שבוע דיאטה: בין גרגרנות לגזרה

שבוע די יבש קולינרית עבר על כוחותינו. לא אירחנו ולא התארחנו. אכלנו ארוחות חפוזות ולרוב דלות קלוריות.

יום ראשון

"אם העולם היה יודע שאתה אוכל קוטג' מול המסך, זה היה הורס לך את כל התדמית", אמרה הקטנה, זאת שתמיד יש לה מה להגיד. "קודם כל, שלא תעזי לפגוע בשמי הרע", ביקשתי, "חוץ מזה, אבקש לדייק: זה לא קוטג', זה קוטג' יוגורט, החדש, דווקא טעים. חוץ מזה, יש בו שני מלפפונים קצוצים בלי הקליפה ובלי הגרעינים ואיזה 15-20 זיתי טאסוס, אלו המקומטים. אה, ופריכיות אורז זה סתם בגלל שנגמר הלחם". "ואני חשבתי שזה סתם בגלל שהג'ינס שקנית לפני שבוע כבר לא נסגר עליך..." בנקודה זו הפסקתי את הוויכוח והלכתי לישון די רעב.

(צילום: Index Open) 

יום שני

מטגנים חזות עוף על מחבת כבדה. פשוט חזות עוף שלמים, עבים מאוד, חצויים לשניים ומנוקים. מברישים במעט שמן זית, מלח גס ופפריקה גרוסה, מטגנים מספר דקות, מנמיכים את האש ומכסים למספר דקות נוספות, על מנת שיתבשל בפנים. מגישים עם סלט גרגרי נחל, שמן זית, המון לימון, המון בצל ירוק, מלח ומעט גרידת לימון. טעים ואפילו לא משמין מדי. הלכתי לישון די רעב.

יום שלישי

אוכלים תפוחי עץ. אני כבר בקיא בכל הסוגים והצבעים. אכלתי אחד אורגני, אחד סמית, אחד פינק ליידי ושני יונתן. הכנסתי לתנור ברמונדי, זה דג. מפולט. בלית ברירה הברשנו אותו קצת בשמן זית (דילגנו על שלב החמאה), מעט מלח ים, פלפל שחור, עור כלפי מעלה, תבנית, תנור ב-200 מעלות, 8-10 דקות. העור יוצא פריך והדג טעים. אבל לפני זה, אידינו בצל עם מעט מים ומלח (זה עובד, לא צריך שמן), הוספנו שום, עגבניות חלוטות מקולפות וחתוכות לרבועים, מלח ופלפל, בישלנו כרבע שעה, מעט סוכר, בישלנו עוד מספר דקות (זהירות! חום נמוך, סיר עם תחתית עבה, יש לזה נטייה להיחרך), הוספנו פנימה עוד 3 פלפלים קלויים, מקולפים וחתוכים לקוביות, המשכנו לבשל עוד כמה דקות עד שהנוזלים נעלמו, הגשנו פושר ליד הברמודי. בצד - לימון טרי ואורז לבן. האמת, לא יצאה מנה גדולה, אבל היה טעים ליום של דיאטה ועבר בשלום. ובכל זאת - הלכתי לישון די רעב.

יום רביעי

הבוקר עבר בקושי. אני משווע למשהו טעים. אכלתי את כל מה שמומלץ לאכול בתור ממתק דל קלוריות: קרמבו מוקה, קרמבו וניל, קרמבו מוקה מהפריזר, טוויסט. למה תמיד הוופל של הטוויסט יבש? הם לא מייצרים אותו מוופלים טריים?! בערב הכנתי סלט כלבו. כשמו כן הוא: כל סוגי הירקות, ביצים קשות מגורדות, סלק טרי מגורד, רוטב המורכב מיוגורט דל קלוריות, לימון, מלח ופלפל. כולם מחייכים באושר מסביב לשולחן. בחצות התחלתי להסתובב בבית כסהרורי. לא נרגעתי עד שאכלתי שני טוסטים, עם גבינה צהובה אמנם, אבל מלחם קל. הלכתי לישון קצת פחות רעב.

יום חמישי

מנסים לשדרג את הארוחה: סטייק סינטה 300 גרם מטוגן על מחבת יבשה עם מלח ופלפל. לפני כן, באותה מחבת, הרבה טבעות בצל, מלח, פלפל, שוב מעט מים, הבצל מזהיב ומעט משחים, כף חומץ בלסמי, מחכים כמה דקות, מניחים בצד, מגישים לצד הסטייק. הסטייק החזיר לי את כוחותיי למספר שעות, אבל בערב הלכתי לישון די רעב.

