שתף קטע נבחר
 

לומוגרפיה: צילום ללא גבולות

אם טרם נטשתם לאנחות את מצלמת הפילם, בואו להצטרף לטרנד עולמי חדש: צילום ללא גבולות וחוקים שיוצר תמונות קסומות

אם במקרה הספדתם כבר את מצלמות הפילם האנלוגית, יש לנו חדשות בשבילכם. או יותר נכון חדשות ישנות. בשנים האחרונות, בזמן שהעולם הדיגיטלי רומס את עולם הצילום האנלוגי, מתפתחת לה קהילה ברחבי העולם שמחזירה את הפילם לאופנה.

 

לא, לא מדובר בעוד קבוצת צלמי פילם ותיקים המשמרים בכל כוחם עולם הולך ונעלם. גם לא מדובר בקבוצה אליטסטית שמריירת לה בחדר החושך ומקללת את ממציא החיישן. המהפיכה הזו מגיעה במפתיע דווקא מהדור הצעיר שגדל לעולם דיגיטלי וגילה ז'אנר צילומי הממציא בימים אלו את עצמו מחדש: לומוגרפיה.

 

לומו מה?

גם אני שאלתי את עצמי את אותה שאלה כשנחשפתי לראשונה למושג "לומוגרפיה". בטח שלא תיארתי לעצמי שמדובר בטרנד עולמי שצובר מיום ליום אלפי צלמים ומעריצים חדשים.

 

אז מהי לומוגרפיה? נתחיל מהתוצאה הסופית. לומוגרפיה היא שם של חברה אוסטרית היוצרת ומשווקת מצלמות וציוד צילום אנלוגיים. עם הזמן הפך המושג "לומוגרפיה" לשם נרדף לתפיסת צילום שונה, יצירתית, ללא גבולות וללא חוקים.

 

תמונות לומוגרפיות מצולמות במצלמות פילם פשוטות אשר נבחרו בקפידה וצורפו לרשימת מצלמות הלומוגרפיה. התמונות המתקבלות הן לרוב ההפך הגמור מכל מה שלמדתם על טכניקה, קומפוזיציה, תאורה, פוקוס, אמינות צבעים וכדומה אבל התוצאות: קסם.

 

מפיצי הבשורה

אי-שם בשנות ה-80 יצאו להם שני סטודנטים לשיווק מוינה לביקור בעיר פראג לטובת עבודת מחקר על הדמוקרטיה בפראג באותם שנים. לפני שיצאו לדרך, רכשו השניים בחנות יד שניה מצלמת "לומו" זולה מדגם LC-A מתוצרת רוסיה שהייתה נפוצה מאוד מספר שנים קודם ומותגה כמצלמה להמונים. עם הזמן פינתה את מקומה לטובת המצלמות האסיאתיות המתקדמות והחלה לרדת מן המדפים.

 

במהלך הביקור בפראג, צילמו הסטודנטים בעזרת המצלמה, לרוב מהמותן וללא מתן חשיבות יתר לאיכות התמונות העתידיות. כששבו לביתם, פיתחו השניים את התמונות ופרסו אותן מול העיניים. הן היו פגומות, שרוטות, עם צבעים רוויים ולעתים לא מפוקסות. לרובכם זה נשמע אולי רע, אבל תעניקו ביקורת כזו לצלם לומוגרפיה והוא לא יבין למה אתם כל כך טובים אליו.

 

שני הסטודנטים, נלהבים מהתוצאות הויזואליות הלא שגרתיות החליטו שהם לוקחים את העניין צעד קדימה. הם המציאו את המושג "לומוגרפיה" הנגזר משם המפעל "לומו" והחלו משווקים אותו כגישה צילומית חדשנית וייחודית. צילום מהמותן, ללא חוקים, ללא התחשבות באמינות התוצאה וככל שהתמונות יותר פסיכדליות, הרי זה משובח. בלומוגרפיה הפגמים הם האסטתיקה, או כמו שמכנים זאת המשוגעים לדבר: הדפקט הוא האפקט.

