מה משותף לעיתונאי, טכנאי ושקמיסט?

מה משותף לטכנאים מ"יס" ו"הוט", מדריך במעון יום בנגב, עיתונאי ידוע בערוץ הספורט, עובד ותיק בשק"מיות שבסיסי צה"ל, מחסנאי ברשת "קסטרו", עובד עיריית רמת-השרון ופועל במפעל אקרשטיין בירוחם? כמובן, כולם שכירים. אבל כולם גם פוטרו בשבועות האחרונים בגלל ש"העזו" להגן על זכויות עמיתיהם או שניסו להקים ועד עובדים.

המקרה האחרון היה של סטודנט מאוניברסיטת בן-גוריון. הנהלת עמותת "יחדיו", הפועלת בחסות קרן רש”י ומשרד הרווחה בדרום, זימנה את אסף בונדי, המועסק כמדריך במערך דיור לאנשים עם מוגבלויות, לשימוע לקראת פיטורים, לאחר שהוביל מהלך התאגדות עובדים בעמותה במסגרת ארגון "כוח לעובדים".

בנוסף, כונסו העובדים ל"מפגשי הסברה" עם חברי הנהלה בהם הוצג הניסיון להתאגד כ"בגידה" בעמותה. עוד נמסר להם כי מנכ"ל העמותה לא ייתן לוועד לקום. בעמותת "יחדיו" מועסקים 350 עובדים הפועלים בכ-60 פרויקטים באזור הדרום ומשרתים בוגרים וילדים הסובלים מפיגור שכלי, פגועי נפש וקבוצות של ילדים, נשים וגברים בסיכון.

"מגיעים אלינו אנשים שנפלו בין הכיסאות, תושבי מערך הדיור שאני מלווה. הם דיירים בוגרים שמתקשים להשתלב בחברה. עבורם אנחנו סוג של הורים. לחלק מהדיירים, שנמצאים בקו התפר שבין פיגור שכלי לבעיות נפשיות, אין לעיתים כל קשר עם משפחותיהם", סיפר בונדי והוסיף: "אנחנו מוקירים את הפעילות המקודשת של העמותה ואוהבים את העבודה בה. מהלך ההתארגנות אמור לחזק אותה על ידי הבטחת תנאי העסקתם של העובדים וחיזוק הזיקה שלהם לעמותה".

חבריו של בונדי לא עברו על איומי הפיטורים על סדר היום והפגינו מול משרדי הנהלת העמותה שבבאר-שבע. כך גם פעילים שלא עברו על סדר היום נוכח פיטורי העיתונאי דני אמיר מערוץ הספורט. הפגנות נוספות נערכו בכל המקומות בהם פוטרו נציגי עובדים. המעניין הוא שכל המפוטרים הם שכירים, אבל בין המפטרים יש מעסיקים פרטיים, עמותות ומוסדות הפועלים לכאורה ללא כוונות רווח ואף מוסדות ציבוריים.

הגדיל לעשות ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, שפיטר את יו"ר הוועד צביקה צמח, חרף העובדה שרוכברגר היה במשך שנים איש ההסתדרות שטיפל בעובדי הרשויות המקומיות ואף הגיע לתפקיד כנציגה של מפלגת "העובדים" שהקים בזמנו עמיר פרץ, "עם אחד".

עורכת דין ותיקה העוסקת בהגנת זכויות עובדים, מור סטולר, כינתה את התופעה "מגפה של ממש. לא עובר שבוע מבלי שאני נאלצת לצאת להגנת יו"ר ועד עובדים או חבר ועד עובדים, או עובד שמנסה להקים ועד. נדמה שמתקפה כזו נגד עבודה מאורגנת ומתארגנת לא נרשמה זה שנים רבות".

עובד מאוים - נוטה להתארגן

המעניין בכל המתקפה הוא, שמאז תיקון לחוק שיזמה לפני כעשור ח"כ תמר גוז'נסקי (חד"ש) אסור לפטר נציג עובדים או מי שנבחר על ידי חבריו כדי לייצגם. איסור זה כולל את העובדים המקימים ועד.

לפני שלוש שנים אף נרשם תקדים משפטי חשוב כשבית הדין לעבודה השיב לתפקידו את אלון-לי גרין, הצעיר שהקים את ועד העובדים ברשת בתי הקפה "קופי בין". כך שהעובדה שפיטורי נציגי עובדים היא בניגוד לחוק ושישנם תקדימים משפטיים בנושא, לא מרתיעה מעסיקים ברצונם להמשיך ולפגוע בעבודה המאורגנת או המתארגנת.

חמור במיוחד הוא מקרהו של דייגו שירטה, שבמשך שנים הועסק במחסני חברת ההלבשה קסטרו ונבחר ליו"ר הוועד. לאחר בחירתו, חייו המקצועיים הפכו לקשים מאוד ולכך יש להוסיף תאונת עבודה, שהותירה אותו עם עשרות אחוזי נכות לכל החיים.

חרף העובדה שהוא יכול להיות מועסק בעבודות שאינן דורשות הפעלת כוח, ובעבר הועסק במערך המחשבים של "קסטרו", לפתע "לא נמצא לו מקום". אין מנוס מלהסיק שהתאונה הקשה העניקה הזדמנות פז למעסיקיו "להפטר" מעושה הצרות, נציג העובדים, עולה חדש מארגנטינה.

מעסיקים ציבוריים או פרטיים מבינים היטב בחושיהם הנצלניים שעובד מאורגן הוא עובד בעל זכויות, ועובד בעל זכויות הוא עובד יקר. כך שמול גל ההתארגנות הקיים במשק, החליטו להקדים תרופה למכה, או במקרה זה: הקדימו מכה לעובדים כדי למנוע את התקדמותם, שעלולה להוביל לחלוקה אחרת של עוגת ההכנסות.

אחת התופעות הבולטות בעולם בשנתיים האחרונות, שנות המשבר הקפיטליסטי שאת סופו לא רואים, הוא שלצד העמקת אבטלה, קיימת מגמה גוברת של התארגנות עובדים. עובד מאוים, בכל העולם וגם בישראל, הוא עובד הנוטה להתארגן. כן ירבו.

ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית כלכלית