מחסור חמור בפעילויות לילדי חרדים וערבים

האם הפערים הכלכליים בין הרשויות המקומיות גורמים לבני הנוער לפנות לאלימות מתוך שעמום? סקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור הוועדה לזכויות הילד קובע כי יש פערים משמעותיים בין הרשויות המקומיות בהיצע פעילויות התרבות, הספורט והפנאי שהם מציעים לבני נוער וילדים - ממצא מדאיג, בהתחשב בכך שבני נוער רבים מתרצים את מעורבותם בתקריות פשע ואלימות ב"שעמום".

בסקר השתתפו 26 רשויות מקומיות, מתוך 75, שבהן חיים 600 אלף בני נוער וילדים. יש לציין כי הרשויות השיבו לשאלות באופן עצמאי, ולא נערכה בדיקה חיצונית של המידע שהעבירו. הסקר העלה כי הפער בין רשויות עניות לעשירות בהוצאות על תרבות ספורט ותנאי על כל ילד, מגיע ל-2,800 שקלים.  

ברהט ובטמרה, למשל, אין כלל גני משחקים מוסדרים, בעוד שברוב הערים שטחי גני המשחקים והפארקים

מהווים 3 עד 12 אחוז משטח הרשות. בקרוב ל-30 אחוז מהרשויות המקומיות לא פועלות קבוצת ספורט תחרותי ואין פעילות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בכ-4 אחוז מהרשויות אין אולם ספורט, מרכז קהילתי או מגרשי ספורט. בכ-15 אחוז מהן אין בריכה או מרכז עירוני לגיל הרך וב-23 אין אולם מופעים.

מתברר שהילדים לא עומדים בראש מעייניהן של הרשויות המקומיות. מבדיקה שבוצעה אשתקד עולה כי ב-54 מתוך 75 עיריות קיימת ועדה לקידום מעמד הילד, אך בחלק גדול מהערים, היא אינה פעילה ומספר החברים בה קטן ממספר החברים המחויב לפי חוק.

נולדתם ברעננה או ברמת-גן? הרווחתם

במסמך נכתב כי "התפיסה שבבסיס הבדיקה היא כי רמת שירותי הפנאי, הספורט והתרבות בעיר משקפת את מידת המחויבות של הרשות לאוכלוסיית הילדים ובני-הנוער, שכן מחד גיסא ושלא כמו שירותי חינוך ורווחה, הרשויות המקומיות אינן מחויבות לפי חוק להעניק שירותי פנאי ותרבות, התמיכה הממשלתית בשירותים מסוג זה קטנה והיקפם תלוי במידה רבה ברשות המקומית עצמה; מאידך גיסא, לשירותים אלה יש חשיבות רבה לרווחתם של ילדים ובני-נוער ולהתפתחותם מכל הבחינות".

העיריות בראשון לציון, רעננה, חדרה, ורמת-גן היו בין אלו שהקציבו סכומים גדולים במיוחד מתקציביהן לפעילויות ספורט, תרבות ופנאי. התקציב הממוצע לפעילויות אלו הוא כ-1,042 שקלים לילד, אך ישנם פערים עצומים. יש ערים שבהן תקציב התרבות, הפנאי והספורט היה בשנת 2009 כ-100 שקלים לילד ולעומת זאת יש ערים שבהן עמד תקציב זה על קרוב ל-3,000 שקלים לילד. למשל תל-אביב, רעננה וראשון לציון.

בשליש מהרשויות המקומיות שנבדקו אין פעילויות לילדי משפחות עולים, בכ-28% מהן לא פועלות קבוצות ספורט תחרותי, אין פעילות בתחום האמנות ואין פעילות ייחודית לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בכ-24% מהרשויות אין פעילויות התנדבות לבני נוער ובכ-20% אין אירועי חוצות. מחסור בפעילות פנאי, תרבות וספורט בולט במיוחד בעיריות במגזר הערבי ובמגזר החרדי. נמצא כי בבני ברק, בבאקה ג'ת, ברהט ובטמרה, פחות מ-20% מהילדים ובני הנוער משתתפים בפעילויות תרבות, ספורט ופנאי מטעם העירייה.

"לקבוע קריטריונים אחידים וברורים" 

הסקר העלה כי בשיעור קטן יחסית של הרשויות מוצעים כלים ייחודיים לשיפור הגישה של ילדים מאוכלוסיות מוחלשות - למשל ילדים ממשפחות חסרות אמצעים, ילדים בסיכון, ילדים ממגזרי מיעוטים וילדים עם צרכים מיוחדים - בפעילויות תרבות, ספורט ופנאי המיועדות לכלל האוכלוסיה.

כ-81% מן הרשויות שהשתתפו בסקר ציינו כי הן מאפשרות לילדים ממשפחות חסרות אמצעים להשתתף בחוגים

ובפעילויות באמצעות קיום פעילויות ללא תשלום, סבסוד חלקי או מלא של פעילויות או הענקת מלגות. הרשויות שבהן אין פעילות מסוג זה הן רשויות עניות במיוחד, דוגמת נצרת ושפרעם. כ-38.5% מהרשויות דיווחו כי יש ברשות המקומית פעילויות שמטרתן לשלב ילדים בסיכון באירועי תרבות, פנאי וספורט, וכ-23% בלבד דיווחו על פעילות לשילוב ילדים ממגזרי מיעוטים, ובהם מיעוטים אתניים ודתיים, בפעילות פנאי, תרבות וספורט. שתי רשויות בלבד, בני ברק ותל אביב, ציינו כי הן פועלות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בפעילויות שונות בחינוך הבלתי-פורמלי.

"העובדה כי ילדים אינם זוכים לחינוך טוב ואינם מקבלים שירותי בריאות ורווחה ראויים רק בגלל אזור מגוריהם היא עובדה מדאיגה ומצערת שאין להשלים עימה", אמר יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ דני דנון, על הממצאים. "יש ערים בישראל בהם לא ניתן לגדל ילדים כראוי. יש לקבוע קריטריונים אחידים וברורים, דוגמת קיומם של גני משחק ומתקני ספורט, מרכז עירוני לגיל הרך ולחינוך מיוחד, תקציב לפעילות תרבות ופנאי וכו', בהם כל עיר בישראל תצטרך לעמוד".