דירוג העוצמה: שאקיל אאוט, יחי סופרמן!
תהיו בטוחים שהכתבה שלפניכם תרגיז את הדיזל, אבל לנו לא אכפת. אורלנדו לוהטת, אבל האם זה מספיק לה למקום ראשון? מה קורה עם הלייקרס ומה עובר על קליבלנד? התשובות בפנים
אז האולסטאר הפך לזכרון עמום והתחושה היא שליגת ה-NBA נכנסת לישורת האחרונה. ובכל זאת, מי שציפה מקליבלנד והלייקרס לפתוח מבערים בקרב על המאזן הטוב בליגה, קיבל סטירה רצינית. פתאום הקאבס נראים פגיעים ובלה לה לנד החיים לא הכי מושלמים. כך שהיריבות מבית, יכולות לצמצם פערים.
1. אורלנדו מג'יק, 19:39 (מיקום קודם, 5)
מאז שלושת ההפסדים הרצופים באמצע ינואר, המג'יק רצים בלי הפסקה עם 4:13 בחודש וקצת שכולו קסם. השיא הגיע בניצחון על קליבלנד, אבל העבודה עוד רבה. על הווארד עוד נרחיב, על וינס אין מה להרחיב וגם רשארד לואיס וג'מיר נלסון מספקים את הסחורה. תענוג.
2. לייקרס, 15:43 (2)
קובי חזר, קובי נתן, קובי לקח. בלי קובי הלייקרס דווקא הסתדרו לא רע, אבל השבוע הם שוב חזרו לחיות על חרבו. מצד אחד בראיינט דפק שלשה קלאסית מול ממפיס, אבל מצד שני, מיד אחר כך הוא החטיא זריקה קריטית בהפסד לדאלאס. מה יהיה כשיגיע העומס האמיתי?
3. יוטה ג'אז, 20:37 (3)
לצד ארבעה ניצחונות חוץ רצופים, הגיע הפסד ביתי מעצבן לאטלנטה. ולא סתם מעצבן, הפסד ראשון להוקס מזה 17 שנה (איפה דומיניק ווילקינס באמת?), אבל בסופו של יום, הג'אז ממשיכים לשמור על יציבות מרשימה בדרך למיקום טוב בפלייאוף.
4. קליבלנד, 14:45 (1)
שלושה הפסדים רצופים זה משהו שלא הכרנו בקליבלנד כבר הרבה זמן, אבל זה מה שקרה לקאבס השבוע. לקח קצת זמן להתרגל לאנטואן ג'יימיסון וחסרונו של זידרונאס אילגאוסקאס, אבל אחרי ניצחון על ניו אורלינס ובעיקר על בוסטון, בעיר הרוק יכולים להיות רגועים. מה שכן, לברון קיבל הוכחה שיהיה לו קשה לבד.
5. פיניקס, 23:36 (8)
אין כבר מה לומר על סטיב נאש, שלפני שבועיים חגג יום הולדת 36. עם אותן מסירות גאוניות, קליעות קלאץ' ומספרים מפחידים, מגיע איש שקול ומנהיג שפשוט כיף לראות. פיניקס לא הפסידה השבוע ונאש מזכיר את העונות בהן נבחר ל-MVP בלי יותר מדי מתחרים.
6. דנבר, 19:38 (4)
עד שהם מנצחים את קליבלנד (מצד שני, יש תחושה שכולם ניצחו את לברון בזמן האחרון), מגיע הפסד לוושינגטון. חבל, אבל הנאגטס עדיין נמצאים בתקופה נפלאה.
7. דאלאס, 21:37 (7)
ג'ייסון את ג'ייסון דופקים עבודה לאחרונה. קיד אחראי על המנהיגות, טרי על הידית ודרק נוביצקי מקבל סופסוף את העזרה שהוא צריך, גם בצבע, עם הצלחתו המפתיעה של הסנטר ברנדן הייווד.
8. אטלנטה, 20:36 (9)
עם ניצחונות על יוטה ומינסוטה ויכולת מועדדת באופן כללי מול קבוצות המערב בשבועות האחרונים, התקרבו ההוקס למקום השלישי במזרח. אחרי שתעבור בביתה את דאלאס, אם בכלל, אפשר יהיה לקחת את אטלנטה צעד נוסף קדימה.
9. אוקלהומה סיטי, 23:33 (6)
אחרי תקופה טובה, קיבלה פתאום אוקלהומה פרופורציה. קווין דוראנט אמנם המשיך להעמיד מספרים יפים, אבל זה לא הספיק מול פיניקס וסן אנטוניו.
10. בוסטון, 20:36 (10)
כמו במשחק מול קליבלנד, כך נראית למעשה העונה כולה. הסלטיקס התחילו כמו שצריך וסיימו חלש. רק שיתעוררו כבר ולא יעשו קולות של כאילו.
