היריון בדרך לתואר: לסטודנטיות בטן מלאה

נשים מהוות כיום יותר ממחצית מכלל הסטודנטים בישראל - גם בתארים מתקדמים. 56 אחוז מכלל הסטודנטים הן נשים, שהן כ-157 אלף סטודנטיות בקירוב. בהיעדר נתונים מדויקים המתייחסים לשיעור הילודה בקרב סטודנטיות, מעריכה מחלקת המחקר של את מספרן של הסטודנטיות היולדות בכמה אלפים מדי שנה. ההערכה מתבססת, בין היתר, על גיל הלידה הממוצע בישראל שעומד על 27.

פער גדול בין התקנון לנעשה בפועל

השוואה שערכה התאחדות הסטודנטים מקיפה כ-20 מוסדות לימוד אקדמיים ובהם אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, ומכללות שונות כמו מכללת ספיר, המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי, מכללת תל אביב-יפו ועוד. נציגי אגודות הסטודנטים הם שהשיבו לשאלות הסקר.

מוסדות לימוד רבים בחרו להתייחס לנושא ההיריון והלידה בתקנון הרשמי, אך ברוב המקרים - ניכר הבדל גדול בין הרשום בתקנון לבין המצב בפועל. תוצאות הבדיקה המקיפה שערכה התאחדות הסטודנטים מעידות על כך שבמציאות הכל אישי. ברוב המקומות נקבע היחס לאמהות הצעירות על-פי רצון המרצה, ולא על פי תקנות קבועות מראש. "דוגמה טובה היא מכללת ספיר", מסביר אורון דב, ראש המחלקה האקדמית בהתאחדות הסטודנטים. "חובת הנוכחות בשיעורים לסטודנטיות לאחר לידה נקבעת ישירות בין המרצה או המחלקה לבין הסטודנטית, אין נוהל אחיד. אותו דבר קורה במכללת רופין, במכללת אחוה, בסמינר הקיבוצים ומכללת שנקר - שם הכל נעשה מול מתאמת המחלקה".

חופשת לידה - אותם שלושה חודשים להם זכאית כל אישה אחרי לידה - לא זוכים למשנה תוקף כשמדובר בסטודנטיות. במכללת אריאל מסתפקים בשבוע אחד בלבד, בלוינסקי ובעמק יזרעאל שלושה שבועות, באוניברסיטת בר-אילן בבית ברל ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו מאפשרים חופשה של ארבעה שבועות ובאוניברסיטה העברית מפרגנים שישה שבועות. לעומתם, באוניברסיטת תל-אביב אין כל אזכור לחופשת לידה ובמכללת קיי מחשיבים את הזמן שלאחר הלידה במניין ההיעדרויות שניתנות לכל סטודנט.

חדר הנקה? מספיק חדר החתלה

מי שבונה על הקלות מיוחדות - כמו אותן הקלות להן זוכים חיילי המילואים - צפויה להתאכזב. במכללה האקדמית תל אביב-יפו מספקים שיעורי עזר ומועדי בחינות מיוחדים, במכללת ספיר מעניקים 10 שעות עזרה בכפוף לאישורים רפואיים, 20 צילומים על כל יום היעדרות והנחה על קורסים חוזרים. במכללת עמק יזרעאל מאפשרים הקלות בבחינות ובהיעדרויות - וכך גם ברופין, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובבר-אילן.

במכללת אורנים ובאוניברסיטת חיפה מעניקים 50 צילומים, כשהאחרונים מאשרים גם שיעור עזר. במרכז הבינתחומי מסתפקים במועדי ג'. חיילי המילואים, לשם השוואה, זוכים על-פי חוק במועדי בחינה מיוחדים, דחיית מועדי הגשת עבודות, השלמת חומרי הלימוד ומטלות הקורס, ומתן קדימות ברישום לקורסים.

"התקנון לא מתייחס להיריון"

א', סטודנטית שילדה במהלך תקופת הלימודים, סיפרה ל-ynet על הקשיים שחוותה. א' נכנסה להיריון לקראת סיום התואר השני בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת חיפה. כשחזרה מחופשת לידה נדרשה לשלם אלפי שקלים נוספים כדי לסיים את התזה - ללא התחשבות במצבה בתום חופשת לידה. "לפי התקנון, לא מצאנו שום התייחסות להיריון", היא אומרת.

בקרוב - חוק שישווה התנאים לחיילי המילואים

בהתאחדות הסטודנטים הארצית הביעו דאגה מהממצאים והבטיחו לפעול כדי לגבש תוכנית שתחייב את המוסדות האקדמיים להתייחס לנושא. יו"ר ההתאחדות, בועז טופורובסקי, אמר כי "ההשוואה מעלה ממצאים מדאיגים באשר להתייחסותם של מוסדות להשכלה גבוהה כלפי סטודנטיות בהיריון וסטודנטיות לאחר לידה. הנתונים מצביעים בבירור כי טיפול באוכלוסיה זו לוקה בחוסר חשיבה ותכנון מצד המוסדות. העובדה היא שחלק מהמוסדות האקדמיים כלל לא מתייחסים לנושא בתקנון, ואינם נותנים הטבות בסיסיות כמו שיעורי עזר, תלושי צילום והנחה בתשלומי שכר הלימוד. הדבר מעיד על חוסר רצון להתוות כללים מחייבים בנושא, תוך התנערות מצרכיהן של הסטודנטיות".

בתגובה לטענותיה של א', נמסר מאוניברסיטת חיפה כי "האוניברסיטה מברכת

 את הסטודנטית לרגל הלידה. אנו מתחשבים ככל הניתן בנשים יולדות, ועד היום כל בקשה של יולדת טופלה באופן פרטני ואישי על ידי רשויות האוניברסיטה לשביעות רצונן של הסטודנטיות. מטעמי צנעת הפרט, לא נוכל להתייחס לפרטים האישיים של המקרה הספציפי, אך נדגיש כי תקנון האוניברסיטה מנחה את הסטודנטים כיצד לנהוג בבקשה לחופשה, כמו גם לגבי הפסקת לימודים. הדבר מתייחס גם לפרק הזמן במהלכו עליהם להגיש עבודת תזה לאחר השלמות ותיקונים. הסטודנטית רשאית, כפי שנמסר לה, לפנות לוועדת חריגים כדי לדון בבקשתה, אך טרם התקבלה מצדה כל פנייה מסוג זה".