חודק: "ליצור שיווי משקל חדש בשוק ההון"
יו"ר הוועדה שהוקמה לקביעת אמות מידה להשקעות מוסדיים באג"ח חברות הציג את הדו"ח לשר האוצר יובל שטייניץ, ואמר: "הצענו גם לפתוח את השוק לסוגי חובות שונים, מרווחים שונים, מכשירים שונים"
לאחר שרבים בשוק ההון מיהרו להספיד את ועדת חודק, הוועדה מודיעה היום (ג') על מסקנותיה במסיבת עיתונאים מיוחדת במשרד האוצר. שר האוצר, יובל שטייניץ, פתח את מסיבת העיתונאים ואמר כי "חברי הוועדה עשו עבודה נפלאה בהתנדבות ללא תמורה לטובת כלכלת ישראל ואזרחיה החוסכים לגיל הפנסיה".
שטייניץ הוסיף: "בראש ובראשונה אנחנו רוצים ליצור תנאים לביטחון והגנה של החוסכים לגיל הפנסיה. הוועדה הגישה דו"ח ביניים לפני כמה חודשים ופתחה אותו לביקורת, וכמו שמתחייב הגיבה לביקורת והוציאה עכשיו דו"ח משופר ומתוקן. מדובר בוועדה רצינית עם המלצות רציניות והן יקבלו התייחסות רצינית ביותר ותיושמנה לאחר עוד שיקול דעת וליבון הדברים, נשמח לשמוע דעתם של רגולטורים אחרים אבל בסוף האחריות רובצת לפתחו של המפקח על הביטוח".
"נדאג לשקיפות"
"אנחנו נדאג לשקיפות באופן שימנע פעילות נמהרת. בהמלצות יש דגש על מעמד האג"ח הקונצרניות, סוגית השעבוד השלילי מאד חשובה וגם כאן הוועדה לאחר המון שיקול דעת ושמיעת הגורמים הרלוונטים, הציעה כללים וסייגים לכללים", הוסיף שטייניץ.
סגן שר האוצר, יצחק כהן, אמר כי "בפעם הראשונה בהיסטוריה של שוק ההון נעשית עבודה כל כך מקיפה לשמור על כספי החוסכים אך מצד שני לא לפגוע בהתנהלות השוק. חברי הוועדה עמדו בצורה איתנה מול חיצי הביקורת שהופנו למסקנות הביניים של הוועדה מצד גורמים שונים ובכללם הבנקים".
עו"ד דוד חודק, ראש הוועדה, אמר כי "מצאנו שוק חוץ בנקאי שצמח לשיעור של 50% מהאשראי העסקי בישראל, זינוק נחשוני. מערך הגילוי והדיווח של חברות ציבוריות בישראל הוא מהטובים שבהם, את זה לא היה צריך לתקן. ראינו תופעה של דחיסה של כל סוגי החוב, התניות החוב, קטגוריות החוב למודל מאוד פשטני ורזה. אותה תופעה של התכנסות ודחיסה נראתה גם במרווחים ובריביות. הצענו עידוד צמיחת פרקטיקות נאותות המקובלות בעולם המערבי גם בשוק המקומי, באופן זה אולי לאפשר ליצור שיווי משקל חדש בשוק ההון והשחקנים הפעילים בו, הצענו גם לפתוח את השוק לסוגי חובות שונים, מרווחים שונים, מכשירים שונים".
לייצר "ארגז כלים" למשקיעים מוסדיים
הרוח החיה שעומדת מאחורי הקמת הועדה בראשות עו"ד דוד חודק הוא ידין ענתבי, המפקח לשעבר על הביטוח שסיים בתחילת השנה את תפקידו והוחלף על ידי פרופ' עודד שריג.
פרופ' עודד שריג, המפקח על הביטוח אמר היום כי "אנשים חוסכים לפנסיה עשרות שנים ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שביציאתם לפנסיה יעמדו בפני שוקת שבורה". המפקח הטרי הוסיף: "הדוח הסופי אצלנו, הכדור בידינו, בסופו של דבר נוציא הוראות שיהיו על בסיס הדוח. הוצאת הוראות היא מהלך לא פשוט ולכן ביקשתי מחברי הוועדה להתלוות אלינו בהמשך הדרך".
