בית המשפט: התביעה המשטרתית מתרשלת
עדויות סותרות של שוטרים, התעלמות מחוות דעת של עדים ואלימות לכאורה כנגד נאשמים. בית המשפט פרסם השבוע שלוש הכרעות דין עם ביקורת חמורה כנגד התנהלות המשטרה במשפטי תעבורה שונים
עד תביעה נגד תביעה
נגד נאשם בשם י', טענה המשטרה בבית המשפט כי "בנוהגו את רכבו בתאריך 22.10.07 בתל אביב, היה שיכור, שכן בגופו נמצאו תוצרי חילוף חומרים של סם". למעשה, סנגורו של י' אף הודה בכך: "אין מחלוקת על כך שמרשי נהג במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום כשבגופו מצוי סם". אלא שהסם בו השתמש י' הוא מתדון - חומר המשמש כתחליף למכורים לסמים בתהליך גמילה. ברשות הלאומית למלחמה בסמים קבעו בעבר כי המשתמשים במתדון יכולים להמשיך לתפקד כרגיל, ובכלל זאת גם לנהוג. יתרה מכך: על-פי חוק, נרקומנים המטופלים במרכזי גמילה ומקבלים מתדון - באופן מבוקר - אינם פסולים מנהיגה.
- תתפלאו: מותר לנהוג תחת השפעת סם
ומה הבעיה? המשטרה ידעה כי אין כל סיבה להעמיד את י' למשפט, ובכל זאת התעקשה להמשיך בהליך המשפטי. עד התביעה, מומחה בכיר ביחידה לטוקסיקולוגיה בתל השומר, לא ראה כל פסול בשימוש הנאשם במתדון - ואף אמר זאת בבית המשפט. למעשה, כל הבדיקות שנערכו בהוראת בית המשפט העידו כי העמדתו של י' לדין הייתה לא ראויה: "הוועדה להגדרת סם מסוכן, הסכימה שאין להכליל את המתדון ברשימת הסמים המסוכנים... במסמך של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד, ש.ה) ישנה קביעה לפיה עצם היות הנאשם מטופל במתדון, אינה סיבה ההופכת אותו למסוכן בעת נהיגה...".
לכן הכריע בית המשפט כי י' יזוכה מכל אשמה, ומצא לנכון למתוח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה. וכך אמר השופט שלמה איזקסון: "לנוכח כל הממצאים, ניתן היה לצפות שהתביעה תחזור בה מכתב האישום ולא תטריח את בית המשפט להמשיך ולעסוק בסוגיה זו. משפניתי לתובע, ושאלתיו לעמדת התביעה, הודיעני כי התביעה... איננה חוזרת מכתב האישום. עמדת התביעה תמוהה שהרי עד התביעה המרכזי, בעדותו שלו כמו גם פרופ' ריבק, מנהל המרב"ד, שוללים כל היבט פלילי שיש בכתב אישום זה... התביעה הטריחה את הנאשם, סנגורו ואת בית המשפט לנהל תיק שלפי שיטת עד התביעה המרכזי, לא היה מקום לניהולו".
להסיר את החשד מהשוטרים?
י' הואשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, וסירב לבצע בדיקת שכרות. לאחר שנעצר לבדיקה פרצה בינו ובין השוטרים תגרה, שלאחריה נעצר והובא לתחנת משטרה בתל-אביב. לטענת המשטרה, "הנאשם היה שיכור בעת נהיגתו ברכב, זאת על-פי התנהגותו בעת עצירת הרכב, סירובו להיבדק לאחר שהובהר לו כי הוא חייב להיבדק... התנהגותו בשטח גרמה לעצירתו ולהפעלת כוח פיזי לשם כך".
