"תוכנית שימור האתרים תוסיף מיליארדים לתמ"ג"
בשש השנים הקרובות תשקיע המדינה 400 מיליון שקל, ראש הממשלה יעמוד בראש הוועדה לתיאום "המאמץ הלאומי" בעניין, וההערכות מדברות על תוספת 4,500 מקומות עבודה חדשים. כולם מדברים על צמיחה גדולה לתיירות - וכעת נותר לחכות שכל זה אכן יתרחש
ממשלת ישראל אישרה היום (א') בישיבתה השבועית - שהתקיימה בחצר תל חי שבגליל העליון - תוכנית רחבת היקף בעלות של 400 מיליון שקל לשימור "אתרי מורשת" רבים ברחבי המדינה. איך תתבצע התוכנית בפועל, באיזה לוח זמנים ומה התועלת הכלכלית שצפויה לצמוח מיישומה?
על פי ההחלטה, משרד האוצר יתקצב בתקציב ראש הממשלה 168 מיליון שקל, ושאר משרדי הממשלה, בהם משרד התיירות, ישתתפו במימון של 231 מיליון שקל בסך הכל, כשמתוכם יקציב משרד התיירות כ-30 מיליון שקל.
כמו כן תקום ועדת שרים להעצמת מורשת לאומית, שבראשה יעמוד ראש הממשלה, וממלאת מקומו תהיה שרת התרבות והספורט. הוועדה תפעל לתיאום מאמץ לאומי כולל לשיקום התשתיות הלאומיות של מדינת ישראל.
נוסף על כך תקום ועדה בין-משרדית לתוכנית, לקידומה ומעקב אחר ביצועה, שבראשה יעמוד נציג ראש הממשלה ונציגי המשרדים השונים ששותפים למימון הפרויקט. ועדת ההיגוי תמסור לוועדת השרים להעצמת המורשת הלאומית דו"ח חצי-שנתי על אודות התקדמות התוכנית, ותגבש קריטריונים להכללת נכסי מורשת לתוכנית - בהתאם למתווה שהוכן על ידי צוות מומחים, על פי בקשת משרד ראש הממשלה.
עבודות לשימור חומות עכו העתיקה, אשתקד (צילום: רשות העתיקות)
מנהל התוכנית יפעל עם משרד ההסברה והתפוצות, ובתיאום עם מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה ומשרד התיירות - להסברה, שיווק ומיתוג התוכנית; בין היתר בקרב גופים העוסקים בתשתיות ואתרי מורשת ולקהל הרחב, בארץ ובעולם. במסגרת התוכנית יינקטו פעולות להקמת מאגר ארצי שיכלול תכנים בעלי ערך היסטורי ולאומי, והנגשתם לציבור דרך האינטרנט.
ההשקעה בפרויקט מביאה בחשבון גם מחשבה על העתיד ותרומה מהותית למשק הישראלי. על פי ההערכות שהוכנו לצורך מתווה הפעולה, ביצועה אמור להוסיף לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בטווח הארוך, מדי שנה, 1.4 מיליארד שקל - מתוכם כ-630 מיליון שקל מגידול בתיירות. השקעה זו תביא בטווח הארוך גם ליצירת 4,500 מקומות עבודה חדשים, כשרוב ההשקעה בשיקום תתבצע בנגב ובגליל.
"סדר עדיפויות לאומי חדש"
ברגע האחרון, בעקבות לחץ שהפעילו שרים, בהם המשנה לראש הממשלה סילבן שלום, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו להוסיף לתוכנית שני אתרים שלא היו כלולים בה מלכתחילה: קבר רחל בבית לחם, ומערת המכפלה בחברון.
"היום אנו מאשרים תוכנית מקיפה, אולי הגדולה שאושרה אי פעם - ועניינה שיקום וטיפול יסודי בכ-150 אתרי מורשת ברחבי הארץ, תוך השקעה של 400 מיליון שקל", אמר נתניהו. "'האדם הוא תבנית נוף מולדתו' אמר המשורר, ואנו נפעל כי אמירה זו תקבל משמעות. אנו ניצור 'שביל היסטורי' - מתקופת התנ"ך דרך בית שני ולאורך תולדות עם ישראל, ולצדו את שביל 'החוויה הישראלית', שדרכם יוכלו משפחות מכל רחבי הארץ ללמוד על מורשת עמנו".
