איפה נמצאים בשמיים אסתר ומרדכי?
שמותיהם של גיבורי המגילה, אסתר ומרדכי, מקורם בשמות האלילים של המיתולוגיה המסופוטמית הקדומה. אלו מונצחים עד היום בכוכבי השמיים השונים ובגלגל המזלות
שמותיהם של גיבורי המגילה היוו מקור השראה להורים רבים שביקשו לתת לילדיהם שמות עבריים, בימים בהם עוד התרוצצו ילדים עם שמות עבריים כשרים למהדרין. אולם, מסתבר שהמקור לשמות אלו נעוץ הרחק במיתולוגיה של תושבי עמק הפרת ואפילו קשור אל צבא השמים.
מרדכי הוא גלגול שמו של אחד האלים הכבירים ביותר בתרבות המסופוטמית – בל-מרדוק (או מרדוכ). אותו בל מרדוק היה אחראי לניצחון המוחץ על המפלצת תיאמת, אוקיינוס המים המלוחים, וכל צבאה המבעית - ניצחון שכתוצאה ממנו נוצרו השמים והארץ. כה עז היה הניצחון, שעקבותיו הדהדו אפילו בספר בראשית, בו מסופר על "רוח אלהים מנשבת על פני תהום" (בראשית א' ב').
שרידים של נצחונו של בל-מרדוק אפשר למצוא גם בשמיים בדמותה של תיאמת, המפלצת הנוראית. תיאמת התגלגלה לאחת מקבוצות השמים הגדולות יותר, השוכנת קרוב מאוד לגלגל המזלות, ואשר אפשר למצוא בשטחה, מדי פעם, את אחד מכוכבי הלכת. זו קבוצת לוויתן. שמה הלטיני של קבוצת לוויתן הוא "קטוס", על שמה של מפלצת הים שנשלחה להשמיד את ארצם של קפאוס וקסיופיאה, לאחר שאלה התרברבו שבתם, אנדרומדה יפה יותר מבנותיו של אל הים.
פרסאוס הגיבור שבדיוק חזר ממשימה במערב הרחוק בה ערף את ראשה של המדוזה, הרג את קטוס ומאז ועד היום חיים הוא ואנדרומדה באושר בשמיים. כל האזור בשמיים סביב קבוצת לוויתן מכונה "הים" ויש בו קבוצות כוכבים המזוהות עם מים: דגים, דג-דרומי, דלי וגדי (שחציו דג וחציו גדי). הסיפור המוכר על מלחמתו של פרסאוס (מרדוק) בקטוס (הלוויתן) הוא גלגולו היווני של סיפור מלחמתו של בל-מרדוק בתיאמת.
רמז להשראה המסופוטמית על סיפור פרסאוס, אנדרומדה והמפלצת קטוס אנו מוצאים בכתביו של הסיודוס לפיהם היתה קטוס (או קֶטוֹ) אשתו ואחותו של פוֹרקיס. שניהם ילדי פוֹנטוּס הים וגָאיָה האדמה. מהזיווג של פונטוס וקטוס נולדו הגוֹרגוּנוּת, וכן הגְרֶאָיוֹת בעלות השיער הלבן ומראה הברבור, שנודעו ביכולתן לראות את העתיד.
הגורגונות והגראיות קשורות אף הן למיתוס של פרסאוס כיוון שהמדוזה הייתה אחת משלוש הגורגונות. פורקיס עצמו סימל בעיני היוונים את רוע הים (פירוש השם פורקיס הוא הקצף הנישא על הגלים). במיתולוגיה הבבלית היה מומו הצאצא של תיאמת ואפסו (אוקיינוס המים המתוקים) והוא סימל את קצף הגלים (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
בחזרה לאסתר: רבים סבורים שמקור שמה הוא בעישתר, אלת האהבה והפריון ששימשה לעתים גם כאלת המלחמה האכדית. עישתר קשורה בין היתר לחיזורו ומותו של תמוז (דום-עוזי) ולמותו של השמש מדי שנה בסתיו ובחורף.
קיים גם דמיון בין שמה של עישתר לשמה של אלת התבואה והפריון עשתורת שהיא אחד הגלגולים של עישתר באזור כנען וצידון. שני השמות, אסתר ועישתר, קשורים ישירות לכוכבים: אסטל או אסתר הם שורש המילה המתארת "כוכב" בלטינית או ביוונית ואילו עישתר (וכן עשתורת) יוצגה בשמים על ידי הכוכב בה' הידיעה - הוא כוכב הלכת נוגה, גרם השמים הזוהר ביותר אחרי השמש והירח. נוגה קרוי בלטינית "וונוס", על שמה של האלה המקבילה במיתולוגיה המסופוטמית.
