'בלייר המדוכא רצה להתפטר בשל מלחמת עיראק'

טוני בלייר היה כל כך מדוכא אחרי מלחמת המפרץ השנייה שהוא הבטיח לבכיר במפלגתו, גורדון בראון, כי יפרוש מתפקידו כראש ממשלת בריטניה בתוך כמה חודשים. העיתון הבריטי "אובזרבר" דיווח הבוקר (א') על ההבטחה הסודית וציין שאחרי שבלייר התאושש מדכאונו - הוא סירב לפרוש.

הדיווח שפורסם ב"אובזרבר" מצטט קטעים מספרו החדש של העיתונאי אנדרו רונסלי, שכותרתו "סוף המפלגה". רונסלי טוען שהמלחמה בעיראק גבתה מחיר כבד מבלייר שהיה תשוש ומדוכא. לטענתו, בלייר אף הודה בפני מקורביו כי הוא "איבד את הריכוז" בכמה ישיבות ממשלה ובפרלמנט.

הספר מתאר את המצב העגום של בלייר ב-2003, כאשר "הכאוס ושפיכות הדמים" בעיראק רדפו את מחשבותיו. במקביל, הוא גם היה שרוי בלחץ מתמשך

מצד שר האוצר דאז, בראון, שניסה לדחוק אותו החוצה כדי להתמנות לראש הממשלה במקומו.

לטענת רונסלי, בלייר הצליח להסתיר את דכאונו מהציבור ואף מעוזריו, אך בשיחות אישיות עם בראון הוא הבטיח להתפטר ב"קיץ הבא". לפי הדיווח, כשבלייר הגיע לשפל הנמוך ביותר שלו, הוא נפגש לארוחת ערב עם שר האוצר בראון וסגן ראש הממשלה, ג'ון פרסקוט. בארוחה שהתקיימה בנובמבר 2003, הוא הבטיח לפרוש בקיץ 2004.

סאלי מורגן, ששירתה כיועצת של בלייר בתקופה זו, חשפה בספר: "עיראק היתה כמו חול טובעני שבלע אותו - הזוועות, הצילומים המחרידים של העינויים. הוא גם התחיל לאבד תמיכה מצד האנשים שתמכו בו לכל אורך הדרך. הוא נתקע במנהרה ארוכה וחשוכה, ולא הצליח לראות את האור בקצה".

אולם בחודשים הבאים הצליח בלייר להתאושש ולזכות מחדש בביטחון העצמי, בין היתר בזכות עזרתה של אשתו, שרי. לכן הוא לא התפטר מתפקידו כפי

שהבטיח לבראון, ואף הצליח להוביל את מפלגתם, "הלייבור", לניצחון בבחירות הכלליות ב-2005. הוא החליט לפרוש רק שנתיים לאחר מכן, ואז בראון אכן מונה ליורשו.

לפי הדיווח, בראון זעם על בלייר על כך שחזר בו מהבטחתו וכיתת את רגליו ללשכתו ברחוב דאונינג 10 בלונדון כדי להתעמת עם יריביו. מקורב של בלייר שהיה עד לעימות, סיפר לעיתונאי רונסלי: "גורדון פשוט איבד את זה. הוא התנהג כמו נער לוחמני. הוא עמד במשרד וצעק: "מתי תעזוב כבר את המקום המזורגג הזה?"