בין מחשב למחברת: איך יראה ביה"ס של העתיד?

המחשוב והאינטרנט שינו באופן קיצוני את הצורה בה אנו עובדים, מאתרים מידע וגם באופן בו אנו מתקשרים. לא מדובר בשינויים שקרו, אלא תהליך המתרחש לנגד עינינו ובמהירות מסחררת.

דור התלמידים של היום, בניגוד לדור שלמד לפני עשור או יותר, אינם צריכים לכתת רגליהם לספריה העירונית בשביל עבודת סיכום, לא צריכים להעתיק בכתב יד עמודים של סיכומים ואפילו יכולים לחפש להם אלטרנטיבות לאופן לימוד החומר - מהמחשב הביתי.

עונת המהפכה

המהפכה הדיגיטלית שאבה לחיקה במהירות את הילדים והנוער הבוחרים כיום להיות יותר ויותר מקוונים, אם באמצעות המחשב או הסלולרי הצמוד. עם יתרונותיה של המהפכה, הגיעו גם החסרונות. היכולת הכלכלית להחזיק מחשב וסלולרי מחוברים לאינטרנט אינה קיימת אצל האוכלוסיה כולה, ועל אף ניסיונות לצמצמו, הפער הדיגיטלי רק גדל בגלל אותם יתרונות שנותנת הטכנולוגיה לבעלי הממון.

בנוסף, האינטרנט התבררה כמקום מסוכן משהו עבור ילדים ונוער בהיעדר הדרכה על סכנותיו. פדופילים, שבעבר השתמשו באינטרנט בעיקר להעברת תכניהם מזה לזה, כיום מנצלים את המדיום גם לפיתוי ילדים וילדות.

נראה ששנת 2010 נפתחה במגמה של הבנה הדרגתית של מערכת החינוך את חשיבות החינוך הטכנולוגי, וכן של היתרונות הרבים של טכנולוגיה בהוראה.

לא מדובר במהפכה, אך בהחלט קיימת תחושה שאולי השנה יחל הזינוק קדימה בהטמעת יתרונות המחשוב והאינטרנט בבתי-הספר וכן חינוך לשימוש נכון בטכנולוגיה העומדת לרשות המורים והתלמידים.

מסיקים מסקנות

במושב החינוך בכנס הרצליה שנערך לפני כמה שבועות, הוצג סקר שערך המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) עם תוצאות שלא הפתיעו רבים.

על פי תוצאות הסקר, שנערך בקרב 300 תלמידי כיתות י"א וי"ב, 52 אחוזים מהנשאלים מאמינים כי בית הספר אינו מעניק להם את הכלים הדרושים להצלחה בעולם האמיתי, ורובם ככולם היו רוצים לראות יישום של הטכנולוגיות המוכרות להם בכיתת הלימוד.

כמו כן, 73 אחוזים מהתלמידים היו רוצים חיבור לאינטרנט בשטח בית הספר, ו-71 אחוזים היו רוצים גישה מבית-הספר והבית לחומרי למידה מתוקשבים. את סיכום המושב עם נתוני הסקר ניתן למצוא באתר הכנס (קובץ PDF).

עובדות בשטח

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) פתח לא מכבר מאגר מקוון של ספרי לימוד ועיון בשם "כותר" בו ניתן למצוא לצד ספרי לימוד הנמצאים בשימוש בחלק מבתי הספר, גם ספרי עיון רבים בנושא היסטוריה ותרבות ישראל.

בראיון ל-ynet סיפרה גילה בן-הר, מנכ"לית המוסד ללא כוונת רווח על היוזמה המקוונת הנמצאת כבר בשימוש בבתי ספר אחדים.

"הייחוד בכותר על פני מאגרים אחרים הוא העובדה שכותר מאפשר גישה לספרים בטקסט מלא, ולסביבת עבודה עשירה סביבם ובכך הוא יותר מ"רק" מאגר, הוא פורץ דרך בשילוב כלים ייחודיים שפותחו, העלאת רובדים מעל גבי הטקסט שהופכים אותו לסביבת עבודה אישית, לקורא או החוקר, למורה מול הכתה או לתלמיד הבודד, ומאפשרים להפכו לטקסט חי משולב קישורים למאגרי מדיה שונים", מספרת בהתלהבות בן-הר.

של מי הקובץ הזה בכלל?

נכון לרגע זה, הספרים המופיעים בילקוט הדיגיטלי ובאתר כותר הם גרסאות מקוונות של ספרי לימוד ועיון מהוצאות שונות להן יש הסכמים מול המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח). בעתיד מקווים במטח להוסיף גם אפשרויות של תוכן גולשים באתר.

בתחילה, תאפשר המערכת למשתמשים להשאיר הערות על ספרים שיהיו גלויות לציבור והתקווה היא לאפשר בעתיד גם העלאה של יצירות שלמות על ידי הגולשים, תוך השמה של בקרה קפדנית שתמנע הופעה של תכנים מטעים או אלו המוגנים בזכויות יוצרים.

