פוג'י 3D W1 - מצלמת התלת ממד הראשונה

פוג'י מכניסה עומק לתמונה - ומציגה מצלמה חדשה עם יכולות תלת ממד מלאות בצילום סטילס או וידאו. האם מדובר בגימיק או במהפיכה אמיתית? בדקנו

נמרוד גנצרסקי, dtownפורסם: 24.02.10 , 16:53

כפי שהשנים שקדמו לה היו בסימן ה-HD, שנת 2010 היא שנת התלת ממד.פוג'י מציגה מצלמת תלת ממד קומפקטית ראשונה בישראל, בעלת תצוגה ייחודית לצפייה בלי משקפי 3D ועיצוב יוצא דופן. בניגוד לסקירות אחרות המהללות אותה כגאדג'ט ייחודי ופורסמו בחו"ל - סקירתנו מפרידה את תכונות ה-3D ואת תפקודה כמצלמה - במטרה להעניק לכם תמונה מלאה של המוצר המעניין והייחודי של Fuji.

W1 כמצלמה

הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא המשקל. המצלמה כבדה ויחסית גדולה בתור מצלמת פוקט, אבל אם זה בגלל כל הטכנולוגיה התלת ממדית הזו, אז הדבר מובן. את פני המצלמה מקשטות שתי עדשות, אחת בכל צד, עם מרווח של 77 מ"מ ביניהן, זאת בכדי ליצור תנאי "ראיה" הדומים לאלו של זוג עיני אדם ממוצע.

ל- W1 יש זוג חיישני 10 מגה פיקסל בגודל פיזי של 1/2.3 אינצ' (7.7 מ"מ אלכסוני), אחת לכל עדשה. לא, זה לא אומר תמונות של 20 מגה פיקסל - אלא תמונת 3D שכוללת שני פריימים. ניתן לצלם תמונות בתצורת תלת ממד או בדו ממד "רגיל", כך גם בוידאו.

מאחור תמצאו מסך 2.8 אינץ', סביבו מסודרים שני טורים של כפתורי הפעלת המצלמה.

הדבר השני שנתקלים בו אחרי שמתרגלים למשקל, הוא הקושי בלחיצה על לחצני ההפעלה.

לא ברור למה, אבל הלחצנים קשים מאוד ולעיתים צריך ללחוץ כמה פעמים עד שהמצלמה מקבלת את הפקודה. כל לחצן שולט גם על מספר פונקציות, כלומר צריך לכוון את הלחיצה; פעם יש ללחוץ עם נטייה ימינה ופעם עם נטייה שמאלה בכדי להפעיל אפשרות אחרת.

עוד ב-dtown: מגבר משולב edge i3

מצלמה זו איטית למדי מרגע הפעלתה ועד לרגע בו היא מוכנה לצלם וגם בין תמונה לתמונה - לרבות צילום דו ממדי רגיל, מה שקצת מעצבן בתפעול שוטף.

ל-W1 אין נורית עזר למנגנון הפוקוס בתנאי חשיכה, אז תשכחו מצילומים בתנאי תאורה נמוכים או בחושך. כלומר, אפשר לצלם, אבל הסיכוי שתצא תמונה עם פוקוס כמו שצריך הוא נמוכה מאוד.

בעיות ב-ISO גבוה

ואם כבר נגענו בתנאי תאורה, אז ככל שמטפסים ברמת ה-ISO, התמונה הופכת מגורענת - דבר נפוץ במצלמות קומפקטיות.

משום מה המצלמה הזו בוחרת לעבוד ב-ISO גבוה מהרגיל, בצילום עם פלאש למשל, ייבחר ערך של ISO 800, גם אם מדובר בתנאי תאורת יום שלא מצדיקים בחירה בערך גבוה שכזה.

ביצועי ה- ISO הגבוה המשובחים, להם התרגלנו מדגמי Fuji האחרונים, נעלמו כאן משום מה.

מעל לערך של ISO 400, הגרעיניות הופכת דומיננטית ובהגדלה, ניתן לראות כי פרטים רבים הולכים לאיבוד.

ISO 800, F3.7, 1/60

במקום חוגת מצבי צילום המקובלת במצלמות, יש ב- W1 לחצן מצבים ובו תמצאו מצב אוטומטי, ידני מלא, ידני חלקי ואת מצב ה-SP. מצב זה מנסה לעזור לכם לצלם טוב יותר אם זה על ידי שימוש בסצנות צילום שונות ואם זה על ידי צילום שתי תמונות ברציפות כשאחת עם פלאש והשנייה בלי.

ISO 200, F3.7, 1/250

בצילום ביום או בתנאי תאורה סבירים, התמונות לא מביישות את הפירמה ומתמודדות עם ביצועי מצלמות קטנות אחרות בהצלחה.

ISO 800, F3.7, 1/75, Flash

כמצלמה בלבד, לא תמצאו כאן המלצה לוהטת והביצועים מתגלים כסבירים ולא יותר.

