מי מתנגד ל"קופסה שחורה" ברכב כבד?
מדינת ישראל אימצה זה מכבר את תקנות הרכב האירופיות, ומקפידה על-כך באדיקות בנושא יבוא מכוניות למשל. מדוע אם כך אינה מקפידה על התאמה לתקנים אירופים בכל הנוגע לבטיחות? למשל - חובת התקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי רכב כבדים
מדוע מסרבת מדינת ישראל לאמץ תקנה אירופית, המחייבת התקנת "קופסה שחורה" בכלי רכב כבדים וציבוריים? לפני ארבע שנים נכנסה לתוקף באירופה תקנה, המחייבת כל כלי רכב כבד וציבורי בהתקנת "טכוגרף דיגיטלי" - מעין קופסה שחורה, המאפשרת רישום מדויק ואמין של נתונים כמו מהירות נסיעה, שעות עבודה ומנוחה. הסיבה לחובת התקנתו פשוטה - באירופה מתייחסים אל המכשיר כאמצעי בטיחות למניעת תאונות, המאפשר אכיפה יעילה של חוקי תנועה ועבודה בקרב נהגי משאיות ואוטובוסים.
למרות שישראל אימצה באופן מלא את תקינת הרכב האירופית עוד בשנות ה-90, התקנת טכוגרף דיגיטלי אינה מיושמת. מקורות במשרד התחבורה אומרים כי הנהלת המשרד החליטה שלא לאמץ בשלב זה את התקנה האירופית. זאת, למרות המלצות של מומחי בטיחות, ולמרות תרומה ברורה ומוכחת לשיפור יכולת האכיפה נגד חברות הובלה ונהגי משאיות. האם יתכן כי אין רצון אמיתי לאכוף בישראל את החוק בנוגע לנהגי משאיות ואוטובוסים? מומחי תחבורה טוענים שזו בדיוק הסיבה.
78 או 98 קמ"ש?
על-פי תקנות התעבורה בישראל, כלי רכב כבדים וציבוריים מחויבים כיום בהתקנת טכוגרף. אלא שמדובר במתקן אנלוגי ומיושן, המקשה על ניתוח הממצאים שהוא מפיק. דוגמה לבעייתיות אפשר למצוא בחקירת תאונת "אוטובוס התיירים" ליד אילת, בדצמבר 2008: לפי גרסת המשטרה, מהירות האוטובוס בזמן התאונה הייתה 98 קמ"ש. לעומת זאת, ועדת בדיקה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, העלתה כי המהירות הייתה 78 קמ"ש. על-פי הערכות, הפער נובע מהבדלים בניתוח ממצאי הטכוגרף.חשוב לציין כי ליקויים בהבנת ממצאי הטכוגרף, משפיעים באופן ישיר על הבטיחות בדרכים, שכן הם מקשים על אכיפת החוק - גם בנוגע לנהיגה וחוקי תנועה, וגם בנוגע לשעות עבודה ומנוחה. ראוי גם להזכיר כי נהגי משאיות ואוטובוסים מעורבים בתאונות דרכים בשיעור גבוה משמעותית מחלקם בצי הרכב. זו בדיוק הסיבה שכבר בשנות ה-90 החלו באירופה לבחון את השימוש בטכוגרף דיגיטלי, המאפשר מעקב אמין ומדויק אחר עבודת הנהגים. על-פי התקינה האירופית, כלי רכב כבדים וציבוריים, שעלו על הכביש לאחר ה-1 במאי 2006, מחויבים בהתקנת טכוגרף דיגיטלי.
