החמישייה הסוגרת התחפשה לקאמבק
ניצחון גדול נהריה, גריר (27 נק') נבחר לכוכב המחזור. גם פארגו וליונס חזרו לעצמם, יוני ניר מבסוט אצל מיקי דורסמן. פרקינס בדרך למעלה, חברו מהשנה שעברה ג'פרסון צולל. ומה עדיף? שישה זרים בינוניים או שלושה איכותיים, התשובה בנתניה
כוכב המחזור. עירוני נהריה דורגה אמנם ערב המחזור בקרקעית הליגה, אולם ברור היה שסגל שחקניה בהחלט אינו שווה מקום אחרון. אחד מאותם שחקנים הוא למאר גריר, שכיכב בניצחון 71:105 על הפועל עפולה עם 27 נקודות, 3 מ-3 לשתיים, 7 מ-8 מעבר לקשת וניצחון ששבר רצף של שלושה הפסדים.
עוד בחמישייה: ג'רמי פארגו, שחזר לעצמו עם 19 נק', 5 ריבאונדים ו-4 אסיסטים בניצחון הקשה של גלבוע/גליל 83:87 על מכבי ראשון לציון; טוני וושהאם, שכיכב בניצחון ברק נתניה 78:86 על עירוני אשקלון עם 23 ו-12 ריב' (מהם שישה בהתקפה), סחיטת שבע עבירות ומדד 30; ליאו ליונס, שקם לתחייה מול בני השרון עם 17 נק' וכמה סלי ומהלכי קלאץ'; ויוני ניר, שהחל ממצה את הפוטנציאל שלו דווקא תחת מיקי דורסמן (כפי שעשה במשחק מול מכבי חיפה בשבת עם 20 נק' ב-7 מ-8 מהשדה ומדד 23).
השחקן השישי. 18 נק' ב-17 דקות היו אמש לדורון פרקינס בניצחון 79:101 על עירוני ר"ג ומאמנה המושלם עד אתמול, יניב בורגר. כששחקן העונה שעברה עולה אצלו מהספסל, פיני גרשון בהחלט יכול להיות אופטימי, לפחות לגבי המשך משחקי הליגה.
המאכזב. מה קורה לדבון ג'פרסון? ממועמד בכיר לתואר שחקן העונה עד לפני שבועיים, ירד הפורוורד האתלטי בשני המחזורים האחרונים ל-6 נק', 5 מ-22 מהשדה ומדד משוקלל של 2.5 בלבד בממוצע. עוד שחקנים שלא הצדיקו במחזור החולף את הציפיות שתלו בהם: ג'ייקוב ג'אקס, שבוודאי הובא לעפולה כדי לספק יותר מארבע נק' וריבאונד אחד מול נהריה.
איתי לב, שלא ניצל את חסרונם של שני שחקנים בראשון לציון וכל שניפק היה ארבע עבירות בתשע דקות; הצמד ברוקס סיילס ואוויס וויאט, שעם גובה ממוצע של 2.09 מ' איפשרו לשחקני נתניה להוריד 21 ריב' מתחת לסל האשקלוני; ואוגונה אוניקווה, שלא ממש כיפר על הסל העצמי בסיבוב הקודם, עם שלוש נק' ומדד חמש בלבד בהפסד השני העונה של בני השרון להפועל ירושלים. ממש יקיר העיר.
ניצחון השיטה - 3 זרים. מנהלת הליגה החליטה כזכור בשבוע שעבר להוריד בעונה הבאה את מספר הזרים המותר לרישום בטופס המשחק, מ-6 ל-5. לכאורה ירידה ברמה של הקבוצות, אולם מעשית - ממש ממש לא. במקום להשקיע כסף גדול במספר ענק של זרים בינוניים, יושקע הסכום במספר קטן יותר של שחקנים טובים. והעונה במיוחד, יש לנו הוכחה שזה עובד.
ברק נתניה, שהשקיעה בשני זרים מעולים ברמה הישראלית (מרקו קילינגסוורת' ודנילו פינוק), שחקן זר אחד שאמרו עליו שהוא לא מספיק טוב לליגת העל
(וושהאם) ושחקן זר אחד, אולי הכי אנדרייטד בליגה, משלים (טוני יאנגר). לצדם קיבץ אריק אלפסי שמות ישראלים לא בולטים במיוחד, כמו שמוליק ברנר ורוברט רוטברט, והכי חשוב, מילא את הסגל בשחקני בית. התוצאות? נתניה צמודה כעת בטבלה לגלבוע/גליל ולמכבי חיפה, כשלכל אחת מהן 25 נק'. בקיצור, אנחנו תומכים.
שבירת מיתוס העוגיה. קוקי בלצ'ר הוא שחקן נהדר, אישיות משכמה ומעלה וגם סמל לאדם שלא נשבר. אחרי שתי פציעות, שעבור שחקנים אחרים היו מסיימות אולי את הקריירה, הוא עדיין כאן, גם אחרי חמש שנים. אבל בלצ'ר הוא כבר בטח לא שחקן הקלאץ' שהיה. בגמר הגביע הוא בפירוש הפסיד לבני השרון את המשחק, ואתמול ניפק 0 מ-5 לשלוש בהפסד הצמוד לירושלים. אם אחת מאותן שלשות היתה נכנסת, כל שערוריית השיפוט בתום המשחק היתה נשכחת, ואולי גם בכלל לא רלוונטית.
שלוש הערות לסיום
1. מתי יפסיקו השופטים לתת לנו סיבה להתעסק בהם בכל מחזור מחדש?
2. האם מיקי דורסמן מאמין לעצמו כשהוא אומר שלא הביא עימו לחולון כסף?
3. ובלי הערה אחת לפורים אי אפשר: ממשרדי הווינר נמסר אתמול כי ההימור בעל היחס הגבוה ביותר נקבע עבור השאלה, "האם יגיע שמעון מזרחי לזיסמן מחופש"? היחס, אגב, היה 1 ל-156845676345876455234578456874567468.
לפנייה לכתב/ת 
