הפכו אותי למחסל בעל כורחי. את מי תובעים?

חיסולו של המחבל מחמוד אל מבחוח, שבאופן כללי התקבל בישראל בשמחה, הפך את חייהם של שמונה ישראלים לפחות לסיוט. בבוקר בהיר אחד הם קמו וגילו ששמם התפרסם בעולם כולו כמי שהשתתפו בביצוע המשימה. ה"מחסלים" הללו גילו שארגון הטרור, שגם כך מעדיף את הישראלים מתים, הפך אותם ליעד אישי לחיסול. המדינות שהם מחזיקים בדרכוניהם הכריזו עליהם כעל מבוקשים, שמם מוכר לאינטרפול, והם בכלל לא ידעו שהם כאלה. חלקם אפילו טוענים שלא החזיקו בדרכון הזר שבו השתמשו בשמם.

חיסול בדובאי - הדיווחים האחרונים:

• דיווח: בדובאי מכנים איש חמאס "הרוצח האמיתי"
• אשת "הרב המחסל": "מעולם לא היינו בגרמניה"
• האם הדרכונים הגרמניים היו מקוריים?
  

האם אותם ישראלים, ש"גוייסו" בעל כרחם - בהנחה שאכן לא ידעו מראש על הפעולה ושהיא לא הייתה מתואמת עמם - יכולים לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם להם? אם כן, את מי ניתן לתבוע ומהם סיכויי התביעה?

"פגעו בזכויות היסוד של ה'מחסלים'"

"הגוף שביצע את החיסול פגע, לכאורה, כמעט בכל זכויות היסוד שלהם", אומרת ל-ynet עורכת הדין מרב כהן-ברזילי, מומחית לתביעות נזיקין ממשרד חנה כהן,

"נתחיל בזה שחייהם בסכנה. הם יעד מועדף על החמאס גם בפיגועים שהוא מבצע בישראל, ובעיקר בחו"ל. זאת פגיעה בביטחונם האישי. יש כאן לכאורה פגיעה בכבוד האדם שלהם, בחירותם ובחופש התנועה שלהם. הרי הם טוענים שהם חוששים לנסוע לחו"ל, גם בגלל החשש מחיסול וגם מהחשש לתביעות בחו"ל, למעצר או ש'רק' יעשו להם את המוות בשדות תעופה. אנשים נוסעים לחו"ל גם לצרכי עבודה, ולכן יש כאן לכאורה פגיעה בחופש העיסוק".

"שנית, לפי חוק האחריות הנזיקית, יש כאן, לכאורה, עילה טובה לתביעה. נעשתה, כאן פגיעה ישירה וחמורה בשמם הטוב. גם אם להשתתף בחיסול של מחבל זה לא מעשה רע, הרי שלערב בחיסול אדם שלא היה מעורב בו, ולגרום לכך שהוא יתפרסם ככזה בכל העולם, זאת לכאורה עילה לתביעת לשון הרע. יש גם אפשרות לפגיעה-לכאורה בפרנסתם, ובמקרה שמישהו מהם יזדקק לטיפול רפואי בחו"ל, הרי שלכאורה יש כאן פגיעה בבריאותם".

את מי הם יכולים לתבוע?

"זאת הבעיה הגדולה שלהם. הכתובת ההגיונית ביותר היא משרד ראש הממשלה, האחראי על השירותים החשאיים, ומשרד הביטחון, אבל זאת כתובת בעייתית".

המדינה בכלל לא הודתה במעורבות בחיסול, והיא יכולה לטעון שעצם הגשת התביעה, ובוודאי הסכמת המדינה לפצות, תהווה הכרה במעורבותה ולכן תפגע בביטחון.

"נכון, אבל זכותם לתבוע איזו מדינה שהם מוצאים לנכון, ואם המדינה חוששת שהמידע שייחשף במשפט יפגע בביטחון, היא יכולה לבקש שהמשפט יתנהל בדלתיים סגורות, ואין ספק שהבקשה תתקבל".

המדינה תטען שפרטים על המשפט ידלפו החוצה ויתפרסמו בתקשורת.

"אני לא חושבת ככה. יש דברים שלא דולפים. יש משפטים שמתנהלים כבר עשרות שנים בדלתיים סגורות ולא דולפים החוצה. לשני הצדדים יש כאן אינטרס מובהק לשמור על החיסיון".

מה תטען המדינה?

"סביר להניח שהמדינה תבקש למחוק את התביעה. היא יכולה לטעון שזה נעשה בדין ובאישור ולכן אין כאן עילה לתביעה בכלל. מצד שני, היא עשויה גם לא להודות במעורבותה, במיוחד בצדדים הפליליים-לכאורה של הפרשה, ולטעון שהתביעה מופרכת מכיוון שהתובעים פונים לגוף הלא-נכון".