14 שנים של המלצות
גם בישראל הבינו מזמן את חשיבות השימוש במכשיר שיאפשר מעקב אמין ומדויק אחר עבודת חברות הובלה ונהגים. ועדת מנכ"לים המליצה ב-1996 על "הגברת הפיקוח על המשאיות על-ידי שימוש בטכוגרף אלקטרוני". דו"ח שפרסם המכון לחקר התחבורה בטכניון ב-1999, קרא למקבלי ההחלטות לעקוב אחר התקינה האירופית בעניין מכשיר חדש: "במדינות השוק המשותף נמצא בעיצומו פרויקט לפיתוח דור חדש של טכוגרפים - הדגם הדיגיטלי, שיחליף את דיסקי הנייר".לאחר מכן, ב-2003, המליצה ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות ח"כ נחום לנגנטל, על "שימוש בטכוגרף דיגיטלי לצורך פיקוח הדוק יותר על הנהג מצד קצין הבטיחות, בעל החברה והמשטרה". גם ועדת שיינין, שקבעה ב-2005 את התוכנית הלאומית למאבק בתאונות, קבעה כי יש לאמץ את הטכוגרף הדיגיטלי. אז למה מחכה משרד התחבורה?
זה כמו לתרגם מיוונית
בדיקת ynet מעלה כי במשרד התחבורה בוחנים כבר יותר משש שנים את אימוץ התקינה האירופית בעניין הטכוגרף הדיגיטלי. כדי להבין כמה זמן עוסק המשרד בעניין, כדאי לקרוא בעיון את הציטוט הבא, הלקוח מפרוטוקול ישיבת ועדת הכלכלה, ב-31 ביולי 2007:חוה ראובני, סגנית ליועצת המשפטית של משרד התחבורה: "אנו נמצאים בעיצומה של עבודת מטה לעבור לטכוגרף דיגיטלי, שגם מתחיל להיכנס באירופה".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ גלעד ארדן: "כמה זמן עבודת המטה נמשכת בנושא הזה?".
ראובני: "אני מודה בעוונותיי - כבר שלוש שנים על סדר היום, אנו נמצאים בטיוטות של מכרז - נעשתה עבודה של לימוד מה קורה באירופה, בעולם, קיבלנו דוגמאות של מכרזים ממקומות אחרים, תרגמנו אותם בין השאר מיוונית".
באותה ישיבה של ועדת הכלכלה, גם הסביר יו"ר מועצת המובילים, גבי בן-הרוש, את אחת הבעיות העיקריות הכרוכות בשימוש בטכוגרף האנלוגי המיושן: "לשוטרים אין שום ידע להסתכל על הדיסקה (של הטכוגרף, ש.ה). הרבה פעמים אני אומר - תפעיל שיקול דעת. במשטרה אף אחד לא העביר הכשרה, איך להסתכל על הדיסקה הזו. לטרטר אותנו כחברות לבתי משפט, ואחר כך לא יוצא מזה כלום...".
מקורות בענף התחבורה אומרים כי בעיה זו רלוונטית גם כיום, וכי לשוטרים מעטים יחסית יש יכולת לנתח באופן מהימן ומדויק את ממצאי הטכוגרף.
יותר מ-10 מיליון שקל
במרץ 2009, לאחר פרסום מסקנות ועדת הבדיקה המקצועית של תאונת "אוטובוס התיירים", פנה ynet בשאלה למשרד התחבורה, בעניין יישום התקנה האירופית המחייבת התקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי רכב כבדים וציבוריים. זו הייתה התשובה: "משרד התחבורה סיים לאחרונה עבודת מטה מקיפה בנושא הטכוגרף הדיגיטלי... נדרשת הפעלת מערך רחב-היקף ותקציב בהיקף של יותר מ-10 מיליון שקל בשנה... אנו מפיקים לקחים מניסיונם של האירופים בכל הקשור לתפעול הטכוגרף, במטרה לשפר את יכולותיו".ראוי להזכיר כי תקציב משרד התחבורה בשנים האחרונות עומד על יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה. כך שהקצאת 10 מיליון שקל לקידום נושא בטיחותי, אינה אמורה להיות משימה בלתי אפשרית.
לפנייה לכתב/ת 