טבעות בצל ובשר (צילום: ירון ברנר) 

יום שישי

נשברתי. "מזמן לא עשינו ארוחה משפחתית חגיגית", התלוננתי בפני הגברת. "אוקיי", היא ענתה, "אבל בוא נאכל דגים". השעה 19:00, "רוקח 73", הארוחה טעימה. הבטתי בתפריט בערגה ואז התחלתי לקזז לעצמי. הזמנתי ביסק סרטנים. "אבל זה מלא שמנת", העירה הגברת. "לא רק שמנת, יש שם גם ברנדי", השבתי בלי להתבלבל, "אבל היום התאמנתי, אז זה מתקזז". וביום ב' לא אכלתי לחם, שכנעתי את עצמי סופית. על מנת להרגיש נוח, הזמנתי גם סלט חסה פריך במיוחד עם פרמזן מגורדת. טעים. והמרק, חברים, אלוהי. לעיקרית טעמתי מוסר ים שהוגש עם פירה מצוין מתובל בכמהין שהזמינה הגברת, כלומר היא אכלה את הדג שהיה דיאטתי יחסית ואני את הפירה, שהיה טעים מאוד. לעצמי הסתפקתי במחבת לוהטת עם שרימפס, קלמרי, סרטן שלם, צדפות וחתיכות תפוחי אדמה מבושלות בקליפתן. אלוהי השמֵנים, סוף סוף התגלית! היה שווה לסבול כל השבוע.

על השולחן טעימה קטנה של קרוטונים מטוגנים עם פרושוטו (אלוהי השמנים, כנראה שהתנהגתי יפה השבוע, אתה לא מפסיק להפתיע). שרדונה לבן עזר לנו להתמודד גם עם ריזוטו התמנונים, והגענו לקינוחים. הזמנו את כולם. "חשוב", אמרתי לגברת, "הילדים צריכים לטעום הכל". "כן", היא אמרה, "רק שהילדים כבר לא ילדים מזמן, הם טעמו הכל ושוב אני מזכירה לך - ארבע שנים אתה מתאמן ועדיין יש לך כרס!". ואני שוב מסביר לה בהיגיון: אולי אני מתאמן 4 שנים, אבל אוכל 53 שנה. אני בטוח שאחרי שאתאמן 53 שנה, הכרס תתקזז. הטירמיסו בכוס לקח את המקום הראשון מבין הקינוחים.

שכחתי לספר לכם שהתחלתי את הארוחה עם אפריטיף שלדעתי מתאים מאוד לדז'יסטיף ולכן הזמנתי אותו גם בסוף. הכוונה למשהו שנקרא פינו דה שרנט, שזה למעשה תירוש ענבים מתקתק ובו ברנדי משובח. איזה ניחוחות שזה משאיר וכמה זמן הטעם נשאר בפה. אני חייב לבוא לפה פעם כשאני לא בדיאטה ולנצל את המשקה הזה לסיגר. סוף סוף אחרי הארוחה ברוקח, פעם ראשונה השבוע שבאתי על סיפוקי. במאבק הבלתי פוסק בין הגרגרנות לגִזרה, השבוע, לאחר מאבק צמוד ועיקש, הגרגרנות מובילה. אלוהי השמנים, דיאטה משבוע הבא.

מתכון לרזים: אורז לבן מוקפץ עם סלמון

המרכיבים (ל-8 סועדים):

1 כוס אורז לבן מבושל לפי הכללים הבסיסיים

5 גבעולי בצל ירוק קצוצים בינוני

3 שיני שום כתושות

1 סלסילת פטריות שמפיניון, חתוכות לפלחים

2 גזרים קלופים וחתוכים לז'וליינים

1 כף שמן זית

מלח ופלפל

מספר טיפות שמן שומשום

לסלמון:

1 כפית חומץ אורז

8 נתחי סלמון מפולט במשקל של כ-150 גרם כל אחד

1 כף שמן זית נוספת

מעט מלח ים

פלפל שחור

אופן ההכנה:

1. במחבת טפלון מחממים את שמן הזית. מוסיפים את הפטריות ומטגנים מספר דקות. מוסיפים את הגזר, הבצל הירוק והשום ומטגנים כ-3-4 דקות נוספות.
2. שופכים את האורז לתוך המחבת, ממליחים ומפלפלים ומערבבים היטב למספר דקות בחום לא גבוה, על מנת שהאורז יישאר לבן. לקראת הסוף שופכים פנימה את חומץ האורז.
3. בינתיים מברישים את נתחי הסלמון בשמן זית, מלח ופלפל, מכסים בנייר כסף ומכניסים לתנור ב-180 מעלות ל-15 דקות. מוציאים את נייר הכסף, מגבירים את החום ל-200 וצולים כ-5 דקות נוספות.
4. מסדרים את האורז בצלחת ועל כל צלחת מניחים מנת סלמון מהתנור. מזליפים מעט טיפות שמן שומשום ומגישים ליד זה סויה, ג'ינג'ר כבוש ואפשר גם בצל ירוק חי.