נקודה למחשבה
סופרמן יש רק אחד. האם זו ציפור? האם זה מטוס? האם זה שאקיל אוניל? לא, זה סופרמן וסופרמן הוא דווייט האוורד. הסנטר של אורלנדו הוכיח לכל מי שעוד חשב אחרת (ויש רק אחד כזה), שהוא סופרמן האמיתי. נכון, שאק איים בתביעה על הכינוי, אבל המספרים מעידים שנכון לעכשיו, יש רק סופרמן אחד בעיר.
בעוד הדיזל וקליבלנד איבדו קצת גובה השבוע, הצליח הווארד לרתום את המספרים לצידו. ב-92:110 על יוסטון הוא סיים עם 30 נקודות ו-16 ריבאונדים, למרות שכבר אחרי 22 שניות היו לו שתי עבירות. השורה הסטטיסטית הזו, העניקה לדווייט רצף של 19 משחקים עם מספרים כפולים בעמודת הסוכריות והקרשים.
למה זה חשוב? כי אוניל היה זה שהחזיק בשיא של 18 משחקים בדאבל-דאבל במדי אורלנדו, אי שם באמצע הניינטיז. "חשבתי שמישהו ניחס אותי, כשאמרו לי שהיום זה המשחק בו אני אמור לשבור את שיא המועדון בו החזיק שאקיל", אמר הווארד. "הדביקו לי שתי עבירות כל כך מהר וחשבתי לעצמי, 'או מן, אני מקווה שלא יהיו עוד עבירות'".
"הוא התבגר", מעיד המאמן סטן ואן גנדי, בהתייחסו להווארד. "מעולם לא ראיתי אותו משחק ככה ואני בטוח שזה משהו שנראה כל הזמן מעכשיו. הוא עובד קשה כדי לשמור על יציבות וכדי שמשחקים טובים לא יבואו בתקופות. הוא שינה את המשחק שלו, הוא לא מכריח את עצמו לכיוון הסל ובגלל זה השתפר".
ג'ייסון קיד עם כרמלו אנתוני, עוד ותיק שמשחק כמו בצעירותו (AP)
שובו של הילד. לא ברור כמה זמן זה יימשך, אבל ג'ייסון קיד של השבועות האחרונים משחק כמו נער בן 18. ומי שראה אותו במשחק מול הלייקרס, לא יכול שלא להסכים. מצד שני, זו עונה בה הרכזים הוותיקים מסרבים למות, אם ניקח בחשבון גם את נאש, דרק פישר ואפילו ג'ייסון וויליאמס, שכבר חזר מפרישה ונותן הרבה מעבר למה שציפו ממנו באורלנדו.
תנוחו בקבר. כדאי מאוד לשים לב למאבק שיתפתח על הכניסה לפלייאוף. יש שנים שקבוצות פותחות יתרון קטן ונוח על פני קבוצות שממוקמות מתחתיהן ומרשות לעצמן להקריב משחק פה ושם בכדי להגיע לישורת האחרונה ולפלייאוף מוכנות פיזית. השנה במערב יילחמו פיניקס, אוקלהומה, סן אנטוניו, פורטלנד, ניו אורלינס וממפיס על מקומות 7-5.
מי מהן שתסיים שמינית תזכה לקבל בראש מהלייקרס, שווה ערך ללא להיכנס לפלייאוף בכלל. הלייקרס מצידם מנסים לזכות במקום הראשון בליגה והקרב עם קליבלנד פתוח לחלוטין. תסלחו לנו שאנחנו לא סופרים את דנבר, יוטה, בוסטון ואורלנדו בקרב הזה.
במקום שהכוכבים הגדולים יקבלו קצת מנוחה והזדמנות להיפטר מפציעות טורדניות, קובי וחבורתו צריכים לתת עכשיו את המקסימום כי ב-36 הימים הקרובים צפויים להם 12 משחקי חוץ. כבר הזהרנו שהחיסרון של סנטר נוסף לצד שאקיל (עד שאילגאוסקס יחזור?) כמו גם המעבר של ג'יימיסון, שאמנם מעמיד ממוצעים יפים אך עוד לא מוצא את מקומו בשטף המשחק, יפגעו באנשי המלך, וזה אכן הוביל את הקאבס לשרשרת הפסדים.
במזרח מתמודדות ארבע קבוצות (שיקגו, מיאמי, מילווקי ושארלוט העדיפה) על שלושה מקומות שיבטיחו, לדעתנו, בילוי קצרצר מאוד בפלייאוף. אנחנו גם מהמרים שהסלטיקס עלולים להיות מופתעים בסיבוב הראשון על ידי אחת מהקבוצות האלה (שוב שארלוט, אבל גם שיקגו מסוכנים) או מקסימום בסיבוב השני, אלא אם כן יצליחו לבנות שם מכונת זמן ולהביא מהעבר את הברכיים של הרביעייה הגריאטרית. אין זמן לנוח.
לפנייה לכתב/ת 