גם היום בין הספרים בכותר יש ספרים הפתוחים לגמרי לשימוש בחינם, בהתאם לבחירת המוציא לאור, והכוונה היא לאפשר למעלה הקובץ בחירה של סוג הרישיון שיחול על יצירתו, אלא אם מדובר למשל ביצירה שהזכויות לשימוש עליה פתוחות ואז כל משתמש יוכל לחשוף אותה באמצעות המערכת לגולשי האתר.

כיתת העתיד

האם מבנה הכיתה המוכר של שולחנות בטורים יעלם בשנים הקרובות? על פי ההערכות, את שולחנות הלימוד המוכרים עשויות להחליף כורסאות נוחות עם אזורי למידה קבוצתיים, את הלוח יחליף מסך מגע אינטראקטיבי וחוויית הלמידה לא תוגבל לכיתה בלבד.

תלמיד יוכל להוועץ באופן מקוון עם תלמידים ומומחים ברחבי העולם, לשתף את המורה גם בפעולות לימודיות מהבית וכמובן שמאגרי מידע וסיוע יהיו במרחק לחיצה.

משחקי מחשב ישולבו כחלק אינטגרלי בתוכנית הלימוד ויעבירו מידע באופן חווייתי ומהנה יותר. את תכני הלימוד יוכלו התלמידים לפתח בשיתוף עם צוות ההוראה ולתרום לא רק לידע שלהם, אלא גם לזה של חבריהם לכיתה או לשכבת הגיל.

לא מדובר בחלום וירטואלי שאינו בר מימוש, אך מדובר לא פעם בשאלה של מימון. בתי ספר פרטיים במדינות באירופה ובארצות הברית החלו מזמן לנצל את יתרונות הטכנולוגיה בבתי הספר ובשלב הזה כבר לא מדובר בחדשנות ברמה עולמית, אלא בצורך של ישראל

להשלים את הפער מול מדינות אחרות.

דור העתיד ייתקל בקשיים בשוק העבודה

הדור שלומד כיום ויאלץ להתמודד בשוק העבודה עם יציאתו ממערכת החינוך, ייתקל בקשיים שתלמידי מדינות אחרות לא ייתקלו בהם ויהווה חיסרון בולט בשוק העבודה. כאמור, נראה שגם משרד החינוך ושר החינוך, החלו להבין את המצב והצורך בשינוי מהותי במערכת במטרה להשלים את הפער ומהר.

בכנס הרצליה, בו הוצגו גם תוצאות המחקר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הודיע שר החינוך גדעון סער על כוונתו להגיש לראש הממשלה תוכנית חומש במטרה להטמיע תשתיות תיקשוב חדשניות בבתי הספר בישראל. ואכן, על פי הדיווחים, תוכנית זו הונחה על שולחנו של ראש הממשלה בחודש פברואר השנה.

על פי המידע באתר הבית של השר, מדובר ברעיון שגיבושו החל כחמישה חודשים מרגע כניסתו של השר לתפקידו, תוך בדיקה של מודלים המיושמים במדינות שונות בעולם. על פי התוכנית, יתבצע שילוב של יותר מחשבים בכיתות, למידה בסיוע לומדות בשיתוף המורה, צפייה בווידיאו כחלק מהליך הלמידה ושימוש באינטרנט.

אם תצא התכנית לפועל, בתוך חמש שנים מתחילת יישומה יותקנו בכיתות שב-4,000 בתי ספר בישראל רשתות אלחוטית, חיבור אינטרנט בפס רחב ומקרנים בכיתות הלימוד. גדעון סער מתעתד להציב בכל כיתה עמדת מחשב אחת לפחות לכל חמישה תלמידים, ולספק מחשבים ניידים לכל המורים.

בתי הספר הראשונים שיזכו בשדרוג, אם תאושר התוכנית, יהיו דווקא בתי ספר בפריפריה בדרום ובצפון, וזאת במטרה לצמצם פערים דיגיטליים בחברה.

עלות-תועלת

השאלה המתבקשת שהעלנו היא השפעת המצב הכלכלי-חברתי של תלמיד על יכולתו להשתלב בסביבת לימוד טכנולוגית. בן-הר גורסת שהירידה במחירי התשתיות הטכנולוגיות לעומת מחירי ספרים מודפסים, עשויים להוביל למצב בו כלכלית יהיה משתלם יותר לרכוש לתלמיד כיתה ה' או ו' מחשב נייד מאשר את הספרים, המחברות וכלי הכתיבה הדרושים ללמידה.

גם נוכחות המחשב הביתי היא חלק חשוב בלמידה מתוקשבת ולדברי בן-הר, כאן יש למדינה תפקיד משמעותי ביותר לסייע לאותן משפחות.