 

הסטודנטים הפיצו את הבשורה הצילומית בקרב חבריהם והתופעה צברה תאוצה בערך בקצב של פייסבוק בימינו. לאחר שמיסדו קהילת חובבי לומוגרפיה ברחבי העולם, הם אף נסעו למפעל "לומו" המייצר את המצלמות בסנט פטרסבורג. מדובר במפעל אופטיקה וציוד לחימה שהחליט לסגור את קו ייצור המצלמות מכיוון שבשלב הזה, איכותן של המצלמות כבר לא היוותה בשורה בצילום העולמי.

 

צילום: Tsvika Moskovich

 

 

בזכות המפגש, הצליחו השניים לשכנע את המנהלים להמשיך בייצור המצלמות ואף הגיעו איתם להסכם יבוא והפצה מחודשת של המצלמה "הנוראית" הזו באירופה. בהסכם אגב, לקח חלק ראש עיריית סנט פטרסבורג דאז שתמך במהלך, פוליטיקאי צעיר ומבטיח בשם ולדימיר פוטין.

 

השניים שבו לאוסטריה ושיווקו את מרכולתם תחת השם האגודה הלומוגרפית הבינלאומית. בהמשך הדרך הם חקרו מצלמות פשוטות נוספות של חברות אחרות, רכשו את זכויות ההפצה שלהן וצירפו אותן למשפחת הלומוגרפיה.

 

כיום, לאחר יותר מ-20 שנה, האגודה דוגלת בשיטת שיווק ייחודית שעיקרה ייצור מצלמות, שיווק מצלמות ובמקביל, טיפוח הגישה הצילומית והקהילה הלומוגרפית. מכאן שההנהלה הראשית ממוקמת באוסטריה, רוב רובו של הייצור מתרחש בסין והשיגעון לדבר - בכל העולם. כן, גם אצלנו בישראל.

 

כדי להבין את התפיסה הלא קונבנציונאלית של הגישה הלומוגרפית, צירפנו את עשרת הכללים לצלם הלומוגרפיה, אחרי שתקראו אותם, תקבלו מושג עם מי יש לכם עסק.

 

עשרת הדיברות ללומוגרף המתחיל: 

1. הלומו שלך תמיד איתך: היה בהיכון מסביב לשעון - ההפתעות מחכות מעבר לכל פינה.

 

2. צלם ביום ובלילה: תוצאות מגניבות מתקבלות ללא תלות בתנאי תאורה.

 

3. לומוגרפיה אינה הפרעה לחייך, אלא חלק בלתי נפרד מהם: "הציוד איתך יום כן, יום לא. היום כן!"

 

4. צלם מהמותן: לחץ על הכפתור ותן למצלמה להפתיע אותך.

 

5. התקרב לאובייקטים של תשוקתך הלומוגרפית קרוב ככל האפשר. 

 

6. אל תחשוב: לא צריך להשקיע מחשבה או ללמוד צילום במשך שנים כדי לקבל שוט מוצלח. תזרום ותהיה ספונטני.

 

7. היה זריז: בימינו הקצב רק הולך ומתגבר. אתה צייד – נא להתנהג בהתאם!

 

8. אין צורך לדעת מה אתה הולך לצלם: הכל יכול לשמש כנושא מרתק לצילום.

 

9. גם אחרי שצילמת, כל השאלות מהסוג של "איך עשיתי את זה?" פשוט לא רלוונטיות. 

 

10. הכלל החשוב מכולם: בלומוגרפיה אין כללים!

 

כיום, האגודה הלומוגרפית העולמית (Lomographic Society International) משווקת מספר לא מבוטל של מצלמות המעניקות את האפקטים הלומוגרפיים.

