"הביטוח הלאומי מקפח נשים בדואיות נטושות"
אותן נשים ממשיכות לחיות לצד בעליהן, למרות שלקחו אשה אחרת, כדי לא לאבד את הקשר עם ילדיהן. כתוצאה מכן, הן אינן מוכרות כחד-הוריות הזכאיות להבטחת הכנסה, וחיות בעוני מחפיר. קבוצת עמותות דורשת מבג"ץ לשנות את המצב
"קורבנות הפוליגמיה" - כך מוגדרות נשים בדואיות שננטשו על-ידי בעליהן, בעתירה שהגישו היום (ג') לבג"ץ קבוצת ארגוני נשים, בה נטען שהמוסד לביטוח לאומי קובע את זכאותן של אותן נשים לגמלת הבטחת הכנסה באופן שאינו תואם את מציאות חייהן, ומתעלם מהשונות התרבותית וממצבה של האשה הנטושה.
העותרים - עמותת סינגור קהילתי, עמותת "איתך" ופורום ארגוני נשים ערביות בדואיות - מבקשים מבית המשפט להורות למוסד לביטוח לאומי לבטל את המבחנים המשמשים את קביעת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לנשים בדואיות חד-הוריות, ובמקומם לקבוע קריטריונים באופן שתואם את אורח חייהן של אותן נשים.
בעתירה נטען שנשים בדואיות כפופות בעל כורחן לנורמות החברתיות המסורתיות בקהילתן, ובכך נמנעת מהן אפשרות הבחירה במקום מגוריהן, והן מחויבות לגור במרחב הנתון לשליטת אביהן או אבי ילדיהן. עוד נטען בעתירה שבמקרים רבים, הגבר מקיים חיי משפחה רק עם אשה אחת, ואילו הנשים האחרות להן הוא נשוי וילדיהן ננטשים ונזנחים על ידי הגבר.
"על אף היותן נטושות, נשים בדואיות נטושות בוחרות בעל כורחן להישאר במתחם השבטי של אבי ילדיהן על מנת לא לאבד את ילדיהן", נטען בעתירה. קיומן של נשים אלו תלוי בקבלת גמלאות מביטוח לאומי, שכן אין להן כל מקור קיום אחר.
עוד מוסבר בעתירה, כי פעמים רבות, הביטוח הלאומי אינו מקבל את תביעתן של הנשים הנטושות בשיעור המלא של גמלת הבטחת הכנסה, וקובע את זכאותן על פי נהלים פנימיים. בעקבות זאת, נטען, במקרים רבים בהן האשה הנטושה ממשיכה להתגורר במתחם הגבר, הביטוח הלאומי אינו רואה בה זכאית לגמלה כאם חד-הורית, ודוחה את תביעתה. העותרות טוענות כי נשים אלו וילדיהן נתונים לחסדי הבריות, חיים בעוני מחפיר ולעתים מגיעים לחרפת רעב.
"כתוצאה מנהלי וקריטריוני הביטוח הלאומי, הנשים הללו ניצבות בפני דילמת חייהן - בחירה במגורים המאפשרים להן לחיות עם ילדיהן, או לזכות בגמלת הבטחת הכנסה כאשה נפרדת", מסבירים העותרים.
"ובמה תבחר אם?! נשים אלו וילדיהן נטושים הן על ידי משפחותיהן ושבטן והן על ידי המוסד לביטוח לאומי, וזכותן וזכות ילדיהן לחיים ולקיום בכבוד אינה מקוימת".
לבסוף, מבקשים העותרים מבית המשפט לפסול את הנהלים והקריטריונים או לשנות אותם כך שהנהלים לא יפגעו בנשים הבדואיות החד-הוריות "ויהפכו אותן פעם נוספת לקורבנות של הפוליגמיה". העותרים מקווים כי "נגישותה של קבוצה מוחלשת של נשים לזכויותיהן, תעצים אותן ותביא למימוש זכותן הבסיסית לקיום מינימלי לחיים בכבוד".