אינוס בידי אשה: אל תרחיבו את החוק
הצעת החוק שאמורה היתה לסייע להעמיד לדין ראוי אמהות שאנסו את ילדיהן, עברה שינוי שגרר גל התנגדויות, והעיכוב גרם לכך שלא ממצים את הדין עם הפושעות
המועצה לשלום הילד מתריעה זה שנים על מצב מעוות בחקיקה, שמונע אפשרות להעמיד לדין אשה שאנסה קטין. עקב כך, אמא שגרמה לבנה הקטין לקיים עמה יחסי מין, תואשם אך ורק במעשה מגונה ולא כפי שראוי שיהיה, באינוס שהעונש בגינו חמור בהרבה.
על עיוות זה בחקיקה מתח לאחרונה ביקורת בית המשפט, כשאם שאנסה את שני ילדיה הועמדה לדין רק בעוון עבירת "מעשים מגונים בקטין" בלבד, בהיעדר סעיף בחוק המדבר על אינוס קטין בידי אשה. בית המשפט הדגיש בפסק הדין כי למרות שרמת הענישה בעבירות של מעשים מגונים שונה מזו של עבירות אינוס, הרי שמעשי הנאשמת - אותם מעשים הם, וחומרתם מופלגת בין אם ביצע אותם גבר ובין אם אשה. במקרה זה, שהוא ודאי השכיח מבין המקרים אליהם מתייחסת הצעת החוק, המעשים חמורים שבעתיים, "מאחר שנעברו על ידי אמם של הילדים, אותה אם שאמורה לטפל בהם, לדאוג להם ולשמור עליהם מפני כל פגיעה רעה", לשון פסק הדין.
על רקע מקרים מעין אלו ונוכח החסר בחקיקה, יזמה המועצה לשלום הילד כבר לפני למעלה מעשר שנים, תיקון חקיקה שמבקש לקבוע כי מעשים אלה ייחשבו אינוס לכל דבר ועניין, ולא מעשים מגונים בלבד. תיקון זה בא לתת מענה למציאות קיימת וידועה בה נאנסים תלמידים על ידי מורות או ילדים בידי אמהותיהן.
ביוזמה ברוכה של חברי הכנסת זבולון אורלב ורונית תירוש ובקידומה הנמרץ של ועדת החוקה של הכנסת וסוף סוף בהסכמת הממשלה, ניתן האור הירוק לקידום ההצעה. אלא שהממשלה ומשרד המשפטים לא הסתפקו בהחלת התיקון רק על קטינים, ועמדו על כך שהצעת החוק תורחב כך שתחול גם על מקרים בהם גברים בגירים נאנסים על ידי נשים, מתוך תפיסה שקיומה של אפשרות זו אף היא עניין ראוי. כך גרמו לגל של התנגדויות לחוק כולו.
במרבית המדינות שמשמשות בדרך כלל מקור להשוואה בהתייחס לחוק הפלילי, ניסוח עבירת האינוס הוא נייטרלי מבחינה מגדרית ומאפשר להעמיד לדין גם נשים שאנסו קטינים. כך למשל במדינות רבות בארצות הברית, צרפת, גרמניה וקנדה.
התיקון המקורי שהציעה המועצה לשלום הילד נגע אם כן לקטינים בלבד, נוכח העובדה שמטבע הדברים דואגת המועצה לעניינם ולפרישת הגנה גם על קטינים שנפגעו בידי נשים, אך גם כיוון שזו ודאי קבוצת האוכלוסייה שנפגעת יותר מכל מהיעדר קיומה של עבירת אינוס קטין על ידי אשה. קל להבין זאת כשעל פי חוק קיום יחסי מין עם קטין שטרם מלאו לו 14 וברוב המקרים גם עם מי שטרם מלאו לו 16 הוא עבירה. כלומר, יסוד ההסכמה מצד הקטין ליחסי המין כלל אינו רלוונטי ויחסים שכאלו בכל מקרה ייחשבו עבירת מין.
התיקון הפשוט ברור וקצר, ובעצם בא לפתור קושי משפטי שנראה כי אין כל חולק על הצורך בהסדרתו ביחס לקטינים. מן הראוי היה לפיכך שהליך חקיקתו יהיה מהיר.
הצעת החוק במתכונתה המקורית לא רק שאין בה כדי לפגוע בקורבנות עבירה, אלא שכל כולה נועדה להגן על הקורבנות ולעשות עמם צדק. אלא שעל גב הצעת חוק פשוטה זו נעשה ניסיון לתקן עיוותים נוספים הקיימים אולי בסעיפי עבירות המין בחוק העונשין. נסיונות אלו מצד הממשלה מצד אחד ומארגוני נשים וקורבנות מצד שני, מעוררים מחלוקות קשות, וגרמו לעיכוב בקבלת תיקון חשוב וחיוני זה, שהיה צריך למצוא את מקומו בספר החוקים כבר לפני הרבה מאוד זמן.
יש אם כן לחזור לנוסח המקורי של הצעת החוק, זה החל על קטינים בלבד, לסיים את הליך חקיקתו ורק אז להתפנות לדון בתיקונים נוספים לעבירות המין, שמונחים על ידי אינטרסים שונים ועל ידי אידיאולוגיות שונות ומעוררים כאמור דילמות ומחלוקות. כל עוד לא יתקבל התיקון "המצומצם" החל על קטינים, נשים האונסות קטינים יוכלו ליהנות מההפקר ולעמוד לדין על עבירות פחותות בהרבה בחומרתן.
עו"ד ורד וינדמן, היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: רועי עידן")
