לאחר הירי בעכו: "גם עבריין הוא פצצה מתקתקת"
הידיעה על פציעתו של סולימאן בן ה-3 מירי עבריינים החזירה את משפחות קורבנות הטרור הפלילי לאירועים שבהם איבדו את יקיריהם. בשיחה עם ynet הטיחו ביקורת בטיפול המדינה בפשע. "רוצחים משתחררים, אבל הבת שלי לעולם לא תחזור"
בין רצף האירועים והאסונות שהציפו אתמול (יום ב') את כלי התקשורת, נדמה כי רבים כבר הספיקו לשכוח את ניסיון החיסול
שהתרחש רק בתחילת אותו יום בעכו, שעלול היה לגבות את חייו של הפעוט סולימאן שלבי בן השלוש וחצי.
שלבי, שנפצע מירי בראשו בעת שעשה דרכו לגן הילדים, עלול שלא להיות הקורבן האחרון לאלימות המשתוללת ברחובות - כך לפחות העריכו בצער בני משפחותיהם של קורבנות ה"פיגועים הפליליים" בישראל.
סולימאן שלבי בבית החולים (צילום: אבישג שאר-ישוב)
אחד מבני המשפחות, אלכס לאוטין, מוכר במיוחד בנסיבות העגומות שבהן איבד את אשתו - בעת בילוי משפחתי תמים בחוף בת ים. האישה, מרגריטה לאוטין, נהרגה מירי עבריינים בשנת 2008 כשהגנה בגופה על בתה מאש הפושעים.
"כששמעתי על מה שקרה חזרתי אחורה, זה דומה מאוד למה שהיה לנו. גם בתי הייתה נפגעת אם אמה לא הייתה מגנה עליה במחיר חייה, וגם במקרה הזה עלול היה הבדל של סנטימטרים לגרום לתוצאה טראגית מאוד", קבע.
לאוטין הצטרף לקריאתו של אביו של שלבי להחמיר את הענישה כלפי גורמי העולם התחתון. "צריך להתייחס אליהם כמו אל גורמי טרור, להחשיב אותם לכאלה ולהעניש אותם כפי שמענישים מחבלים - רק בחומרה רבה יותר. הם כמו טרור: פוגעים בחפים מפשע, מפריעים לחיים התקינים, יורים בלי הבחנה וסוחרים בנשק, לעיתים אף עם מחבלים".
בדרך לגן
הקליעים נעצרו במחברות
חגי עינב ואחיה ראב"ד
אביו של סולימאן סיפר שחלק מהקליעים שנורו לעברו נעצרו בתיק של בתו. הוא ביקש ממערכת המשפט לתת מענה לפשע המתגבר בעכו: "עבריינים הורגים פה חפים מפשע"
הוא מתח ביקורת על המדינה, שלדבריו מתייחסת לפשיעה בקלות רבה מדי. "מי שבחר להיות חבר בארגון טרור חשב פעמיים על כך, בעוד שלהיות עבריין זה נחשב לפעמים לכבוד. פה מוקיעים ורודפים מחבלים, אבל ארגוני הפשיעה מתנהלים בשקט. מה ההבדל בין עבריין מוכר למשטרה לבין 'פצצה מתקתקת'? גם נגד פושעים צריך להוציא צו מעצר מנהלי. מי שמתעסק בחבלה הוא מחבל".
באשר לעתיד, מתקשה לאוטין לצייר תמונת מצב אופטימית. "אני באמת מקווה שנפסיק לשמוע על מקרים כאלה, אבל אמרתי את זה אחרי מה שקרה לאשתי ומאז כבר נרצחו לא מעט חפים מפשע".
אל הביקורת הקשה כלפי מדיניות הענישה לעבריינים הצטרף אריאל קטייב, אביה של לאה שנרצחה במאי 2005 יחד עם דודתה, כשאלה שבו מאירוע משפחתי. במשטרה העריכו כי הכדורים שפגעו בגופה של לאה, שהייתה במותה בת גילו של סולימאן, נועדו לחסל את איש העולם התחתון איציק אברג'יל.
"במצב שבו משחררים רוצחים ועבריינים הם כבר לא מפחדים, אלא חופשיים ועושים מה שהם רוצים. התיק של הבת שלי מעלה אבק על המדף, יש לנו ארץ נהדרת. זה ג'ונגל - לא מדינה", סיכם בכאב. "אני מתפלל שזה לא יקרה שוב, גם לאויבים שלי אני לא מאחל את מות ילדיהם, אך בהחלט יש חשש שלא מדובר במקרה האחרון שבו ייפגעו חפים מפשע".
קטייב, שרוצחי ביתו מוסיפים להסתובב בחופשיות, קרא לבצע שינויים ביחס רשויות החוק לעבריינים. "חוקי המדינה צריכים להיכתב עבור בני אדם ולא קופים. צריך לבטל את האפשרות לעסקות טיעון עם רוצחים, שמקבלים עשר שנים בכלא ומנקים להם שליש. הם צריכים לקבל 40 שנות מאסר. רוצחים כאן משתחררים ללא הפרעה, לעומת הילדה שלי שלעולם לא תחזור".
לפנייה לכתב/ת 
קטייב. "ג'ונגל, לא מדינה"
צילום: גדי קבלו
לאוטין. הבדל של סנטימטרים
צילום: ירון ברנר
מומלצים