ראש הממשלה והשרים "בשיעור ההיסטוריה" בתל חי (צילום: אביהו שפירא)
התוכנית שתתפרס על פני שש שנים תפעל לחשיפה, שימור, שיחזור, חידוש ופיתוח נכסי מורשת, עידוד מעורבות גופים ורשויות העוסקים בנכסי מורשת להשקיע כספים, הכשרת אנשי מקצוע, הטמעת הנושא במערכת החינוך ובקרב חיילי צה"ל ומפקדיו.
מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, בירך על ההחלטה. "התוכנית מגדירה סדר עדיפויות לאומי חדש, וסוף סוף מייחסת הממשלה מקום ראוי לשימור מורשת התרבות שלנו", אמר דורפמן. "ארץ ישראל לא התברכה במשאבי טבע, אבל אין שנייה לה כמרכז וצומת חשוב בהיסטוריה של העולם כולו. מוטלת עלינו אחריות וזכות לשמור על האתרים, המאפשרים היום נגיעה מוחשית בעבר.
שר התיירות, סטס מסז'ניקוב, אמר לפני הישיבה כי טוב שממשלת ישראל החליטה להגיע לתל-חי ולהביא את הבשורה על התוכנית המהפכנית. "זו תעודת כבוד, ואני בטוח שהדורות הבאים יזכו לראות כיצד רבים מהאתרים שלא זכו לחשיפה ושימור, יעברו מהפך ויהפכו מתוירים לא רק על ידי תושבי ישראל, אלא גם על ידי התיירים הרבים שמבקרים בארץ", אמר מיסז'ניקוב.
המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הגליל והנגב, סילבן שלום, ציין כי "החלטת הממשלה תביא איתה רוח חדשה שתסייע בהבאתם לתודעה של אתרי מורשת בגליל ובנגב, שהיו זקוקים להחלטה שתביא לטיפול יסודי ועמוק. העובדה שמרבית שרי הממשלה נמצאים כאן, מוכיחה שזו לא רק התייחסות סמלית, אלא ישנה גם מחויבות לביצוע פרויקטים שיפתחו את האזור".
ראש הממשלה סוגר מעגל אישי-משפחתי
מאז נכנס לתפקידו ביקר ראש הממשלה עם משפחתו בכמה אתרים בגליל וברמת הגולן, ובהם תל חצור, ראש הנקרה ועתיקות קצרין. נתניהו שיתף את הנוכחים בישיבה בסיפור אישי: " בשנת 1923 הגיע אבי שהיה בן 13 לאזור, ולאחר שנפצע בידו הובא לבית החולים בצפת, שם טופל על ידי ד"ר גרי.
"מדובר באותו רופא שטיפל שלוש שנים קודם לכן ממש במקום בו אנו נמצאים בפציעתו הקשה של יוסף טרומפלדור. זה סוג של סגירת מעגל, וממשלתי הראשונה החלה לטפל בזמנו ב-50 אתרי מורשת, ועכשיו אנו מצרפים עוד 150, והרשימה איננה סופית".
שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, הודיעה בישיבה כי משרדה יקים ארכיון וירטואלי, ובו יהיו נגישים לכלל הציבור נכסי צאן ברזל של התרבות היהודית והישראלית. "מה שממשלת ישראל עשתה היום זהו קרש ההצלה האחרון לפני שהכל ייעלם. לציבור יתאפשר לצפות בחנה רובינא, ולשמוע לצד זאת שירים של להקת "בצל ירוק" והזמרת ברכה צפירה. אנו נקים למעשה מרכז לאומי לתיעוד אמנויות הבמה, שיכלול גם את היכל הזמר העברי".
נוכל לראות ולשמוע אותה מחדש. חנה רובינא (צילום: אלון דוד, לע"מ)
מי שהביט על אורחיו מהצד היה ראש המועצה האזורית הגליל העליון, אהרון ולנסי, שבירך על ההחלטה:
"יוסף טרומפלדור לא חלם בוודאי שפעם ממשלה של עם ישראל תקיים כאן ישיבה. הגליל - שהוא חבל הארץ המתויר ביותר - הוא הוכחה לחוסן לאומי ולשורשים המחוברים היטב לקרקע.
"ההחלטות שהתקבלו כאן יסייעו רבות לפיתוח התיירות והתיישבות. אנחנו מחפשים שנים רבות את החכה הגדולה של הממשלה - ולא את הדגים. ראשי הרשויות ייקחו בשתי ידיים את ההזדמנות להביא לכל בית בארץ את עברו של הגליל ואת ההווה שלו, תוך חינוך הדורות הבאים על פי חזונו של ראש הממשלה שהוצג כאן היום".