נשמע הגיוני? לא כשמתייחסים לתמונה שהתגלתה בבית המשפט. תחילה, התברר לשופט מאיר דרורי כי בשום שלב של האירוע, לא הוסבר לי' כי הוא חייב לעבור את בדיקת השכרות. "השוטר פ' היה מפעיל הינשוף (מכשיר בדיקת השכרות, ש.ה) באותה עת, והוא מעיד שכאשר הם הגיעו לתחנה והאירוע האלים הסתיים, הוא לא ביקש מן הנאשם לבצע בדיקת נשיפה - ולא ידוע לו אם מישהו אחר ביקש ממנו לבצע בדיקת נשיפה". יש לציין כי י' טען כי לא היה שיכור, ואף הציג עדויות של שניים מהנוסעים במכוניתו, כי כלל לא עמם במקום הבילוי, וכי "התבקש על-ידי חברתו לבוא ולהחזיר אותם הביתה".
יתרה מכך: גם בעניין האלימות התברר כי גרסת המשטרה - לפיה התנהגותו של י' היא שגרמה לאירוע - מלאת סתירות. "טענת השוטר פ' כי הנאשם דפק את ראשו בחלון במהלך הנסיעה, אינה מתיישבת עם עדותו של השוטר א', אשר ישב מאחור באותה נסיעה ולא ציין כלל אירוע זה... שוטר זה (גם אמר) כי לא היו על פניו של הנאשם כל סימנים. עובדה זו אינה מתיישבת עם גרסת השוטר פ', וייתכן כי היא הועלתה כדי להסביר מדוע הנאשם היה פגוע בפניו, ולהסיר את החשד כי הנאשם הוכה ע"י השוטרים". בהחלטתו גם ציין השופט דרורי כי י' הציג בפני בית המשפט "מסמכים רפואיים (המעידים) כי נחבל קשות באירוע, הן בפניו והן בשאר חלקי גופו. עובדה זו אינה מתיישבת עם טענת השוטרים כי הפעילו כוח סביר בלבד כדי לעצרו".
לאור כל זאת, זוכה י' מהאשמות שיוחסו לו. "לנאשם לא הוסברה כראוי חובתו לבצע בדיקת נשיפה, ועל פי התנהגותו בשטח לא ניתן לקבוע כי היה שיכור, שכן התפתח אירוע אלים - שבית המשפט לא יכול לקבוע מי היה הגורם לו".
"דלות הראיות, אם לומר אפסותן"
בפני השופט שלמה איזקסון הובא א', שנאשם בכך שנהג במכוניתו כשהוא שיכור: בדיקה במכשיר הינשוף המשטרתי, העלתה תוצאה של 350 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף - קרוב ל-40% מעל הכמות המותרת על-פי חוק. ראוי להזכיר כי עונש המינימום לעבירת נהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון לתקופה של שנתיים.אלא שכבר בתחילת הדיון, התגלתה בעיה עם בדיקת השכרות שנערכה לא': "אין מחלוקת על כך שמי שביצע את בדיקת הינשוף, לא סימן בטופס שהוחלפה הפיה. נתון זה כשלעצמו מצדיק את זיכויו של הנאשם", דברי השופט איזקסון. אבל זה לא הכל: השופט גם מציין בהכרעת הדין כי "בדיקות המאפיינים לא העלו כל חשד לפיו הנאשם נהג כשהוא שיכור. אכן בחומר הראיות של התביעה מצויה הודאה של הנאשם, לפיה ששתה בקבוק בירה אחד. אלא שאין די בכך כדי להצביע על היותו של הנאשם שיכור".
הכרעת בית המשפט חד-משמעית: א' זוכה מכל אשמה "בשל דלות הראיות, אם לומר אפסותן", דברי השופט איזקסון. גם במקרה זה, מותח השופט ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה: "טוב הייתה עושה התביעה אילו הייתה חוזרת בה מהאישום, לאחר שהייתה בוחנת את הראיות ומגיעה לכלל מסקנה שהראיות אינן עוברות אפילו את הסף המחייב את הנאשם להשיב לאשמה".