קרב חתולות

ההרכב עצמו ממשיך לזכות להצלחה: רק בשבוע שעבר השיר "Jai Ho" מ"נער החידות ממומבאי", שהאינטרפרטציה שלהן תרמה באופן משמעותי להצלחתו, זכה בפרס הגראמי היוקרתי לשיר הטוב ביותר מתוך פסקול, והסינגל האחרון שלהן צעד בחמשת הגדולים בלמעלה מעשר מדינות, כולל מקום ראשון בבילבורד האמריקאי.

כרמית בכר. מקווה לזכות באודישן ל"מדיום" (צילומים: Gettyimages) 

אבל במקביל, כמות השמועות על המריבות בין הבנות בתוך ההרכב מעידה שהמדובר בקן צרעות. בינואר הודיעה חברת הלהקה ג'סיקה סאטה על עזיבתה. השבוע נוספו עוד שתי חברות שהודיעו על פרישתן: קימברלי ווייאט, וביום למחרת גם אשלי רוברטס, שעשתה זאת במכתב למעריציה. למרות שלא נקבו בסיבה מפורשת, קשה שלא להניח שהמדובר בבעיות עם סולנית הלהקה, ניקול שרזינגר.

שרזינגר, שלא הסתירה מעולם את שאיפותיה לקריירת סולו, חתמה על חוזה טאלנט אישי עם חברת ניהול חדשה והופיעה לאחרונה לבד להקלטות השיר "We Are The World" - שיר הצדקה שהוקלט מחדש למען נפגעי האיטי. כל האמור לעיל הביא באופן טבעי אישור לא רשמי שמקומה של הלהקה הוא בהיסטוריה.

בעקבות השינויים פנינו לכרמית בכר, בת לאב ישראלי שהייתה הראשונה לעזוב את הלהקה. בראיון מיוחד ל-ynet הרשתה לעצמה בכר לדבר בפתיחות על הזיוף שמאחורי התדמית החייכנית ועל היחסים העכורים ששררו מאז ומעולם בין הבנות, בעיקר בין שרזינגר לשאר החברות.

"כשעזבתי את הלהקה, ההורים חשבו שאני משוגעת"

"כשהיינו בלהקה, כולם היו שואלים אם יש בינינו מריבות והיינו עונות 'לא, אנחנו כמו אחיות' ומצחקקות. זה היה בולשיט. כל אחת שם הייתה גרידית, עד שהאווירה נהייתה רעילה. מהרגע שהגיעה ההצלחה רבנו מי יותר טובה, מי נראית יותר טוב ולמי יש בגדים יותר יפים. במקום ליהנות, הרגשתי שאני הצל של ניקול".

"ניקול אפילו לא היתה מרוצה מזה שהיא הכוכבת, היא רצתה קריירת סולו כבר כשסיימנו את סיבוב ההופעות עם כריסטינה אגילרה, לפני כמעט שלוש שנים. היא התחילה לעבוד על פרויקט הסולו שלה והלייבל שלנו ניסה לקדם אותו, אבל הוא נכשל. אני חושבת שהמעריצים התאכזבו, הם אהבו את כל הבנות, לפי הפורמט המקורי, לא רק אותה, ואם נודה על האמת, אם קריירת הסולו שלה היתה ממריאה היא לא היתה חוזרת".

מה עשיתן בינתיים?

"הלהקה נשארה בחוסר ודאות כי אף אחד לא ידע מה להגיד לנו. אני לא אחת שיושבת בצד בשילוב ידיים ומחכה. התחלתי לפתח מופע בשם ה"זודיאק שואו" ואחר כך החלטתי לעזוב".

מה היה הרגע שבו נשברת?

"בהתחלה תמכתי בניקול. כולנו ידענו שהיא רוצה קריירת סולו, היא היתה מאוד ברורה לגבי זה, ואז אמרו לנו שגם באלבום הבא, "Doll Domination" שום דבר לא ישתנה. הבטיחו לנו סולואים באלבום וזה לא קרה, תמיד נלחמנו לשיר שורה אחת. אפילו בקליפים, בחלקים שאני שרה בדיסק רואים את ניקול שרה. אמרתי לעצמי למה להיאבק כשלא מעריכים אותי? בזמנו, כשהופענו באירופה, ריהאנה היתה המופע הפותח שלנו, ותראה איפה היא עכשיו. היא דוגמה טובה לניהול טוב והדרכה נכונה, מה שלנו לצערי לא היה. לא רציתי לטבוע יחד עם הספינה".

