לאומי קיבל אור ירוק למסלול הפרטי לדירקטוריון
פרופ' שרון חנס ופרופ' עמרי ידלין הגישו היום חוות דעת משפטית לבנק, בה הם מכשירים את המסלול הפרטי לדירקטוריון. "על הבנק לכבד את המסלול שבו כל בעל מניות מציע מועמד לדירקטור"; הבנק צפוי לדחות את האסיפה הכללית מ-11 במרס לאמצע אפריל; שלמה אליהו צפוי להתנגד
חוות הדעת המשפטית שקיבל היום (ה') בנק לאומי מפרופ' שרון חנס ופרופ' עמרי ידלין מכשירות את "המסלול הפרטי" לדירקטוריון בנק לאומי. חוות הדעת קובעות כי אפשר להציע מועמדות לפי סעיף 87 בתקנון הבנק, שעל פיו כל בעל מניות של הבנק יכול להציע מועמד לדירקטור.
- "למדינה אין בסיס מוסרי להכריע על יו"ר לאומי"
- אליהו מתנגד לצירוף מועמדים לדירקטור לאומי
- יו"ר לאומי יקבל מצנח זהב של 22.5 משכורות
המשמעות של חוות הדעת היא שהאסיפה הכללית, שזומנה ל-11 במרס, עתידה להידחות לאמצע אפריל. עם זאת, בעל המניות שלמה אליהו (המחזיק 9.6% ממניות לאומי) מתנגד לדחיית האסיפה ועשוי לפנות לערכאות משפטיות בעניין.
הערב קיים דירקטוריון בנק לאומי ישיבה שעסקה בעניין. הבנק צפוי לפרסם הודעה שבה יביא לידיעת הציבור את עמדת חוות הדעת המשפטיות, שקובעות כי "הדרך הראויה היא לקבוע מועד אסיפה 56 ימים לאחר פרסום ההודעה ולאפשר הזדמנות לכל בעל מניות בחברה להציג את מועמדותו או מועמדות של בעל מניות אחר עד 35 ימים לפני מועד האסיפה".
שני המסלולים הראשונים רלוונטיים למהלך שביצע אליהו, שהאסיפה הכללית שזומנה ל-11 במרס כונסה לבקשתו – עקב רצונו להציע את נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר דוד קליין לתפקיד דירקטור. המסלול השלישי רלוונטי לכל בעלי המניות של לאומי; עד כה נרשמו ארבע מועמדויות לתפקיד דירקטורים בהתאם לסעיף 87 בתקנון הבנק: איזי תפוחי, עמוס ספיר, רוברט צנטלר ויוסף מוזסון. מועמדים נוספים צפויים להגיש את מועמדותם לתפקיד בעקבות דחיית האסיפה.
אם אסיפת בעלי המניות תידחה, הרי שוועדת המניות בראשות עו"ד מרגלית נוף צפויה לפתוח מחדש את רשימת המועמדים שלה לתפקיד. ועדת המניות הציעה במקור את מועמדותם של גליה מאור ואת הארכת כהונתם של ארבעה דירקטורים המסיימים את חוזה העסקתם השנה – משה וידמן, יעקב גולדמן, נורית סגל ומשה דברת. לאחר פרישתה של מאור מהמירוץ, דחיית האסיפה משמעותה הצעת מועמד חדש על ידי ועדת המניות במקום מאור. עם זאת, ההערכות הן כי הוועדה עשויה לבצע שינויים גם ביתר המועמדים שלה.
אתמול (ד') שיגר אליהו מכתב לבנק לאומי שבו ציין כי "בנסיבות כאלה, רגע לפני שהמדינה מוכרת את יתרת מניותיה הקטנה ממילא, נשמט גם כל הבסיס המוסרי לניסיונה של המדינה לעשות שימוש בכוח ההצבעה שלה על מנת להשפיע על ניהול הבנק לאחר לכתה".
חוות הדעת המשפטית התייחסה גם לתהייה שהעלתה רשות ניירות ערך בעניין תשקיף שפירסם בנק לאומי באוגוסט ובו לא הוזכר "המסלול הפרטי" לדירקטוריון: "מדובר בתשקיף לגיוס ניירות ערך מסוג חוב, אשר בכל מקרה אינן מקנות זכות בחירה לדירקטוריון או העמדת מועמדים לבחירה. ממילא, כשמדובר בתשקיף כזה, המידע על אופן בחירת הדירקטורים הנו משני בחשיבותו.
"בהחלט יתכן שבשל כך נסחי התשקיף לא דקו פורתא בעניין זה ולא פירטו את כל הדרכים שבהן ניתן להציג מועמדות לדירקטוריון – לא הדרכים הנקובות בחוק החברות ולא הדרכים הנקובות בתקנון החברה, ואכן צוין בתשקיף כי ההוראות המובאות בו הינן רק תמציתן של הוראות התקנון והדין. במקום זאת הם הסתפקו בציון הדבר המייחד את הבנק בהקשר של מינוי דירקטורים – כפיפותו להוראות חוק המניות שבהסדר, והמשקף את העובדה שדירקטוריון הבנק מזה עידן ועידנים נבחר אך ורק בדרך זו".
פרופ' ידלין וחנס מציינים עוד כי "הבנק הפנה את תשומת ליבנו למסמך פומבי המופיע באתר הבנק תחת הכותרת 'אחריות תאגידית'. במסמך זה, תחת כותרת משנה – 'ממשל תאגידי', פירסם הבנק את עמדתו כי 'כל בעל מניות יכול להציע מועמד לבחירה כדירקטור באספה כללית'. מסמך זה היה מצוי באתר הבנק החל מחודש מאי 2009, כך הוצהר בפנינו, ובטרם פורסם התשקיף האמור. הפרסום באתר הבנק לא היה אפשרי אלמלא פירש הבנק את תקנה 87 לתקנון הבנק כמקנה את הזכות האמורה".
לפנייה לכתב/ת 
