זכויות עובדים: 10 כללים להעסקת זרים כחוק

ככל שחולף הזמן, אנו עדים לכך שהעובדים הזרים בישראל השתלבו לחלוטין בשוק העבודה, בעיקר בענפים כמו בניין, חקלאות, מסעדות, סיעוד ותעשייה. כמו כן, העיסוק בזכויותיהם עולה חדשות לבקרים לאור המדיניות המחמירה של הממשלה מול מעסיקים הדורסים זכויות אלה.

• מעסיק עובד זר שלא כחוק? הכן את הארנק
• מעסיק זרים לא חוקיים? אין הכרה בהוצאות
• דעה: עובדים על הזרים
  

העובדים הזרים בישראל זכאים לאותם תנאי העסקה להם זכאי כל עובד ישראלי, אך בנוסף לתנאים אלו, ישנם תנאים וזכויות מיוחדות המגיעות לו ממעסיקו. כיצד, אם כך, מעסיקים עובד זר, בהתאם לחוק והתקנות שנקבעו בעניין? 

1. היתר עבודה

העסקת העובדים הזרים חייבת להיות מוסדרת מראש. רק מעסיק שקיבל היתר מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שבמשרד הפנים רשאי להעסיק עובד זר. לאחר הגעת העובד ארצה לא יותר לאותו עובד לעבוד במקצוע שונה מזה שהותר לו מלכתחילה. הפרוצדורה לקבלת ההיתר להעסקת עובד זר הינה פרוצדורה מורכבת, אשר עשויה להימשך חודשים, ועל כן יש להיערך לכך בהתאם.

2. חוזה עבודה

על המעסיק להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהועבד הזר מבין, ואף עליו למסור לו העתק של החוזה.

3. ביטוח רפואי

המעסיק חייב להסדיר, על חשבונו, ביטוח רפואי לעובד הזר עד תום תקופת עבודתו אצלו. בהקשר לכך יובהר, כי רכישת ביטוח רפואי הינה קריטית, כיוון שללא ביטוח העובד הזר לא יהא מכוסה עבור טיפולים רפואיים שעלותם גבוהה מאוד. במקרה בו לא בוטח העובד, עלות הטיפולים תהא על חשבון המעסיק.

4. יום מנוחה שבועי, חגים וחופשות

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, עובד זכאי למנוחה שבועית בת 36 שעות רצופות, הכוללות אחד מימי שישי, שבת או ראשון, לפי דתו. בנקודה זו ראוי לציין, כי הדבר ייעשה עפ"י בחירת מנהג דתו של העובד, ויש לסכם את העניין עמו מראש בחוזה העבודה.

לעניין החופשה השנתית, הרי שעובד זר זכאי לחופשה שנתית בתשלום של 14 יום בשנה ב-4 השנים הראשונות, ו-16 יום בשנה החמישית להעסקתו. עוד זכאי העובד הזר לתשלום עבור 9 ימי חג לפי הנהוג בדתו או לפי חגי ישראל, בהתאם לבחירתו. גם עניין זה יש לסכם מראש בחוזה העבודה.

5. תלוש שכר

חובתו של המעסיק להעביר לידי העובד הזר, מדי חודש, תלוש שכר המפרט את כל התשלומים והניכויים שבוצעו באותו חודש. מומלץ להחתים את העובד הזר על גבי תלוש השכר ולשמור העתק חתום אצל המעסיק. מומלץ אף להחתים את העובד מדי חודש על אישור בדבר קבלת הכספים ששולמו לו, על מנת למנוע טענות עתידיות מצדו בדבר אי קבלת הכספים כאמור.

6. כרטיס נוכחות

על המעסיק לנהל כרטיס נוכחות לכל עובד זר.

7. החזקת מסמכים

על המעסיק להחזיק במקום העסקתו את חוזה ההעסקה ותרגומו, פוליסת הביטוח הרפואי, תלושי שכר וכן כרטיסי נוכחות לשלושת החודשים האחרונים.

8. מגורים הולמים

המעסיק יעמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה. תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) קובעות מהם תנאי מגורים הולמים: למבנה תהיה גישה נאותה; מבנה הנמצא במקום ביצוע העבודה יופרד ממנו בגדר; לא ישוכנו בחדר אחד יותר משישה אנשים; לכל עובד יהיו מיטה נפרדת וכלי מיטה שיכללו: מזרן, כרית, סדין, ציפוי לשמיכה ולכרית ושמיכת צמר, לפי העניין. לכל עובד יהיה ארון בגדים או תא נפרד בארון בגדים; לארון יהיה מנגנון נעילה.

המגורים במבנה יהיו מאווררים ומוסקים, לפי הצורך ובהתאם לעונות השנה. בכל מבנה יהיה מטבח ששטחו מתאים למספר העובדים המשתמשים בו. במבנה יהיה חדר או מקום אחר שהוקצה לאכילה. חדר השירותים יהיה בתוך המבנה או במרחק סביר ממנו כשהגישה אליו תהיה נוחה ומהירה.