 

האפקטים שונים ומשונים, קיצוניים במהותם, אך זה בדיוק העניין. אין בלומוגרפיה צילומים סטנדרטיים ונאמנים למציאות. התוצאות מוקצנות, רוויות בצבעים לא הגיוניים, מעוותות, מורכבות לעיתים ממספר צילומים על גבי פריים יחיד ולעולם לא דומות לתמונות אחרות שראיתם בעבר.

 

כל מצלמה בסדרת לומוגרפיה מאפשרת אפקט או אוסף אפקטים יחודיים. אם תרצו לקבל אפקט נוסף, לרוב תאלצו לרכוש מצלמה נוספת. אך אל דאגה, כשהמצלמה עולה קצת פחות מפילטר סטנדרטי בעולם ה-slr, המחיר הוא לא מה שיעצור אתכם.

 

מצלמות הלומו הפופולאריות ביותר הם DIANA+, HOLGA, ו+lca שמככבות בתיקי הצילום של חובבי הז'אנר.

  

+lca היא שידרוג של מצלמת ה-lca הישנה איתה יצאו הסטודנטים מוינה לסיור הלימודי שלהם בפראג. המצלמה קומפקטית ובעלת עדשת זכוכית. היא נחשבת לאיכותית ביחס לחברותיה ומחירה יקר יותר.

 

הדיאנה היא מצלמה גנארית (פלטפורמה לאפקטים משתנים). היא מאפשרת החלפת עדשות ושימוש באפקטים שונים ומגוונים. יש בה ארבעה ערכי צמצם כשהצמצם הסגור מבינהם הופך את הדיאנה למצלמת נקב ומגיע לכדי f150, מה שמאפשר תמונות בעומק שדה אינסופי. לדיאנה ניתן להרכיב עדשות פישאיי מעוותות ועוד שורה ארוכה של אביזרים המתחברים לפלטפורמה ומתחדשים כל הזמן.

 

ההולגה היא מצלמה המשווקת על ידי האגודה הלומוגרפית אך לא מיוצרת על ידה. היא מזכירה בתכונותיה את הדיאנה אך יתרונה הוא בפשטותה ומחירה. היא מגיעה עם עדשת פלסטיק ומאפשרת לכל צלם לומוגרפי להביע את עצמו בדרכו המיוחדת.

 

מצלמה נוספת הראויה לאיזכור היא מצלמת אקשנסאמפלר המצלמת ארבע תמונות בפריים אחד. התמונות מצולמות בהפרשי זמן קלים מה שיוצר סיפור בהמשכים על גבי פריים יחיד. באתרי הלומוגרפיה השונים ניתן לחזות בסרטונים קצרצרים שהרכיבו הצלמים מארבעת התמונות המתקבלות. דמיינו לדוגמא סרטון של אדם הקופץ ממקפצה למים, בתמונה הראשונה הוא יעמוד על המקפצה, בתמונה האחרונה נראה את טיפות המים הניתזות, בשתי התמונות שבתווך, נחזה בו בדרכו אל המים.

 

באדיבות מגזין קומפוזיציה

 

  

לומוגרפיה בישראל

לפני 3 שנים גילה סשה אברומביץ' 34 , את הלומוגרפיה. עוד בטרם רכש מצלמה לעצמו, הפך למכור באופן רשמי. לפני כחצי שנה ייסד עם חברו שמעון שלביץ' את הקהילה הישראלית ללומוגרפיה. לימים, (במובן המילולי של המושג) הפכו השניים ליבואן הרשמי של מוצרי לומוגרפיה המשווקות במספר חנויות ברחבי הארץ.

 

סשה מדבר בלהט על היצירתיות האינסופית המתאפשרת עם מצלמות לומוגרפיות. הוא מראה לי כדוגמא כיצד הוא אוחז בידו האחת פילטר אדום, מכסה באמצעותו חצי מהעדשה במהלך הצילום ומכאן ניתן רק להמתין ולדמיין עד שהתמונה תצא ממעבדת הפיתוח.

