השכנים של הישראלית היחידה לא שמעו על הרצח
במשך שני עשורים גרה אסתר גלילי, שנרצחה מטרים ספורים מהבית, בבניין שבו שולטים עזובה ולכלוך וכל דייריו - מלבדה - היו עובדים זרים. מי מהם שהסכים לדבר, תיאר מציאות מבעיתה. "יש באזור אנשים רעים ומוזרים, ואווירה מפחידה של פשע ורוע".
תיבת הדואר האדומה עם השם גלילי כתוב בכתב יד, הנבדלת ומופרדת מיתר התיבות החלודות והריקות, היא הסימן היחיד שנותר מהדיירת מהקומה השלישית בבניין ברחוב ראש פינה 25 בדרום תל-אביב. אסתר גלילי, בת 69, היתה הישראלית היחידה מבין דיירי הבניין בשכונת נווה שאנן.
למרות שהתגוררה במקום במשך 20 שנה, איש מבין שכניה כלל לא שמע על כך שנרצחה באכזריות מטרים ספורים מהבית המשותף, רק לפני ארבעה ימים. "לא נכון, אני לא מאמינה", אמרה בזעזוע אם משפחה הודית שגרה בקומה הראשונה. "לא שמענו על זה בכלל. ראינו אותה הרבה פה בבניין, היא גרה לבדה וירדה לפעמים לנקות את הכניסה. זה עצוב, כי היא הייתה אישה שקטה ובקושי שמענו או ראינו אותה".
הבניין בדרום ת"א. "לא יודעים מאיפה תבוא הסכנה" (צילום: עופר עמרם)
סיבוב בחדר המדרגות הכעור והחשוך, המצופה בשכבות בטון אפורות ולא מסוידות, מסגיר את תנאי החיים של הדיירים. העזובה והלכלוך בתוך הבניין עצמו שולטים כמעט בכל פינה בו.
קשה היה לדבר עם שכניה של גלילי. חלקם נרתעו תחילה והעדיפו לדבר בצעקות דרך הדלת הנעולה, ואחרים טענו שהם לא מדברים אנגלית או עברית. אלו שכן הסכימו לפתוח את הדלת, עשו זאת רק כעבור כמה דקות של המתנה, כשכל אחד מהם סובב פעמיים את מפתחות המנעול.
ג'ו, עובד נפאלי שגר בקומה השנייה: "מאוד מפחיד פה, ולא רק בלילה.
אנחנו שומרים על עצמנו לפעמים מעצמנו, ואף פעם לא יודעים מאיפה תבוא הסכנה. יש באזור הרבה אנשים רעים ומוזרים, ואווירה מפחידה של פשע ורוע".
גם ג'ו כמעט שלא הכיר את שכנתו הישראלית היחידה. "היא התבלטה והכירו אותה רק כי היא הייתה ישראלית באזור שבו כמעט כולם עובדים זרים. לפעמים באו הנכדים שלה לבקר אותה. חוץ מזה, אם לא היית אומר לי שרצחו אותה, לא הייתי יודע לעולם".