דרך צלחה לניר ביטון ויצחק שום
"ראיתי את שום, הוא לא נהנה". גיא לוי נפרד ממאמן בית"ר י-ם לשעבר, קורא לקבוצות לדאוג למיגור האלימות במגרשים ומתרגש מהכישרון הצעיר של מ.ס אשדוד
פעמים רבות שאלתי את עצמי, עד כמה כל העוסקים ובעלי התפקידים למיניהם בכדורגל הישראלי נהנים באמת מעיסוקם. האם גיא עזורי נהנה בהפועל באר שבע מעבודתו, כאשר מופנות כלפיו קריאות נאצה כאלה ואחרות בכל שבוע, ואוהדים מחכים ליד רכבו כדי להפנות אליו תלונות בשפה בוטה ומעליבה?
אף פעם לא שמענו מעזורי טענות על כך שהוא נמצא שם לבד, כשלמעשה אף אחד לא עומד לצידו ומעמיד את הדברים בצורה ברורה, שאין לאלימות מקום במגרש הכדורגל ובכלל. עד להיכן נגיע, כשאוהדי בית"ר מוציאים מנשר דמוי מודעת אבל, ועליו שמו של המאמן? האם אין חוק נגד זה?
לצערי הרב, במצב הנוכחי, כל הורה צריך לשקול פעמיים אם לשלוח את ילדו לעסוק בכדורגל, או אפילו לראות משחק. זה כבר לא משחק, אלא מקום בו אנו נחשפים לתופעות שרבים אולי מגנים בליבם, אך מעטים מוכנים לעמוד מולו. השתיקה שלנו, הכניעה לדברים הללו, הינה שותפות למעשה.
לעניות דעתי, על כל קבוצה להפעיל מערך מסודר של סדרנות קפדנית ותקיפה במגרשים, בשיתוף פעולה עם אמצעי הביטחון, כדי ליצור מצב ראשוני בו חריגה תטופל.
הליך שכזה יקטין את התופעות החריגות, כגון קריאות גזעניות, השלכת חפצים, הוצאת מנשרים בעלי תוכן אלים, אלימות פיזית ואלימות מילולית, אותה אני רואה כחמורה לא פחות. בד בבד, ובמקביל, יש ליצור הידברות מסודרת עם אוהדים על בסיס קבוע, דו שבועי או חודשי, על מנת ליצור תיאום והבנה בכל הקשור למהות הקשר החשוב שיש למועדון כדורגל עם הקהל.
העמדת גבולות מצד אחד בצורה שאינה מתפשרת, ומן הצד השני הידברות בגובה העיניים, תיתן עם הזמן את האפשרות ליצור מערכת, בה הכללים יהיו ברורים וההתנהלות במגרשים תהיה נעימה יותר וברורה יותר.
ניר ביטון ריגש אותי
בהתייחס למשחקי השבת ולמחזור הנוכחי, הרי שהמשחק באשדוד היה מאד מהנה. בפעם הראשונה ראיתי את אשדוד עם חיבור בין השחקנים, רוח קבוצתית, ועוד יותר מזה - עם שחקן צעיר בשם ניר ביטון, שהבקיע והרשים מאד. האמת היא שבדרך כלל אני צופה במשחקים בלי להקשיב לשדר ולפרשן, ובמצב שכזה הייתי בטוח שמדובר בשחקן זר. גבוה, חכם, עם טכניקה טובה, ואיזה שער יפה הוא הבקיע. אחרי השער, הגברתי את הטלויזיה כדי לשמוע במי מדובר.
כשהתברר לי שהשחקן ישראלי, צעיר שמקבל הזדמנות בפעם השנייה בסך הכל, זה ריגש אותי. האין יפה מזה? שחקן צעיר ומוכשר, שחווה את החוויה של משחק כדורגל באופן כל כך מושלם, נהנה ונותן מעצמו, ואפילו זוכה לכבוש ולהיות שותף למשחק כל כך טוב של קבוצתו.
גיא עזורי. האם הוא נהנה? (צילום: עוז מועלם)
זו מהות הכדורגל למעשה, ועל כך מגיע קרדיט לאנשי אשדוד, שהולכים מתחילת השנה, מתוך כוונה לאפשר לשחקנים הצעירים הללו לשחק.
זו השימחה האמיתית שטמונה במשחק הכדורגל, ועד כמה זה עצוב לראות, שלפעמים מול כל התופעות האלימות שמסביב, אנחנו לא מסוגלים לראות את כל נקודות האור שיש בכדורגל שלנו. אז ניר ביטון עשה לי את השבת, ואם יעבוד ויתמיד, אזי יתפתח להיות שחקן מצויין. את יצחק שום אברך בדרך צלחה, פוריה ומהנה יותר בהמשך.
אם רק נדע לעמוד אל מול התופעות האלימות בכדורגל שלנו ניווכח לדעת שאפשר גם אחרת.
ורמוט ושכטר. להפועל חלק קדמי מצוין (צילום: עוז מועלם)
הדרבי: למאמנים תהיה משמעות גדולה
הפועל תל אביב הראתה לנו השנה במשחקים מסויימים כדורגל מצויין. מכבי תל אביב היא קבוצה שנבנתה בצל חוסר וודאות ניהולי בתחילת השנה, התגבשה ושיפרה את משחקה במהלך העונה.
להפועל תל אביב יש חלק קדמי מצויין, בראשות ורמוט ושכטר, שהינם בעלי יכולת אישית גבוהה ויכולים להבקיע מול הגנת מכבי. שיטת המשחק של מכבי, שבה מתופקדים שלושה קשרים במרכז המגרש, יכולה לאפשר לצהובים שליטה במשחק ואת נטרולו של נאתכו, שהינו בעצם השחקן המרכזי שמפעיל אצל האדומים את משחק ההתקפה.
זו מול זו, לשתי הקבוצות יש יתרונות וחסרונות, ועל כן יש משמעות גדולה לראייה המקצועית של המאמנים, לניתוח מדוייק של יריבתם ולאפשרויות שיהיו להם להתייחס למצבים משתנים במהלך המשחק. בואו נקווה שהמשחק לא יסתכם בהתכתשות עירונית בלבד, אלא גם שנזכה לראות כדורגל טוב.