מתחמם או לא? כל הנתונים ייבדקו מחדש

אחרי שורת הטעויות המביכות של מומחי האקלים - בדק בית כללי: כל מדידות הטמפרטורה העולמיות - מיליוני מדידות שנאספו במשך 150 שנה לתוך בסיסי נתונים ממוחשבים - ייבחנו מחדש בניסיון לפוגג את הספקות שהתעוררו סביב תופעת התחממות כדור הארץ. כך מציע המשרד הממשלתי הבריטי שאחראי לנושא האקלים ומזג האוויר.

את ההצעה הגיש המשרד הבריטי לארגון חיזוי מזג האוויר העולמי, השייך לאו"ם בוועידה בטורקיה. כ-150 נציגים מרחבי העולם הצביעו בעד התוכנית והנושא יסוכם באופן סופי בכנס נוסף בבריטניה בהמשך השנה.

מדובר בנתונים שנאספו מ-5,000 תחנות ניטור ברחבי העולם ותועדו ברשימות מאז שנת 1860. על פי ההצעה, הבחינה שלהם מחדש - משימה עצומה בהיקפה - תבוצע במקביל על ידי כמה מכוני מחקר וקבוצות מדענים עצמאיות במדינות שונות, ובשיטות שונות.

כמו כן הציעו הבריטים שכל הנתונים יעלו למאגר שיהיה נגיש לציבור הרחב באופן חופשי - זאת כדי להתמודד עם הטענות לפיהן מדעני האקלים מסתירים חלק מהנתונים שאינם עולים בקנה אחד עם התיאוריות שלהם בדבר שינוי האקלים, או מטפלים בנתונים כדי להציג מצג שווא.

לאחר הבחינה של הנתונים מחדש, יוצגו הניתוחים והמסקנות באופן שקוף לציבור הרחב, יהיו חשופים לביקורת ציבורית וגם יועברו לביקורת של מדענים (peer review), כפי שנעשה לכל מחקר שמתפרסם בכתב עת מדעי.

על פי ההערכות, התהליך יארך כשלוש שנים והממצאים של הבדיקה ישמשו כבסיס לדו"ח הבא של הפאנל הבין-ממשלתי לנושא שינוי האקלים - IPCC. זהו צוות המדענים הבינלאומי הגדול שמייעץ לאו"ם בנושא שינוי האקלים, ופרסם עד כה ארבעה דו"חות מקיפים העוסקים בהשפעות של בני האדם על האקלים. אלא שהגוף הזה בדיוק - שכולל אלפי מדענים מרחבי העולם - עומד כיום בלב המחלוקת לאחר שורה של תקריות ומבוכות.

הטעויות שהעמיקו את הספק

הפרשה המרכזית מכונה "אקלים-גייט", והיא פרצה לתודעה בנובמבר אשתקד, כשבועיים לפני ועידת האו"ם בנושא האקלים בקופנהגן. לאחר פריצה למחשבי אוניברסיטת איסט-אנגליה, נחשפו תכתובות דוא"ל של בכירי הפאנל, מהם עולה לכאורה ניסיון להסתיר נתוני אקלים שאינם תואמים את התיאוריות שלהם, "לשחק" עם הנתונים כדי להבליט מסקנות מסויימות, וגם ניסיון למנוע ממדענים שחולקים עליהם להשמיע את עמדתם בכתבי עת מדעיים בולטים.

פרשה מביכה נוספת קשורה לקביעה שהופיעה בדו"ח הרביעי של הפאנל, שלפיה הקרחונים בהרי ההימלאיה יתמוססו עד 2035. אלא שהתברר שמדובר בטענה שגויה ומטעה, שצוטטה מתוך כתבה עיתונאית משנת 1999 - ולא מתוך מחקר מדעי ראוי, ושהקרחונים ישארו קפואים עד לפחות 2350. למרות זאת, יש מי שעדיין מזהירים שהקרחונים - ומיליוני האנשים שתלויים בהם לאספקת מים - נמצאים תחת איום.

