פריצת הפטנטים לתרופות: הצרכן ירוויח או יפסיד?
חברות גנריות, כמו טבע, טוענות כי הקשחת ההגנה הקניינית, כפי שדורש ה-OECD תעלה את מחירי התרופות ותשרת את חברות הפארמה האמריקניות על חשבון החולה הישראלי. אולם מה יקרה אם לממציאים לא ישתלם יותר לפתח תרופות חדשות?
לרובנו, בעיות קניין רוחני פירושן הורדת סרטים, סדרות ומוזיקה מהאינטרנט. ולמען האמת כשאנו נדרשים לכך אנו מצקצקים שפתיים, אולם לא נראה לנו שמדובר בסוגיה שיש להציבה על סדר יומנו העמוס. מדי פעם מתגנבת כותרת בעניין של קניין רוחני לעמודי העיתון הראשונים, הגדושים לעייפה בכותרות זועקות. הפעם, מדובר בהוראת ראש הממשלה להיענות לדרישות משרד המשפטים האמריקני וארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, ולחזק את ההגנה הניתנת לפטנטים על תרופות חדשות ("תרופות אתיות").
על פי המדווח, בשל הרצון לעזור לחברת טבע, החברה הגנרית הגדולה בעולם, דיני הקניין הרוחני ורישוי התרופות הישראלים פוגעים באינטרסים של חברות הפארמה המערביות ונוטים חסד לחברות המפתחות תרופות דומות.
רחוק מעיני התקשורת הפופולארית, מתנהלות מלחמות קניין רוחני סוערות ברמות שונות, שאינן נחשפות לעיני הקורא הממוצע, על אף השפעתן העצומה על חיינו. כך, קיים המאבק בין המדינות המתפתחות המשוועות לתרופות למחלות קשות ופיתוחים חקלאיים זולים, לבין מדינות המערב שבחצרותיהן שוכנות חברות הפארמה, הביוטכנולוגיה והזרעים הגדולות.
באותו זמן מתנהל מאבק בין חברות התוכן הגדולות לבין מיליארדי משתמשי אינטרנט, הרואים בתוכן הזמין שהופק בכסף רב מוצר שימושי שניתן ליטול אותו, משל היה נטול בעלים. וגם כאן, רב הנסתר על הגלוי. חלקנו נחשפנו לתביעות המתוקשרות של חברות המוזיקה והסרטים נגד משתמשים בודדים וכנגד אתרי הורדות מפורסמים, אבל איננו מודעים למאבקים המתרחשים מתחת לפני השטח. כמו הניסיון החשאי המתרחש בימים אלה במקסיקו, מאחורי דלתיים סגורות, לקבל החלטה בינלאומית על אמצעי אכיפה דרקוניים לשמירת קניין רוחני (ACTA).
חברות הפארמה הגדולות מנהלות מלחמה מתמדת עם החברות הגנריות, שלעיתים קרובות תוקפות את הפטנט (כפי שהחוק האמריקני מעודד) עוד במהלך חייו. גם ברמה המדינתית נעשים ניסיונות להגן על העסקים המקומיים מפני הפרות הקניין הרוחני במדינות אחרות, תוך שימוש בכוח פוליטי ובסנקציות כלכליות.
הדוגמה המפורסמת ביותר הוא דו"ח 301 של נציבות הסחר האמריקני, המפרט את המדינות שלדעת הנציב האמריקני אין בהן הגנה מספקת של קניין רוחני. ישראל מצויה כבר שנים ברשימה "המכובדת" הזו, יחד עם סין, רוסיה ואחרות.
אחת הסיבות להסכמה הישראלית לשינוי חוק הפטנטים וכללי רישום התרופות בישראל היא הבנה שקטה עם הנציב האמריקני כי בעקבות שינוי זה תוצא ישראל מהדו"ח או תועבר לרשימה מחמירה פחות.
ועוד בנושא התרופות. טבע וחברות אחרות טוענות בצדק כי הגברת ההגנה הקניינית תוביל למחירי תרופות גבוהים יותר והיא תשרת את האינטרסים של חברות הפארמה האמריקניות על חשבון החולה הישראלי.
אלא שהתמונה מורכבת בהרבה. חברות התרופות הן ישויות עסקיות המונעות על ידי רווח. פיתוח תרופה חדשה אורך שנים רבות ועולה מאות מיליוני דולרים. באם ניקח בחשבון שלתרופה חדשה הגנה אפקטיבית של 10-12 שנים בלבד, נבין את הסיכון שלוקחות חברות התרופות הגדולות.
באופן מסורתי, דיני הקניין הרוחני נועדו לתמרץ את הממציאים השונים ובתחום התרופות את חברות הפארמה להשקיע כסף, עבודה וידע בפיתוח מוצרים שהציבור מעוניין בהם. למרות שבעת האחרונה נשמעות קריאות רבות כנגד שיטת תמרוץ זו, טרם נמצאה - ואני בספק אם אי פעם תמצא - שיטה יעילה וזולה יותר, שתניע חברות טכנולוגיה עילית לפתח מוצרים חדשניים שאנו כה זקוק להם. ככל שתפחת ההגנה הניתנת לחדשנות, כך יפחת התמריץ להשקיע בפיתוח מוצרים ייחודים אלו, ואנו נצא שכשכרינו בהפסדנו.
ד"ר מאיר קוגמן הוא מומחה בקניין רוחני ומרצה בביה"ס למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל
לפנייה לכתב/ת 
