על טהרת הקאצ'קיאדה
"דיוות באמריקה", מעין יומן מסע של מרגלית צנעני, רותי נבון, אילנית, שלומית אהרון וירדנה ארזי, הסתכם בדיבור בלתי משמעותי על שואה, רכילות וקרם נגד קמטים
בסך הכל הכוונה היתה טובה. ציונית מאוד. הקרן הקיימת רצתה לקושש קצת תרומות וגייסה חמש דיוות ותיקות מהזמר העברי שיופיעו בפני יהודים נלהבים בקנדה. ערוץ 10 חיפש משהו לשדר מול "האח הגדול", פשפש בתיקיית "החומרים שהוצאנו עליהם הכי פחות כסף" ומצא את הסרט על המסע הנשי, שהופק בתמיכת הקרן. הנס קרה. אינטרסים התמזגו לרגע והפריים טיים של ערוץ 10 התמלא ב"דיוות באמריקה".
"זה בעיקר מוליד הרבה קאצ'קיאדה", סיכמה ירדנה ארזי ולא ידעה כמה סיכמה. קאצ'קיאדה, תאורה שורפת קמטים ותיעוד בסגנון "יומני היקר" של מה עברו מרגלית צנעני, רותי נבון, אילנית, שלומית אהרון וארזי עצמה במהלך סיבוב ההופעות. נסענו בוואן, ראינו דוב ("שהלך ממש כמו דוב! הליכה דובית כזאת!" התפלאה מרגול) וסנאי. פגשנו יהודים גלותיים, העברנו ביקורת על הקניונים. טיול בחו"ל, נו.
"דיוות באמריקה". לפחות מרגול הצליחה להצחיק (ערוץ 10)
בין לבין כל אחת מהגרציות פרסה את הטרגדיה המחדלית, את ה"ויהי מה" שלה. קצת על השואה, על כמה שמח היה פה לפני שנולדנו ולפני שנולד הכוכב, רכילות זה פויה, כולם רוצים רק צהוב, גלגלצ היא השטן. על רוב הסרט, הבנתי באיחור מה, השתלט בעצם הפטפוט הנצחי על שמירה על מראה צעיר, איפור, שיער, ספורט, פטפוט שגוּבַּה – איך לא - בגלריה מפוארת של תמונות נוסטלגיות של חמש הדיוות, שנראות גם היום, אגב, יוצא מן הכלל לגילן.
כנראה שמי שעשה את הסרט הזה עבד בשיטת "צלם-הדבק". מצלמים את הבנות, אחר כך עורכים את הקטעים שנראים מעניינים ומדביקים אותם יחד. תחקיר? תהליך? שורה תחתונה? לא קיימת. הניסיונות לגבב טקסט על העצמה נשית, שכנראה היה הרעיון שעמד בבסיס המופע, הסתיימו בספירת הפעמים שכל אחת מהן דרכה על מדרגות הרבנות. תודה לאל שמרגול נתנה את מופע הסטנדאפ המוצלח שלה. "מה שאני מחרטטת הן מתעלפות", היא אבחנה תוך שהיא מצביעה על ה"ג'חנון פייב", שזכו ממנה גם להגדרה הקולעת "הנגיף המוחלש שלי".
"הרגשנו קצת שליחות בלי שאף אחד שלח אותנו בעצם", תמצתה אהרון, וגם הסרט הזה מבקש להוכיח משהו שאיש לא ניסה להפריך, בעצם – גם לזמרות מתבגרות יש זכות קיום, הכח הנשי, בלה בלה בלה. תודיעו לי כשאתם נוטעים את היער על שְמן, ואז אני אדע שצפייתי לא היתה לשווא. חג שמח.
לפנייה לכתב/ת 
"דיוות באמריקה". הג'חנון פייב
צילום: אילן בשור
מומלצים