נוגה, שבהירותו מאפילה על בהירות כל גרמי השמים למעט הירח והשמש, הוא גרם השמים הבולט ביותר בשמי הערב או הבוקר לאחר הירח. כיוון שנוגה קרוב לשמש (מסלולו מצוי בין מסלול כדור הארץ לבין השמש) הוא ייראה תמיד או בערב או לפנות בוקר.
מסיבה זו ראו בו היוונים הקדמונים שני כוכבים שונים; הכוכב הנראה בשעות הערב היה קרוי ביוונית הספרוס, ואילו הכוכב שהופיע בשעות הבוקר נקרא פוספורוס – מבשר האור (ידוע יותר בשמו הלטיני, לוציפר), או אאוספרוס – מבשר השחר. האחרון מקביל לשם העברי העתיק של נוגה במופע הבוקר שלו – הילל בן שחר ("איך נפלת משמים, הילל בן-שחר; נגדעת לארץ, חולש על-גוים" ישעיהו יד, יב).
הבבלים, שהיו בעלי ידע אסטרונומי מפותח, ידעו שלמעשה מדובר בכוכב לכת אחד וראו בו כאמור את האלה עישתר, שלעתים תפקדה כאלת האהבה ולעתים כאלת המלחמה, ממש כמו נוגה שלעתים סימל את חמימות הערב ולעתים את צינת השחר. בתקופה שבה גילו היוונים שמדובר באותו גרם שמים הם קראו לו "אפרודיטה".
אלים בשמיים
היכן ניתן למצוא את כל הכוכבים האלה בשמיים? קבוצת לוויתן ייצגה את תיאמת שנוצחה בידיו של בל מרדוק. בשבועות אלה אפשר לראות את קבוצת לוויתן מעל האופק הדרום מערבי עם השקיעה. הקבוצה עצמה שוקעת בסביבות השעה 22:00 השבוע. ראשה של הקבוצה מצוי ממש מערבית לקבוצת שור ולצביר הכימה וצורתו כצורת מחומש (אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה.)
פרסאוס, הגלגול היווני של בל מרדוק מקור השם מרדכי, מצוי כמה מעלות צפונית לצביר הכימה וצורת הקבוצה כצורת צריף מחודד שקצהו הצפוני מצביע לכיוון הקסיופאה. ביום שלישי, 2 במרס, תחלוף תחנת החלל הבינלאומית ממש בתחומי שתי הקבוצות, לוויתן ופרסאוס.
קבוצת בתולה (שסימלה בעבר את עישתר) נראית מעל האופק המזרחי החל משעות הערב המוקדמות והשנה היא מעניינת במיוחד הודות לאורח חשוב שמתארח בה – כוכב הלכת שבתאי על טבעותיו. ביום שלישי, 2 במרס, יחלוף הירח כמה מעלות דרומית לשבתאי ולמחרת, יום רביעי, הוא יחלוף 3 מעלות דרומית לכוכב ספיקה, הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת בתולה.
סמלי הדבר שנוגה, שמסמל את המלכה אסתר, הוא כוכב הלכת הבולט ביותר בשמים בימים אלו של חג הפורים. אפשר לראותו מיד לאחר השקיעה מעל האופק המערבי כשהוא שוקע כשעה לאחר שקיעת השמש. נוגה מתרחק מהשמש מידי יום ופרק הזמן בו אפשר לראותו לאחר השקיעה גדל.
כעת מצוי נוגה בקטע המסלול שלו המרוחק מהארץ ולכן בטלסקופים קטנים הוא נראה כעיגול כמעט מושלם, כיוון שאפשר לראות כמעט את כל פניו המוארות הפונות לעברנו. בימים רביעי וחמישי, 4-3 במרס, יחלוף נוגה כחצי מעלה בלבד מדרום לכוכב הלכת המרוחק אורנוס. קשה מאוד יהיה להבחין באורנוס, גם בטלסקופ, בגלל השמים שעדיין מוארים.
המן הרשע
עם תחילת מיפוי השמים המודרני במאה ה-17, התפתחה באירופה אסכולה של אסטרונומים נוצריים, שביקשה לתת לקבוצות הכוכבים שמות המזוהים עם דמויות ואירועים מכתבי הקודש - הברית הישנה והחדשה. אחד מנציגי אסכולה זו היה קסיוס פיליפוס זאסן, אסטרונום הולנדי בן המאה ה-17.
ממש סמוך לראשו של פגסוס, הסוס המכונף שנשא את פרסאוס הגיבור על גבו, בינו לבין מזל דלי, מצויה קבוצת כוכבים קטנטנה ששמה אקולאוס – הסוס הקטן. קבוצה זו שוקעת בימים אלה בדיוק בעת שקיעת החמה. קסיוס ראה בה את "סוסו של המלך" עליו התאווה המן הרשע לרכוב.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
