הקשר הסיני: כך עוקפת איראן את הסנקציות

בתחילת 2009 פנתה חברה סינית למוכר מטייוואן כדי לרכוש 108 מדי-לחץ שיכולים לשמש לטכנולוגיה גרעינית, אך משהו השתבש. המסמכים היו מבולבלים, ההזמנה שונתה והמשלוח לא הגיע למחוז חפצו. מדי-הלחץ הגיעו למקום אחר לגמרי - איראן.

מקרה זה רק מדגים כיצד מצליחה איראן לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות שאמורות למנוע בעדה לפתח טכנולוגיה גרעינית. בשנים האחרונות התגלו כמה וכמה מקרים שבהן ניסתה הרפובליקה האיסלאמית - ולעתים הצליחה - להשתמש בצד שלישי כדי להעביר דרכו מוצרים הכרחיים לפרויקט הגרעין שלה.

במקרה של מדי-הלחץ, איראן נחלה הצלחה גדולה. יצרנית שוויצרית וממשלת שוויץ נפלו בפח, חברה סינית חמקה מהפיקוח של ממשלתה והרשויות בטייוואן הפגינו אוזלת יד או חוסר נכונות לאכוף את צעדי הענישה של האו"ם כלפי טהרן. העסקה היתה הישג גדול עבור איראן, שניסתה לשים את ידיה על מכשירים אלה במשך חודשים ארוכים.

משרדי חברת "רוק-מסטר" בשנגחאי, השבוע (צילום: AP)

מומחים לביטחון מצביעים על השתלשלות האירועים שהובילו לרכישה בתור מקרה מייצג וחמור של בעיית האכיפה. הכל התחיל ב-24 בינואר 2009 כאשר חברת "רוק-מסטר" הסינית הזמינה את מדי-הלחץ למשרדיה בשנגחאי. לשם כך העבירה החברה 112 אלף דולרים לחברת "הלי-אושן טכנולוגיה" בטייוואן, ששימשה כמתווכת. היא זו שרכשה את המוצרים מחברת "אינפיקון הולדינג" בשוויץ, המייצרת אותם בשיתוף עם חברת "MKS" בארה"ב.  

"הלי-אושן" הטייוואנית קיבלה מ"רוק-מסטר" הסינית את התשלום הראשון ב-6 בפברואר, ולכן פנתה ל"אינפיקון" השוויצרית כדי לבצע את ההזמנה. לכך

יש תיעוד מדויק במסמכי ההזמנה. אולם כאן הסיפור החל להסתבך.

כעבור כמה שבועות, רגע לפני שהמשלוח יצא לדרך, פנתה "רוק-מסטר" ל"הלי-אושן" וביקשה לשנות את תנאי ההזמנה. היא ביקשה מהחברה בטייוואן שלא למסור את מדי-הלחץ למשרדיה בשנגחאי, אלא לחברה האיראנית "מושבר סנאט מואסר" בנמל התעופה הבינלאומי בטהרן. כמו כן, היא ביקשה להגדיל את העסקה לשווי 145 אלף דולרים, וזאת מבלי להסביר את השינוי.

לא ניתן להניח שהיתה כל תמימות מצד החברה בטייוואן, שכן חברת "רוק-מסטר" בסין כתבה הודעת דוא"ל מפורשת לעמיתיה ב"הלי-אושן" ב-18 בפברואר, שבו הבהירה כי מדי-הלחץ לא מיועדים לפרויקט הגרעין האיראני. ההודעה ציינה גם שהחוק הסיני אוסר לשלוח מוצרים מסוג זה לאיראן.

החברה בטייוואן כנראה האמינה להצהרת הסינים שהמשלוח לא נועד לפרויקט הגרעין או שהיא לא התעניינה באיסור הסחר. לכן בטייוואן לא ראו כל בעיה לשלוח את מדי-הלחץ לטהרן. יתרה מזאת, החברה הטייוואנית לא עדכנה את היצרן השוויצרי או את הרשויות בברן בשינוי המהותי בעסקה.

הפרויקט האיראני שועט קדימה

דיוויד אולברייט, מומחה לגרעין המנהל את המכון הבינלאומי למדע ולביטחון בוושינגטון, אמר כי מקרה זה משקף את האכיפה הבעייתית של הסנקציות. "ממשלת איראן מחפשת בכל במקום - ברוסיה, באירופה ואפילו בארצות הברית. זה מצער לגלות שהיא מצליחה להשיג את מטרותיה דרך הקשר הסיני-טייוואני", הדגיש אולברייט. 

אחמדינג'אד בביקור בכור בנתנז (צילום ארכיון: AFP)

זה כמעט בלתי אפשרי לברר כיצד איראן משתמשת במדי-הלחץ, משום שניתן להפעיל אותם במגוון רחב של תחומים בתעשייה. אולם מומחים מעריכים

כי המשלוח הגדול מעיד על כוונת טהרן לנצל את המכשירים עבור הצנטריפוגות של פרויקט הגרעין.

לפי נתונים שאספה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנובמבר, איראן מחזיקה ב-8,692 צנטריפוגות, בהן 3,936 שכבר פועלות. מד-לחץ מאפשר לאיראן לקשר בין עשר צנטריפוגות וכך לייעל את העבודה. "המד הוא כלי עבודה שימושי ביותר", מסביר הפיזיקאי פרנק דלנוקי-ורס ומבהיר כי אסור להמעיט בחשיבות הרכישה הזו.