סטודן? לא תודה, עדיף רכב פרטי

למרות שכבר חודשים ארוכים אני מבלה מדי יום ביומו באוניברסיטת תל אביב, רק בתחילת השנה האקדמית הנוכחית, שמעתי על ההטבה שמעניקה חברת דן לסטודנטים -  "סטודן". למעשה כרטיס חופשי לשנה או לסמסטר אחד, במחיר אטרקטיבי למדי, ובכל מקרה זול במידה ניכרת מרכישה של "חופשי חודשי". שמח וטוב לבב התקשרתי לשירות הלקוחות של דן, לברר האם כנהוג בפתיחת סמסטר, יהיה להם נציג ודוכן להנפקת כרטיסי "סטודן" ביריד שבקמפוס האוניברסיטה. התשובה הייתה מעודדת - אכן יהיו שם, מ-09:00 ועד 17:00. אתם מנחשים כנראה כי ב-15:50 החל נציג דן לארוז את חפציו, תוך שהוא עונה בחוסר סבלנות כי הוא מפעיל את הדלפק "עד 14:30 בלבד".

למוד ניסיון ובעיקר בוגר שירות מחפיר, החלטתי לבדוק היטב את הנאמר באתר האינטרנט של החברה, ולא להסתמך על שירות המענה הטלפוני. ובאתר, שחור על גבי לבן, נכתב כי את כרטיס ה"סטודן" ניתן להנפיק גם בעמדת שירות בתחנה המרכזית החדשה, קומה שש, עד 21:00 מדי יום, מלבד שבת וחג. אז נכון, טרטור רציני וחוויה מפוקפקת, אבל מה לא עושים כדי לחסוך כסף באווירה סטודנטיאלית.

את דוכן דן לא קשה היה למצוא. ניתן לזהות אותו מרחוק על-פי התור הארוך והכאוטי שהשתרך לפני פקידה יחידה ולועסת המסטיק, שישבה בו בשעת ערב מוקדמת. ומי לא היה שם בתור. תלמידת תיכון שנאלצה להנפיק כרטיס רב-קו, משהסתבר לה כי אין יותר כרטיסיות נייר. עובדים זרים וקשיי יום, וסתם עוברי אורח עייפים וכבויי מבט. ארץ ישראל הלא ממש עשירה ומבוססת, אם תרצו.

מעל הדלפק נתלה שלט מודפס שנפתח במילים - "לציבור הסטודנטים המעוניינים להנפיק כרטיס סטודן: אנא ודאו כי יש בידכם את המסמכים הבאים...". וידאתי כי יש לי את כל המסמכים הנדרשים, והצטרפתי לתור. רק כדי לגלות בסופו כי את כרטיס ה"סטודן" ניתן לרכוש עד השעה ארבע אחה"צ. וגם זאת, רק בעמדה הסמוכה. מדוע אף אחד לא ציין זאת? לא ברור. מדוע מפנה השלט לדוכן הלא נכון? לא מובן. למה לעזאזל לא ניתן להסביר את כל מסלול הגיהנום הזה באופן ברור ומדויק באתר האינטרנט של החברה - לדן הפתרונים.

מה שבטוח, מישהו בדן ממש לא רוצה אתכם על האוטובוסים שלו. לחילופין, מישהו בדן בטוח שלא משנה כמה יתעמרו בכם, כמה יבלבלו לכם את השכל ויטרטרו אתכם הלוך ושוב, עם שירות לקוי וזלזול בפניות הציבור, עדיין תמשיכו לעשות שימוש באוטובוסים שלו. וזה לא משנה שלוחות הזמנים אינם מדויקים, שהאוטובוסים מטונפים, שאין תחבורה בסופי שבוע או בלילות ושהנהגים עונים בגסות וחוסר עניין. רוצים תחבורה ציבורית שמקטינה גודש תנועה, ששומרת על איכות הסביבה, שחוסכת בעלויות ושמותירה מקומות חניה במרכז העיר לתושביה? מבחינתם זה מה שיש, ואל תבלבלו את המוח.

במדינות מתוקנות, המדינה דואגת למפקח כלשהו, בקר איכות שידאג לשמור על שירות גבוה באיכות סבירה לפחות. אחרי הכל, מדובר באינטרס של כולם. גם של מקבלי השירות וגם של המדינה. בישראל כנראה לא שמעו על כך. עובדה.