 

עוד הוא מספר על צלמים ההופכים את הפילם לסיבוב נוסף, או על כאלו המחליפים סרטי צילום בינהם לאחר השימוש כדוגמת צלמת ישראלית ששלחה את הפילם המלאים לארה"ב על מנת שצלם אחר יצלם את תמונותיו על גבי הסרט שלה. אני מקשיב לסשה ובמקביל מדמיין את פסל החירות ניצב לו ברחבת הכותל המערבי.

 

אני גם מדמיין את שני הצלמים מתקוטטים על הקרדיט לתמונה, אבל אז מגיע למסקנה שאני משוטט יותר מדי בפורומים לאחרונה.

 

סשה: “בלומוגרפיה אין חוקים, אם נשברה לך העדשה במקרה, התקרית המצערת הזו הופכת להזדמנות צילומית. לחילופין, אתה יכול להכניס נצנצים למצלמה וגם הם יתנו לך אפקט שלא תוכל לקבל עם מצלמות מקצועיות או אפילו עם פוטושופ. האפקט הכי חשוב בלומוגרפיה הוא אפקט ההפתעה, אתה לא יודע מה תקבל, נותר לך רק לחכות בסבלנות וציפיה לתמונות שיתקבלו. גם לסוג הפילם ותהליך הפיתוח יש חשיבות רבה, לעיתים אנו מבצעים "פיתוח מוצלב" ובו אנו נפתח סרט שקופיות עם כימיקלים של סרט צילום רגיל. במקרה הזה ייתכנו סטיות צבע מכיוון שכל סרט מגיב אחרת והתמונות יקבלו אופי אחר לגמרי. אין גבול לקריאייטיביות"

 

קבוצת לומוגרפיה ישראל צוברת תאוצה בחודשים האחרונים, כיום חברים בה כ-600 חברים פעילים ומדי יום מצטרפים אנשים נוספים שמגלים את הפלא. תלמידי תיכון, אנשי הייטק, מוזיקאים ופנסיונרים כאחד. האהבה ללומוגרפיה לא מאופיינת בפלח אוכלוסיה מסויים, היא אפילו לא מאפיינת טעם צילומי מסויים. כל אחד מוצא בה משהו אחר ואישי.

 

אורית מילר וקטיה פרלין, חברות בקהילת לומוגרפיה ישראל מספרות מתי והיכן הן חטפו את החיידק:

 

אורית: "הכל התחיל כשראיתי תמונה ממש מדהימה של אחת החברות שלי, שאלתי אותה איך זה צולם, היא הסבירה לי והתאהבתי. כרגע אין לי בכלל מצלמה דיגיטאלית, אני מצלמת רק בלומו”.

 

קטיה:” שמעתי על לומו במשך תקופה, מאוד עיניינה אותי אז המצלמה "מרובת העיניים". עד לאותו הרגע צילמתי במצלמה דיגיטלית מקצועית ולא הרגשתי שאני מוצאת מפלט ליצירתיות שלי. כשחברה שלי הגיעה לביקור מארצות הברית ביקשתי ממנה לתת טרמפ לאקשנסאמפלר פלאש כסוף, המצלמה המצלמת ארבע תמונות רצופות. הסרט הראשון צולם במהרה ופותח מייד. התלהבתי מהעובדה שהוא מצלם תנועה כביכול. עד עכשיו חבריי מקבלים בהבנה את הפקודה לקפוץ מול עיניות המצלמה. אני הכי אוהבת כשיוצאת תמונה עם 3 משבצות זהות ואחת שונה לחלוטין. נורא קשה לתפוס את העולם כשהוא ממצמץ, מסתבר.”

 

מה כל כך מיוחד בלומוגרפיה?

אורית: "הציפייה, הריגוש, החשיבה, היצירתיות, המצלמה הופכת להיות כלי, ולא סתם אובייקט שמייצר דימוי קבוע. מספר התמונות לא משחק כאן תפקיד, אלא האיכות שלהן.”