W1 כגאדג'ט

מדובר בפריצת דרך בתחום הויז'ואל. תשכחו ממשקפי האדום כחול מקרטון שקיבלתם בסרט מלתעות (או שרק3, תלוי בני כמה אתם) ותגידו שלום למסכי תצוגה בתלת ממד. כמו ש- 2008-2009 היתה השנה של HD, כך 2010-2011 תהיה השנה של 3D ו- FujiFilm שחררו טעימה מדהימה בשם W1 בדיוק בזמן.

פוג'י ויתרה על המשקפים הייעודיות ופיתחה עבור ה-W1 מסך המציג בשלושה ממדים.

כדי להבין איך הוא עובד תאלצו להיזכר בסרגלים של בית הספר שבמבט מזווית אחת עמדה "הלו קיטי" עם חיוך ובמבט בזווית אחרת עמדה "הלו קיטי" עצובה. אותו האובייקט מוצג במספר מצבים, בהתאם לזווית הצפיה.

עוד ב-dtown: קודאק Zi8 - מצלמת וידאו כיס HD

ה- W1 מתפקסת על האובייקט וקובעת בכך את השילוב המתאים ביותר בין שני החיישנים (את מרחק החפיפה שלהם). רואים את זה הכי טוב כשנועלים את הפוקוס ואז האובייקט מתקרב או מתרחק מכם; באותו הרגע, התמונה תהיה מאתגרת לצפייה, בגלל שהעיניים שלכם יתקשו להסתכל על התמונה הלא ברורה.

במקרה כזה המצלמה מאפשרת לכם, במצב צפייה בתמונות (לאחר שצולמו), לכוון ידנית את המרחק בין מה שצילם כל אחד מהחיישנים עד שתקבלו שילוב נכון.

גם לפני הצילום, ניתן לכוון את המרחק בין החיישנים כדי לקבוע בעצמכם את התוצאה.

אם הפוקוס כוון היטב, התמונה שתקבלו תהיה משהו שלא ראיתם עדיין ללא תמיכה של אביזר אחר. באמת מדהים. ייקח לכם כמה שניות להתרגל לסוג הצפייה הזה, אבל ברגע שתתרגלו – זו בהחלט חוויה מומלצת וייחודית.

פוקוס בתלת ממד

הבעיה מתחילה כשאין פוקוס טוב, או שיש אובייקט מצולם שלא נמצא כולו במרחק קבוע למצלמה (כמו ילד שמושיט את ידו לכיוון המצלמה). כל חלק שלא בפוקוס יגרום לעיניים שלכם לעבוד שעות נוספות, ממש קשה להביט בתמונה כזו, אם בכלל.

כל תמונה תלת ממדית יכולה גם, בלחיצת כפתור, להפוך לדו ממדית. למעשה, כל קובץ תמונה, מכיל גם קובץ שני בסיומת MPO, שזמין "לעין" רק כאשר התמונה מוצגת על צג המצלמה או מעל גבי מסגרת דיגיטלית יעודית של Fuji (בגודל 8 אינץ'). בכל מקרה אחר, יוצג רק קובץ ה- JPEG, באופן זהה לכל תמונת סטילס סטנדרטית אחרת.

וידאו

רזולוציית הצילום המרבית במצב זה הינה 640X480 פיקסלים.

מצב וידאו תלת ממדי הוא מעט בעייתי, כי המצלמה נועלת את הפוקוס לכל אורך ההקלטה ולכן כשמרחקים משתנים, התלת ממד הופך להכפלה ועד להרס מוחלט של הוידאו (עד שתחזרו למרחק בו נקבע הפוקוס ואז הכל מסתדר).

סיכום

כמצלמה נטו, מדובר בדגם מוגבל למדי, עם ביצועים מאכזבים ב- ISO גבוה, זום אופטי נמוך למדי (X3) ואיטיות בזמני פעולה.

אבל, להבדיל ממצלמות אחרות, הפוג'י W1 עושה הכל באופן כפול בכדי להציג אפקט של תלת ממד וכגאדג'ט, יש בהחלט על מה לדבר: אפקט התלת ממד מוחשי לעין ומבדיל אותה מכל דגם אחר שקיים בשוק כיום.

המסגרת הדיגיטלית התואמת של פוג'י, הנקראת V1 ומאפשרת צפייה בתלת ממד לא רק על מסך המצלמה עולה 2,300 שקלים, ובקרוב תשיק החברה בישראל גם מדפסת תלת ממד, אשר תצפה את הדף בשכבת פלסטית שתתפקד כעדשה ותאפשר תצוגת 3D של התמונות המודפסות. מחשבכם הביתי, מצד שני - לא יוכל להציג את התמונות בתלת ממד.

Fuji 3D W1

ציון:

בעד: גאדג'ט מגניב, תלת ממד מוחשי אמיתי, אלמנט ה-"משהו שאין לאחרים".
נגד: ביצועי ISO גבוה חלשים, פוקוס מורכב, ניתן להנות ממלוא האפקט רק בעזרת עזרים יחודיים, עדיין גימיק עבור לקוחות פוטנציאלים רבים בגלל המחיר.
שורה תחתונה: סנונית תלת ממדית ראשונה ומעניינת

מחיר מומלץ לצרכן: 2700 ש"ח, כולל אחריות שנתיים של קבוצת שמעוני