הון ושלטון בבית המקדש - פרשת שבוע כלכלית
הכוהנים ששירתו בבית המקדש נחשבו ל"עובדי מדינה", אך הם ניהלו חיים של נהנתנות, שחיתות ושיעבוד מיני של נשים. הכל בגלל הכוח והעוצמה הכלכלית שרוכזו בידיהם
פרשת השבוע "תצוה" עוסקת בכוהנים אשר שירתו בבית המקדש ונחשבו ל"עובדי מדינה" (civil servants). המיסים ששולמו והתרומות שהועלו לבית המקדש גרמו לריכוז עוצמה כלכלית בידי הכוהנים, עוצמה שנוצלה לרעה.
פרשות שבוע קודמות:
"עובד מדינה" מוגדר בחוק יסודות התקציב הקובע את עקרונותיו של תקציב המדינה, כ"מי שמקבל שכר מן המדינה". באותה המידה, מימון הכוהנים הוטל על הציבור והם נחשבו כמשרתיו. בנוסף לתפקידם הפולחני, הכוהנים נטלו חלק בשיפוט והוראה.
מהכוהנים, כמו מעובדי מדינה בימינו, ציפו שישרתו את הציבור בנאמנות, אלא שהכוח והעוצמה הכלכלית שרוכזו בידיהם לא אפשרו זאת. כך, בספר שמואל מתואר כיצד הכוהנים ניצלו את מעמדם ועברו תהליך של השחתה מכוח החוק הדתי. הכוהנים ניהלו חיים של נהנתנות, שחיתות ושיעבוד מיני של נשים.
מונטסקייה, שנודע בתורת "הפרדת הרשויות" שלו, היטיב לתאר מציאות זאת באומרו: "כל אדם בעל כוח נוטה לנצלו לרעה". בדומה למונטסקייה, ההיסטוריון והפוליטיקאי הבריטי, הלורד אקטון (Acton) נודע באמירתו כי כל כוח משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. המשמעות היא שבכל מקום בו יש כוח שלטוני, בירוקרטיה ורגולציה - צומחת השחיתות.
לצמצם הזדמנויות לשחיתות
שחיתות שלטונית היא למעשה שימוש לרעה בכוח המשרה. הסיבות לשחיתות השלטונית הן רבות ומגוונות, החל מריכוז כוח כלכלי בידי נושאי משרה, העדר שקיפות וכמובן - תקציב ציבורי גדול.
השחיתות הציבורית פוגעת במוסר, מערערת את האמון של הציבור ברשויות השלטון ומהווה סכנה ליסודותיו של משטר חברתי תקין. הניסיון בישראל מלמד כי קביעת הנורמות וניסיונות האכיפה אינן פותרות את בעיית השחיתות.
הגברת הפיקוח אינו הכלי הנכון לטיפול בבעיה. כלי פיקוח ובקרה עולים ממון רב והמציאות מוכיחה כי מדובר באמצעים כושלים. חייבים להכיר בכך כי רמת השחיתות במשק נגזרת מרמת המעורבות הממשלתית במשק. ככל שהממשלה "גדולה" יותר כך רמת השחיתות רבה יותר. בהקשר זה, מחקרים אמפיריים מראים שתהליכי ההפרטה במזרח אירופה, בה עברו חברות ממשלתיות לידים פרטיות, הקטינו את השחיתות.
מדינה המעוניינת להתמודד בהצלחה עם בעיית השחיתות צריכה להפחית את מעורבותה בשווקים ולקדם דה-רגולציה, הפרטה, הפחתת שעורי המס, ביטול משטרי רישיונות וזיכיונות והגבלים אחרים החונקים את המשק.
נקיטת פעולות אלה יפחיתו את החיכוך הקיים כיום בין הון לשלטון. למעשה, במקום לטפל במעשי השחיתות, יש לצמצם את ההזדמנויות לשחיתות. רק בדרך זאת, יזמים עם כישורים יהיו עדיפים על יזמים עם קשרים וצמצום השחיתות מובטח.
הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