 

קטיה: "אני אוהבת את הלומו כי היא לוקחת אותך החוצה מהמסגרות של הצילום הקונבנציונלי. חדות התמונה, הדיוק בצבעים, התצורה ומחיר המצלמה מפסיקים להוות פונקציה ומשאירים אומנות וכיף. בנוסף, שלא כמו מצלמה דיגיטלית ענקית המצלמות המצחיקות שלי גורמות למצטלמים להשתחרר ולצחוק, אז כל התמונות שלי מלאות אמוציות חיוביות.”

 

גם עדי אולמנסקי, ועדית אדלה גבריאלי, צלמות בקהילה הישראלית, גילו את הלומוגרפיה והתאהבו:

עדי: "עצם זה שלא יודעים איך התמונה תצא מבחינת צבעים וחדות ובמקביל שאפשר לצלם תמונות אחת על השניה ולייצר ממש קונספטים אמנותיים, בלי תכנון מוקפד ובלי שום אמצעי עריכה כמו פוטושופ – זה כיף ממש. הרבה מהדברים קורים בטעות.”

 

עדית: "זו חוויה לא מחייבת, אין אחריות למה שיצא בצילום ועד שאני מפתחת גם ככה עובר זמן ואני שוכחת בכלל מה צילמתי. השפה הזו עם החספוס והטקסטורות היא משחק מבחינתי, כשאני מצלמת אני יודעת שמשהו מהרגע של החוויה הוא זה שיעבור ולא תיעוד מדויק של החלל או הקומפוזציה. האוביקטים שאני בוחרת לצלם הם אוסף של תיעוד החיים שלי דרך העדשה של ההולגה.”

 

המודעות בישראל עודנה בחיתוליה אך הבאזז העולמי בהחלט משפיע גם על המדינה הקטנה במזרח התיכון. בשבועות האחרונים לדוגמא, צולם קטלוג לאחת מחברות האפנה המובילות בארץ שכולו על טהרת הלומוגרפיה, זאת במטרה ליצור תחושת רטרו ונוסטלגיה. הקטלוג עוד לא יצא לאור, אך גם מבלי שנזכיר את שם החברה, אתם כבר תזהו את האופי השונה והנוסטלגי כשיזדמן לכם לצפות בקטלוג.

 

התופעה בישראל היא כמובן נגזרת מהתופעה העולמית המתרחבת, כאשר בפייסבוק בלבד ישנם יותר מ-50 אלף חברים פעילים בקבוצת lomography. עד לפני מספר חודשים, חובבי לומוגרפיה בישראל נאלצו לייבא ציוד ובעיקר להתרגש מול חבר ממש טוב שהיה מוכן להקשיב ולהנהן בראשו. כיום לשמחתם, כבר קיימת קהילה מתפתחת המבצעת מפגשים, משתפת מידע ומעניקה בית חם לחובבי הז'אנר. חנויות צילום רבות מצטרפות לחגיגה וניתן לרכוש בהן או באתר הקהילה את הציוד המבוקש.

 

רוצים עוד?

הנה כמה אתרים שימושיים עבורכם, אם תרצו ללמוד עוד על צילום לומוגרפי:

 

  

עכשיו כל שנותר לכם הוא להעניק ליטוף קל למצלמה הדיגיטלית שלכם, לספר לה שאתם אוהבים ומעריכים אך לא מעוניינים בקשר מחייב. אחרי שסגרתם איתה את העניין הזה, לכו להשתגע קצת עם מצלמות מבוגרות ומחוספסות. מספרים שזו חוויה מסוג אחר.

 

המאמר מפורסם בגיליון 007 של המגזין לצילום "קומפוזיציה" .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לומוגרפיה ב-4 פריימים
צילום: Adi Ulmansky
באדיבות קומפוזיציה
קומפוזיציה: גיליון 007
באדיבות קומפוזיציה
מומלצים