נמחקה מהעטיפה

תעשיית המוזיקה עובדת מהר. חצי דקה לאחר שבכר נטשה את ההרכב, נמצאה מי שתתפוס את מקומה ואפילו את התסרוקת שלה, ג'סיקה סאטה. כדי לא לבלבל את הקהל יותר מדי, העלימו את תמונותיה מעטיפת האלבום הראשון. נראה שמבחינת ג'ימי איוביין, נשיא חברת התקליטים Interscope, שחתום על ההצלחה הגדולה של ההרכב, בכר מעולם לא הייתה שם. "בשביל הקהל הרחב הם ניסו להראות כאילו לא עזבתי, אבל המעריצים אמרו לג'סיקה 'מה קורה כאן? למה את מנסה להיות מישהי אחרת? היתה לך זהות משלך'. המעריצים ידעו".

ובחוברת של המופע החדש של "פוסיקאט דולז", מחקו את דמותך מעטיפת האלבום הראשון.

"באמת? לאאא. אני יודעת מי אחראי לזה. רובין אנטון, כוראוגרפית הלהקה. היתה לה בעיה איתי עוד מהיום הראשון. היא קינאה בי שנשארתי בלהקה ואותה לא קיבלו. זאת אחת הסיבות שבגללן עזבתי. היו שם הרבה קונפליקטים פנימיים, דייטים עם אנשים בלייבל והרבה ניגודי אינטרסים. ג'ימי חיבב אותי, ואחרי שזה עבר לו, הוא חיבב את ניקול. ככה היא קיבלה את הסולואים".

בכר ושרזינגר. "אחרי שירד לג'ימי ממני, הוא עבר לחבב את ניקול" 

אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר מהנה. בכר, בת לאב ישראלי, הכוריאוגרף שלמה בכר, שחתום על לא מעט כוראוגרפיות לריקודי עם ישראלים ואף רקד עם אלביס פרסלי, ואם אמריקאית ("תערובת של הולנדית, אינדונזית וסינית"), נמנתה על הגרעין המייסד של ההרכב כבר בשנת 1995. לצידה היו כוכבות כמו כריסטינה אפלגייט ("נשואים פלוס", "סמנתה מי"), כרמן אלקטרה ואפילו כריסטינה אגילרה. כולן עברו שם לרגע מתישהו לאורך הקריירה שלהן.

על החשיפה שלהן חתום ג'וני דפ, שבחר בהן כלהקת הבית של ה"וייפר רום", המועדון שניהל בלוס אנג'לס. "באותה תקופה עבדתי במקביל כרקדנית בכל מיני מקומות אחרים, כמו כל שאר הבנות בהרכב המקורי", היא נזכרת, "זה משהו שעשינו בשביל הכיף. לא היה לנו כסף, עשינו את זה בחינם. המופע היה ריקודים וליפ סינק, בסגנון מופעי בורלסק. אני תמיד אמרתי שזה יהיה חמוד אם נשיר על אמת".

על הבמה עם ה"פוסיקאט דולז". שום דבר לא השתנה באלבום השני 

על החיבור לגוון סטפאני, שהוביל בסופו של דבר לפריצה הגדולה של ההרכב, אחראית בכר. "הכרתי את גוון באודישן לקליפ של 'נו דאוט'. ברגע שהגעתי, התחלנו לדבר ונהיינו חברות תוך שניה. כשהייתי בסיבוב הופעות עם ריקי מרטין ביפן, 'נו דאוט' גם היו שם וגוון הזמינה אותי לחגוג את יום ההולדת שלה. שם ממש התקרבנו ואמרתי לה שאני עושה מין מופע שנקרא "פוסיקאט דולז" והצעתי לארח אותה. אחרי כמה חודשים היא באה, ואחרי המופע אמרה לי 'אני כל כך מקנאה. אני חייבת להופיע איתכן'. היא עשתה את החיבור לחברת התקליטים".

