לקראת הדיון המשמעתי: "מרידור ואני פעלנו כחוק"

"סביר להניח שאלמלא אישיות פוליטית הייתה מעורבת בנושא, לא היינו מגיעים כלל לדיון הזה", כך אמר ל"ממון" עו"ד אילן שביט, ראש משרד עו"ד חיים צדוק, המואשם יחד עם דן מרידור כי הסכם הטרחה שחתמו עם ארקדי גאידמק, מנוגד לחוק לשכת עורכי הדין.

נגד שביט ונגד דן מרידור הוגשה קובלנה על ידי ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין. היום יחל הדיון בעניינם בבית הדין המשמעתי של מחוז ת"א. בראש הרכב בית הדין המשמעתי יישב עו"ד ציון אמיר.

מרידור ושביט מואשמים בעבירה של התניית שכר טרחה לפי תוצאות במשפט פלילי ועבירות של התנהגות הפוגעת בכבוד המקצוע ואינה הולמת אותו. זאת לאור הסכם שכר הטרחה שחתם בעבר מרידור עם הלקוח גאידמק. מרידור, באמצעות עו"ד אילן שביט, ביקש מגאידמק לשלם להם 600 אלף דולר בעבור ייצוגו בשימוע לקראת משפט הלבנת ההון בבנק הפועלים, ועוד 5 מיליון דולר בונוס במקרה של הצלחה - כלומר, אי הגשת כתב אישום נגד גאידמק. ועדת האתיקה טוענת כי הסכם שכר טרחה כזה מנוגד כביכול לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע בסעיף 84 כי "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט".

"על פי חוק לשכת עורכי הדין, אין כל מניעה לכלול דמי הצלחה בהליך טרום-משפט, בדומה להסדרים מקובלים מסוג זה בתחום האזרחי", אמר שביט ל"ממון","דן מרידור ואנוכי פעלנו על פי החוק ולא הפרנו אותו כלל. אם יש אנשים בוועד מחוז תל אביב הסבורים כי יש לשנות את החוק - כך שגם בשלבים שאינם המשפט עצמו לא ניתן יהיה לגבות דמי הצלחה - הם יכולים להתכבד ולפעול לשינוי החוק, או להתקין כללים ברורים.

"אין מקום לחקיקה רטרואקטיבית באמצעות דין משמעתי. על פי החוק הקיים לא נעברה כל עבירה אתית, והתנהלותנו הייתה כסדרה, ללא רבב".

שימוע הוא הליך שבמסגרתו מנסה החשוד באמצעות עורך דינו לשכנע את הפרקליטות שלא להגיש נגדו כתב אישום, או לרכך את הסעיפים בכתב האישום העתידי. מרידור ושביט טוענים כי ייצוג בשימוע אינו נחשב חלק מההליך הפלילי, והכוונה ב"הליך פלילי" היא רק להליכים המתבצעים בבית המשפט. מרידור ושביט טענו עוד בפני ועדת האתיקה כי משפט פלילי מתנהל בבית משפט ובפני שופט, ולפיכך, שונה משימוע. עם זאת, טענותיהם של השניים לא הועילו והוחלט להגיש נגדם קובלנה. היום צפויה להתקיים הקראה של הקובלנה המשמעתית, ומרידור ושביט ישיבו עליה.

"חלפו 46 שנה מאז נחקק החוק"

בתוך כך, לאחרונה דנה ועדה שבראשות עו"ד דרור ארד-איילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית, בסוגיה העקרונית בנושא סעיף 84 לחוק הלשכה, אותו סעיף שמרידור ושביט מואשמים בהפרתו. הוועדה צפויה לקיים ישיבה אליה יזומנו מומחים לענייני אתיקה של עורכי דין.

לדברי עו"ד ארד-איילון, אין קשר בין דיוני הוועדה לבין הדיונים בנושא מרידור ושביט: "אמרתי ואני חוזר ואומר שהוועדה לא הוקמה בזיקה כלשהי למשפט של מרידור. חלפו 46 שנה מאז נחקק החוק, ואנחנו פועלים במישור של חקיקה".

עו"ד אפי נוה, ראש ועדת האתיקה של מחוז ת"א והמרכז, מסר בתגובה: "אני סבור שאין שום מקום לקיים דיון בוועדה כזו או אחרת בנושא שקשור ישירות ותלוי ועומד בבית הדין המשמעתי. משעה שהוגשה קובלנה לבית הדין, יש להמתין לו שיאמר את דברו. הוא זה שיחליט אם החוק אינו ברור וטעון תיקון, ולא ועדה כזו או אחרת".

דן מרידור סירב להגיב.

הכתבה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"