חוק האזרחות בבג"ץ: עשרות מחבלים הגישו בקשה

לא פחות מ-11 שופטים של בית המשפט העליון - אירוע נדיר למדי - ישבו היום (יום ג') באולם המרכזי. הם דנו בבג"ץ בעתירות לפסילת חוק האזרחות, לפיו לא יינתן מעמד חוקי לפלסטינים הנישאים לערבים ישראלים.

בתחילת הדיון הציגה נציגת הפרקליטות, עו"ד יוכי גנסין, נתונים לפיהם משנת 2007 התגלה כי ל-632 פלסטינים, שקיבלו אישורים ראשוניים להתאחד עם בן או בת זוגם הישראלי, היה קשר לטרור. מתוכם ל-273 היה קשר ישיר. עם זאת, יש לציין שברובם המכריע של המקרים מדובר בפיגועים שלא יצאו אל הפועל, לאחר שהשב"כ סיכל אותם. 

הדיון בהרכב המורחב בבג"ץ (צילום: נועם מושקוביץ)

נציגת המדינה אמרה בדיון, כי נכון לפסק הדין שנתן בג"ץ לפני שלוש שנים וחצי, ל-27 פלסטינים שהיו בתהליכי איחוד משפחות היה קשר ישיר לפיגועי התאבדות. בפיגועים אלו נרצחו 155 ישראלים. לדבריה, מאז אותו פסק דין, הגישו 54 פלסטינים, להם קשר לפיגועי התאבדות, בקשה לקבל אזרחות ישראלית. למעשה נוצר מצב בו אזרחית ישראלית מתחתנת עם מחבל, ולאחר מכן הוא מבקש להיות תושב ישראל. עו"ד גנסין אמרה כי מאז חוקק החוק מתקבלות כ-1,000 בקשות לאיחוד משפחות בשנה. לדבריה, אם החוק לא היה מאושר - היה מגיע המספר ל-3,000 איש בשנה - כאשר ל-600 מהם קשר לטרור.

לאחר שהפרקליטה הציגה נתונים על פיגועים בשנת 2006, שאלה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, את הפרקליטה: "זה מראה ששירות הביטחון הכללי ראוי לכל הערכה על יכולתו לסכל. אולם, מה זה רלוונטי לדיון?" בנוסף הקשה השופט אשר גרוניס ושאל: "גברתי צריכה לתת דוגמאות לשימוש בפועל באדם בעל תושבות ישראלית, לא על פוטנציאל". ביניש הוסיפה: "אם גברתי רוצה לשכנע אותנו שלא פסו מניעים של טרוריסטים לבצע פיגועי טרור, זה נתון ידוע".

"הפרקליטות מסתתרת מאחורי מסכות"

לאחר דברי נציגת הפרקליטות, טענה עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את אחת העותרים - ח"כ לשעבר זהבה גלאון - שמדובר בחוק בתחפושת, וכי אין דבר יותר קבוע מהוראת השעה הזמנית הזו והפרקליטות מסתתרת מאחורי מסכות. נציגת עדאללה, עו"ד סאוסן זהר, אמרה כי אין מדינה בעולם שיש בה חוק כזה, שהוא לדבריה אנטי דמוקרטי. על כך ענה השופט אליקים רובינשטיין: "אין מדינה בעולם שנמצאת במצב ביטחוני כמו שלנו". הנשיאה בייניש אמרה: "אנו נמצאים במציאות ייחודית".

לאחר הדיון אמרה גלאון ל-ynet: "המדינה שוב מנסה להלך אימים על בית המשפט ונותנת נתונים לא ברורים ולא רלוונטיים. גם אני חרדה מטרור, אבל המדינה צריכה לעשות איזונים".

נציג האגודה לזכויות האזרח - שגם עתרה בנושא, עו"ד עודד פלר, אמר: "פרקליטות המדינה מנהלת דיון מזה שנים, כשהלשון נעוצה בלחי ומספרת סיפורים על ביטחון ואף נותנת נתונים שאף אחד לא מסוגל לבדוק אותם. מדינה דמוקרטית נוטלת סיכונים ואם יתנו לבן-אדם לחיות עם משפחתו, יהיה אפשר לבדוק באופן פרטני כל אחד".

בג"ץ דחה עתירות דומות בעבר

ביולי 2003 אישרה הכנסת את "חוק האזרחות", שנועד לצמצם איחוד משפחות של פלסטינים וערבים ישראלים. על-פי החוק, שר הפנים רשאי להעניק אזרחות לאדם רק במקרה בו שוכנע, כי מדובר בתושב השטחים המזדהה עם מדינת ישראל וכי הוא או בן משפחתו שיתפו פעולה עם ישראל וסייעו לביטחון המדינה. זמן קצר לאחר אישור החוק הוגשו עתירות לבג"ץ בנושא - שנדחו בשנת 2005.

שנה לאחר מכן דן בג"ץ שוב בסוגיה זו, בהרכב של 11 שופטים. העתירה נדחתה פעם נוספת ברוב של שישה שופטים מול חמישה. נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, גייס לצידו רק ארבעה שופטים נוספים מבני חברי ההרכב וקבע כי החוק פוגע בזכויות הבסיסיות לחיי משפחה

 ולשיוויון העולה על הנדרש ולכן יש לבטלו. אל ברק הצטרפו השופטים סלים ג'ובראן, דורית בייניש, איילה פרוקצ'יה ואסתר חיות. בסופו של דבר התקבלה עמדתו של המשנה לנשיא דאז מישאל חשין, אליו הצטרפו השופטים מרים נאור, אשר גרוניס, יהונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי.  

במאי 2007 הוגשו כמה עתירות נוספות בנושא, בין היתר על-ידי האגודה לזכויות האזרח והח"כית לשעבר זהבה גלאון. לטענתם, החוק פוגע אנושות בזכותם של אזרחי ישראל ותושביה לחיי משפחה.

Read this article in English