מטרת הוועדה הייתה להפיק את לקחי המשבר הפיננסי ולייצר עבור הגופים המוסדיים "ארגז כלים" שיאפשר להם לדאוג לאינטרסים שלהם (למעשה של אלו שאת כספם הם משקיעים, הציבור) בצורה טובה יותר מול החברות המנפיקות וכן למנוע מראש מצבים של חדלות פירעון והסדרי חוב.
אחת הבדיחות שסופרו במהלך הישיבות התכופות של חברי הוועדה, שכללה את ענת לוין, גילי כהן, רו"ח אריק פרץ, עו"ד דן אבנון, עו"ד דידי לחמן מסר, היא מציאת שם יצירתי לוועדה: "הוועדה להפגת השעמום בשוק ההון". מקור הבדיחה היה בטענה כי כיום כל אגרות החוב כוללות את אותו סט משעמם וסטנדרטי של מסמכים, שכמעט ולא כוללים דרישת בטוחות, אמות מידה פיננסיות מינימליות, הבחנה בין חוב בכיר לחוב נחות, אפשרות העמדת החוב לפירעון מיידי במקרים מסויימים וכו'.
מסקנות הוועדה כוללות שורה של המלצות שאינן מחייבות. לצד מספר המלצות אותן הם מבקשים להפוך לכללי מינימום מחייבים ואשר כנגדם הופנו מירב חיצי הביקורת. עם זאת, גם ביחס לכללי המינימום יוצרת הועדה "פתח מילוט" - ועדת ההשקעות של כל גוף מוסדי תוכל לקבל החלטה לפיה ביחס לתאגידים מסוימים בעלי איתנות פיננסית גבוהה או דירוג אשראי מרשים, היא תוותר על דרישות המינימום.
שינוי שליטה - עילה לפריעון מיידי?
כלל המינימום הראשון שקבעה הועדה הוא שכל גוף מוסדי שרוכש אג"ח יהיה חייב לדרוש מהחברה המנפיקה, במקרה שלא דרש שעבוד של ממש, לפחות שעבוד שלילי. קרי במידה והתאגיד יבקש ליצור שעבודים נוספים על נכסיו לאחר ההנפקה מעבר לשעבודים הקיימים, הגוף המוסדי יקבל את חלקו היחסי באותו נכס משועבד לפי היקף החוב שלו.
כלל המינימום השני והמשמעותי שקבעה הוועדה הוא זה המאפשר לבעלי האג"ח לדרוש פרעון מיידי של החוב במקרה של שינוי שליטה או מיזוג בחברה. התאגידים הגדולים במשק נדהמו לשמוע על הדרישה האמורה והביעו כל צעקה מרה.
ההקלה האחרונה שביצעה הוועדה בכלל שקבעה היא שעל מנת לדרוש פרעון מיידי תידרש פעולה אקטיבית מגודרת בזמן של הגופים המוסדיים שגייסו את הכסף באמצעות זימון אסיפת אג"ח בה יידרש רוב מיוחד של 75% לביצוע המהלך.
הוועדה מסדירה רק את השוק הראשוני, שוק ההנפקות. את שוק זה יכולים הגופים המוסדיים לעקוף בקלות באמצעות רכישת האג"ח בשוק המשני מגופים שלא יהיו מחוייבים לכללים שיחולו על המוסדיים. על כן ממליצה הועדה להסדיר גם את השוק המשני שנמצא תחת המנדט של רשות ניירות ערך.
בתוך כך נודע כי חבר הכנסת עמיר פרץ (עבודה) מקים שדולה פרלמנטרית לאימץ מסקנות ועדת חודק. לדבריו, זוהי ועדה מהחשובות שהוקמו במדינה אשר ממליצה להגן על החסכונות של תושביה ובעיקר על ערך זכויות הפנסיה. "נוכח הקולות שכבר נשמעו מגורמים אינטרסנטיים כי יעשו הכל על מנת להכשיל את אימוץ המסקנות, השדולה אמורה ליצור משקל נגד ללחצים אלה", אמר פרץ.
לפנייה לכתב/ת 