במבנה יותקנו סידורים נאותים שיאפשרו לעובדים כיבוס כבסיהם וייבושם; במבנה שמתגוררים בו שישה עובדים או יותר, תועמד לרשותם מכונת כביסה. למבנה תהיה אספקת מי שתיה מרשת מים עירונית או ממקור אחר באיכות מי שתיה כנדרש על פי תקנות בריאות העם. המבנה יהיה מחובר למערכת ביוב ציבורית. מעסיק יבטיח באופן סדיר את תקינותה של הצנרת והאינסטלציה במבנה וידאג למניעת דליפות ונזילות.

מעסיק ינקוט אמצעים מתאימים להבטחת תחזוקת המבנה וסביבתו, וכן לתקינות התכולה הנדרשת על פי תקנות אלה. מעסיק ידאג, כי יהיו במבנה סידורים נאותים לאיסוף וסילוק אשפה. המעסיק יבטיח קיומם של אמצעים וסידורים נאותים למניעה ולכיבוי שריפות. סביבת המבנה תהיה מוארת בלילה. במקום בולט לעין במבנה יוצג מידע כתוב בשפה המובנת לעובדים המתגוררים בו וכן בשפה העברית, לענין הוראות הדרכה ושימוש במבנה ובמיתקנים שבו לרבות הוראות בדבר בטיחות וכללי זהירות.

9. שכר

בעניין זה יש לערוך הבחנה בין הענפים השונים. בענף הסיעוד, החקלאות והבניין שכר המינימום הוא 3,850.18 שקלים בחודש עבור 186 שעות בחודש - משרה מלאה - בדיוק כמו שכר המינימוום לעבוד ישראלי. שכר עבור שעות נוספות מתבצע בהתאם לחוקי העבודה הישראליים. 

בענף התעשייה שכר המינימום עומד על 5,000 שקלים לחודש עבור 186 שעות, ובענף המסעדות האתניות סכום של 12,000 שקלים (להוציא עובדים המועסקים בישראל תחת היתר "מומחה", בעיקר בענפי המסעדות, ההי-טק המסחר והתעשייה - ואז עלות העסקתם הינה כפל השכר הממוצע במשק - כ-16 אלף שקלים.

יובהר, כי כל הסכומים הנ"ל הינם סכומים ברוטו בגין עבודה במשרה מלאה (186 שעות). כלומר, סכום זה איננו כולל תשלום עבור שעות נוספות אשר ישולמו בהתאם לחוק.

בשנת 2006 החליט משרד הפנים "לסגור את השמיים" לעובדים זרים בתחום המסעדות, ולמרות שבאופן תיאורטי הוקצו כל שנה על ידי המדינה כ-900 היתרים, אך בפועל לא נכנסו עובדים, ולמעשה החל משנה זו ניתן היה להעסיק עובדים רק מאגר העובדים שהגיעו לישראל לפני כן ונשארו בארץ (כיום מספר הזרים בתחום עומד על כ-300 עובדים, מלבד המומחים). כתוצאה מכך, מסעדות אתניות רבות נאלצו מאז להביא עובדים המוגדרים כבעל היתר מומחה.

10. ניכויים משכר

מעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד הזר תשלומים המתחייבים על פי חוק (מס הכנסה וביטוח לאומי).

הוצאות ביטוח רפואי

השיעור המרבי שרשאי מעסיק לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות בעד דמי ביטוח רפואי הינו:

- עובד זר שאינו עובד סיעוד: עד שליש מהסכום שהתחייב המעסיק או שהתחייב להוציאו.

- עובד סיעוד: עד מחצית הסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו, וזאת בלבד שהניכוי המרבי משכרו של העובד הזר לא יעלה על 103.14 שקל (מעודכן לינואר 2010).

הוצאות מגורים הולמים

הסכום המרבי שרשאי מעסיק לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות נקבע על פי איזור המגורים: ירושלים - 310.48 שקלים, תל אביב - 353.31 שקלים וכיו"ב. במידה שהמגורים הינם בבעלות המעסיק, אזי ינכה הוא משכר העובד הזר סכום שלא יעלה על מחצית מהסכומים הנקובים. עוד רשאי המעסיק לנכות לעובד הזר בגין הוצאות נלוות סך מרבי של 76.38 שקלים (נכון לינואר 2010).

יש להדגיש לסיום, כי עמידה בתנאים אלו שהוזכרו כאן היא קריטית. אי עמידה בהם, עלולה לגרום להטלת קנסות גבוהים ואף לגרור אחריהם סנקציות פליליות.

הכותב הוא עו"ד בעל משרד אזרחי-מסחרי, המתמחה ברילוקיישן ועובדים זרים