מסר עגום לפורים גשום
שוב משביתים ממטרים וקור את שמחת החג. מה הסיפור הזה? כוח עליון, ביש מזל או שמא רמז מפורש משמיים?
הי, ריבונו של, מה נהיה?
כל החודש חמסין וציה
והנה שוב החזאי חוזה
סופה וסער גם בפורים הזה.
נכון, חשוב מפלס הכינרת
אבל לא יכולת קצת לאחר את
שובו של חורף קר וגשום
שאין לו טיפת התחשבות בשום
בוץ, ארגמן, מלמלה ודנטל
את כל הדרם הגשם נוטל
מקפיא ירכי שרלילות קטנות
לא נותן לנו קצת ליהנות -
משוטרות, מורות, רוכבות סוסים
נערות יוגורט, נשות טייסים,
מעצבות פנים, אחיות, חשפניות
שופטות שלום, שינניות, סדרניות
שכל אחת מהן, במטותא,
נפקנית צמרת מגה-שרמוטה.
אך אתה, ריבונו, שולח מטר
וכל החשוף הזה פתע מוסתר
למה ריבונו כפרה עליך...
העיר שושן צהלה ושמֵחָה
גם אנחנו רוצים אותו הדבר
ואיך נשמר מורשת עבר
עם הגשם הזה, הנאחס הרטוב
שכל פורים בא לנו מה זה לא טוב.
אז מה ריבונו, מה הסיפור
בוא תוריד מסכה ואיפור
ותגיד מה יש על לבך
מחרב עדלאידות ומשבית שמחה
למה אתה מטביענו בבוץ?
אולי אתה רוצה שנפסיק לעלוץ
נשב בבית ונקרא ת'מגילה
אות באות, מילה במילה.
נעקוב אחרי נפתולי הדרמה
מי עשה פרובוקציה ולמה
מי סיכן את עמו על כבוד
ובכלל, מה אפשר להגיד על דוד
ששולח אחיינית לא מחוללת
לעלות בעורמה על יצועי המלך
להטעימו ממתק גופה הרך
העיקר שהדוד ייצא תותח.
ואולי גם ריקוד הדמים בסיום
עושה אותך, ריבונו, קצת עגום
וכשאתה רואה אנשים נטבחים
גם אם הם פרסים – השמיים בוכים.
אז מה, ריבונו, אולי נסגור דיל
שאנחנו בפורים נוריד קצת פרופיל,
ואם פחות נשמח, ויותר נתבייש
סוף סוף תיתן לנו פורים יבש!
נילי אושרוב עורכת וכותבת, שותפה ב"אפעס" - המדור הסאטירי של ידיעות אחרונות
- כל המקאמות באתר של נינה
לפנייה לכתב/ת 