איפה יתנהל משפט כזה, ומה הסיכוי של התובעים לזכות? הם יכולים לעתור לבג"ץ?

"אין טעם שהם יעתרו לבג"ץ. זאת תביעה אזרחית לפיצוי שאינה קשורה לבג"ץ. אם וכאשר תהיה תביעה כזאת, היא אמורה להיות מוגשת בבית משפט שלום. הבעיה היא שמנסיוני, מערכת הביטחון היא אחד הגופים שהכי קשה לתבוע".

מדוע?

"ראשית, דווקא בגלל שהם 'מפוצצים' במשאבים כספיים, לעומת מי שתובע, שלרוב המשאבים שלו דלים. שנית, בגלל שבתביעות בדלתיים סגורות יש לרשות שנתבעת יתרון טבעי, בגלל היעדר החשיפה התקשורתית. בנוסף, חוק הנזיקין האזרחיים-אחריות המדינה נותן למדינה מטריית הגנה רחבה מאוד שמעניקה לה, לכאורה, פטור מאחריות על חלק גדול מסוגי הנזיקין, כולל, למשל, לשון הרע. כך שגם אם וכאשר יהיו בכלל תביעות, גם אם וכאשר המדינה תודה במעורבותה, לכאורה בפרשה או שבית המשפט יקבע שהייתה מעורבות כזאת, זאת תהיה תביעה ארוכה ומורכבת".

את מוכנה "להמר" מי ינצח בסוף, ובכמה כסף יזכו התובעים, אם הם יזכו?

"אני יכולה להעריך שזה ייגמר בפשרה. ככלל, לפי נתוני לשכת עורכי הדין, מרבית התביעות מסתיימות בפשרה ולא בפסק דין, וכמובן שבמקרה כזה יהיה לשני הצדדים אינטרס מובהק להגיע לפשרה ולא להיכנס להתכתשות משפטית שתימשך שנים. לגבי הסכום - אפשר לנקוב במספר כמו 2.5 מיליון שקלים לאדם, שזה רף התביעה האפשרי בבית משפט שלום. זאת, למרות שהסכומים שונים מאוד מתובע לתובע, לפי המצב האישי שלו.

"אם תובע אחד הוא אדם מבוגר, שטוען בעצמו שהוא לעולם אינו נוסע לחו"ל, ותובע אחר הוא סטודנט שחולם לטייל בעולם, או איש עסקים שנוסע כל שני וחמישי לפגישות עסקיות בחו"ל, אז עילת התביעה של הראשון מצומצמת יותר משל השני". 

האם ה"סוכנים" הללו זכאים להגנה פיסית, כמו ההגנה שמדינות מסויימות נותנות לעדים? האם הם יכולים לבקש שהמדינה תצמיד להם מאבטח לנסיעות בחו"ל?

"כן. הם יכולים לבקש אבטחה, במסגרת הפיצוי שהם יבקשו או בנוסף לו, וגם אישור לבצע החלפת זהות ולנסוע לחו"ל בזהות בדויה. באופן פורמלי, אין בישראל חוק שמחייב הגנת עדים, אבל יש תוכניות כאלה ויש מקרים של עדים שמקבלים הגנה".

הם יכולים להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה? החיסול הוא חלק ממלחמה בין ישראל לחמאס. האם דינם לא כדינו של כל מי שנפגע במלחמה?

"זה לא נשמע סביר. פעולות איבה מוגדרות כפעולות שנעשו על ידי אויבי המדינה נגד אזרחי המדינה, ולא להיפך. לא נראה לי שהחוק יכול להחיל פעולת איבה בהקשר הזה".

יש תקדימים לתביעה כזאת?

"לא ממש. יש בכל שנה המון תביעות נגד מערכת הביטחון, שהרבה מהן הן תביעות ארוכות ומסובכות, החל בבקשות של חיילים שהשתתפו בניסויים במהלך שירותם ומבקשים פיצוי, דרך תביעות נזיקין של אנשים שנפגעו בתאונות וכלה בתביעות של פלסטינים, אבל אלה מקרים שונים מהמקרה הזה. התקדים הכי קרוב זה כנראה תביעות של סייענים ולוחמי צד"ל, שיש להם טיעון דומה בצורה מסויימת. בכל מקרה, למיטב ידיעתי, עד כה אף אחד מהאזרחים ששמם נקשר לפרשה עדיין לא הגיש תביעה".