הייתה גם מבוכה כשהתברר שהדו"ח טעה בהערכות לגבי היקף השטח בהולנד שנמצא מתחת לפני הים ובסכנת הצפה, טעה בקביעה באשר לקצב הרס יערות הגשם באמזונס וטעה גם כשיצר זיקה בין תופעת התחממות כדור הארץ לריבוי של הוריקנים וסופות עזות, מבלי שלדבר יהיה ביסוס מדעי מוצק.

עוד התברר שהתחנות לניטור הטמפרטורות מוקמו באזורים שהפכו עם השנים למתועשים וסואנים, ולפיכך לא בטוח שההתחממות עליה הצביעו מקורה בשינוי האקלים או בארובות של מפעל סמוך.

האדם שבמרכז פרשת "אקלים-גייט", פרופ' פיל ג'ונס, רק הוסיף שמן למדורה לאחרונה כשהודה שב-15 השנים האחרונות לא נרשמה עלייה בטמפרטורה הגלובלית - וגרם לספקני האקלים לחכך ידיים בהנאה ולומר "אמרנו לכם".

הולך ונעלם. קרחון בארגנטינה (צילומים: AP)

במשרד הבריטי מעריכים שגם לאחר בחינת כל הנתונים מחדש, לא תתקבל תמונה "שונה בתכלית" של המצב, ושהמסקנה הבסיסית לפיה כדור הארץ מתחמם תישאר תקפה. הסיבה להשקעה הגדולה בכסף, זמן ומאמצים מקורה ברצון שלהם להבטיח שבסיס הנתונים, שיטות הניתוח והמסקנות ברורות, מקיפות ושקופות. המטרה העיקרית במהלך היא לפיכך בנייה מחדש של אמון הציבור במדע האקלים ובאזהרות המדענים מפני משבר אקלימי.

משאל בארה"ב: שינוי האקלים אינו כה חשוב

ומה הציבור חושב? בארצות הברית למשל, על פי סקר שבוצע בימים האחרונים, רוב האמריקנים סבורים שהתמודדות עם משבר האקלים לא צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של הנשיא אובמה, ומציבים את הנושא בתחתית הדאגות שלהם.

רק 28 אחוז אמרו שהנושא הזה צריך להיות בראש מעייניו של הנשיא - השיעור הנמוך ביותר מבין שלל הנושאים שהוצגו במשאל. 20 אחוז אמרו שהתמודדות עם משבר האקלים "אינה כה חשובה"; 14 אחוז אמרו שלא צריך לעשות כלום.

המשאל, של מכון הסקרים פיו ריסרץ', מתבצע בכל שנה כדי לזהות מה הציבור חושב שצריך להיות סדר העדיפויות של הנשיא והקונגרס. לשם השוואה, בשנת 2007, 38 אחוז סברו שנושא האקלים צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הנשיא.

חלק מהספק בארה"ב נובע כנראה מסופות השלג הקשות שפקדו את החוף המזרחי החודש. נוכח כמויות השיא של השלג, רבים מיהרו לקבוע בנחרצות כי הדבר מוכיח שאין התחממות גלובלית כלל. הגדיל לעשות איל ההון דונלד טראמפ שאף אמר שוועדת פרסי נובל צריכה לקחת בחזרה את הפרס מאל גור.

הנשיא אובמה, שמחוייב למאבק באקלים, השמיע גם הוא את עמדתו. "ספקני שינוי האקלים אומרים - 'תראו את השלג...' - אבל אין לזה משמעות. אני רוצה להיות ברור: המדענים שמסבירים את תופעת שינוי האקלים לא אומרים שבכל מקום בעולם מתחמם. הם אומרים שכדור הארץ באופן כללי מתחמם". הוא הדגיש שדווקא אירועי שלג קיצוניים עולים בקנה אחד עם הסברי המדענים, שטוענים שתופעת שינוי האקלים תגרום למזג האוויר "להשתגע" ולהפוך קיצוני ודרמטי יותר - וזה כולל תקופות של חמסין וגם סופות שלג קשות.