לא בחלום היתה ציפור
"מילים הן כנפיים שיניפו אותי/ הכי קרוב לאלוהים בטרם הבדיל בין חושך לאור/ עד שלא אידרש עוד ללחם ומים". שירים חדשים של המשוררת ענת לויט
א
לִפְעָמִים אֲנִי אָדָם-צִפּוֹר וְלִפְעָמִים צִפּוֹר
שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לַחְלֹם, שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת
כִּי יוֹתֵר מֵהָאָדָם הִיא קְרוֹבָה
אֶל רוּחַ אֱלֹהִים הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
ב
צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת אֵינָן יוֹדְעוֹת כְּמִיהָה
אוֹ גַּעֲגוּעַ, בִּמְעוּפָן מִזְּמַן לִזְמַן שֶׁאֵין
לְאָמְדוֹ בַּלֵּאוּת הַמְנֻחֶמֶת.
ג
גַּם צִפֳּרִים נִדָּפוֹת מֵאַרְצוֹת חֹם
אֶל אַרְצוֹת חֹם אֵינָן יוֹדְעוֹת
קִרְבָה. מֵאֲחוֹרֵיהֶן נוֹשֵׁב קֹר
מִזִּכְרוֹן הַחֹם שֶׁהֲפָכָן מוֹלִיכוֹת תִּקְוָה.
ד
בַּחֲשֵׁכָה בֵּין גּוּף לְגוּף
תָּחֵל מְנוּסָה אֶל חֲלוֹם
בֵּין גּוּף לְגוּף.
לֹא כְּבַחֲלוֹם תְּרַחֵף
אֶבְרַת צִפּוֹר שֶׁנִּגְדְּעָה
בְּמַסָּעָהּ אֶל אַרְצוֹת הַחֹם.
לֹא בַּחֲלוֹם הָיְתָה צִפּוֹר
בִּגְסִיסָתָהּ מְנַכֶּרֶת
זִכְרֵי מַסָּע אֶל מָקוֹם
שֶׁבֵּין גּוּף לְגוּף
תִּגַּע נֶחָמַת הַחֹם בַּחֲשֵׁכָה.
ה
מִלִּים הֵן כְּנָפַיִם שֶׁיָּנִיפוּ אוֹתִי
הֲכִי קָרוֹב לֶאֱלֹהִים בְּטֶרֶם הִבְדִּיל בֵּין חֹשֶךְ לְאוֹר,
עַד שֶׁלֹּא אֶדָּרֵשׁ עוֹד לְלֶחֶם וּמַיִם
כְּדֵי לְהוֹסִיף וּלְרַחֵף בֵּין תְּהוֹם לִתְהוֹם.
ענת לויט, משוררת, סופרת ועורכת. זכתה בפרס ורטהיים לשירה על ספרה "דקירות", בפרס ברנשטיין לביקורת (1987)
ובפרס ראש הממשלה (1998). פרסמה עד היום חמישה ספרי שירה. השירים המובאים לקוחים מספרה החדש "עירומה על גב סוס במונגוליה", שראה אור לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד
לכל כתבות המדור לחצו כאן