מבין החברות בהרכב המקורי, רק בכר נשארה חלק מהפוסיקאט דולז בהרכב שפרץ לתודעת הקהל בשנת 2005. הלהיט "Don’t Cha" הגיע למקום הראשון בכל מצעד אפשרי בעולם, וגרר אחריו להיטים נוספים כמו "Buttons" ו-"I Don’t Need A Man". אלבום הבכורה שלהן נמכר בלמעלה מ-7 מיליון עותקים ברחבי העולם והן נחשבו לסנסציה החמה ביותר בעולם הפופ והאר אנד בי. "ממש עצוב לי כשאני חושבת על הפוטנציאל שלנו. עם המנהלים הנכונים וההרכב הנכון, בלי אגו וחמדנות, היינו יכולות להצליח אפילו יותר. לי לא נשאר לאן לצמוח יותר בלהקה הזאת. נתתי להם מה שהם רצו ממני, ולקחתי את מה שהייתי צריכה מהם, וסך הכל, יש לי זכרונות טובים".

הימים האחרונים של אלייה

בכר נמצאת בתעשיית הפופ האמריקאית כבר 15 שנה ובדרך הצליחה להשתחל לכמה מהרגעים החשובים והמעניינים של הפופ: היא רקדה מאחורי ביונסה ב- “Crazy In Love”, הייתה הרקדנית המרכזית של ריקי מרטין ב-"La Vida Loca" ("הייתי איתו בסיבוב ההופעות הראשון שלו ואז הוא הציע לי להיות "לה וידה לוקה גירל". אמרתי לו: 'צריך לנענע את התחת? אוקיי').

"בלהקה גרמו לי לאבד את הזהות שלי" 

למעשה, היא השתתפה גם בקליפ האחרון של אלייה, אשר במהלך צילומיו התרסק מטוסה של הזמרת והיא נהרגה. "היינו אמורים לצלם בג'מייקה וברגע האחרון שינו את היעד לאיי הבהאמה, אי קטן ומדהים באמצע שומקום. אם מישהו יכול היה לבחור את המקום שבו הוא רוצה לבלות את ימיו האחרונים, זה שם. הקליפ צולם על יאכטה, חלק מהשוטים צולמו מהליקופטרים, זה היה מדהים. אנחנו נשארנו על היאכטה בזמן שיצאה הטיסה. רק כשחזרנו קיבלנו את הבשורה הנוראה".

"אמריקן איידול זה מגעיל"

אחרי שנפרדה מהחוזה עם חברת התקליטים, בכר מחפשת בית חדש ליצירה, אבל לא נחה על שמריה. מאז 2001 היא מפיקה ומופיעה ב"זודיאק שואו", מופע של שירי רוק על פי 12 סימני המזלות, המושפע מ"סירק דה סוליי" ודומיו. לצידה על הבמה צמח זמר צעיר ועד לא מזמן די אלמוני, אדם למברט. "הוא התחיל כילד ממש צעיר והיה מאוד פרוע וכייפי. כשרואים קטעי וידאו ישנים שלו רואים איך התפתח כאמן וזה נהדר, כי זה היה החלום שלו. מצוין שהצליח לגרום למכונת אמריקן איידול לפעול לטובתו".

ידעתם שהוא ישתתף בתוכנית?

"כשעשינו את ה'זודיאק שואו' באוקטובר שעבר, הוא סיפר שהוא הולך לתוכנית וכולנו אמרנו לו שזה מגעיל, אבל בתוך כמה חודשים הוא נהיה מין סופרסטאר. עכשיו הוא הוציא את האלבום שלו, ומופיע בכל רחבי הארץ".

ומה יהיה איתך?

"יש לי הרבה פרויקטים אחרים שמדליקים אותי, עשיתי אתמול אודישן לסדרה "מדיום", ואני ממש מתרגשת מזה ומקווה שאקבל את התפקיד. אני גם עובדת על פרויקט סולו עם אנשים טובים. אנחנו נהנים ויש אוירה טובה, שונה לגמרי מהמתח שהיה עם ה'פוסיקאט דולז'.

"אתה יודע, כשעזבתי, ההורים שלי חשבו שאני משוגעת, הם לא הבינו למה לעזוב להקה

שמכרה עותקים במיליונים וקיבלה אלבומי מולטי-פלטינה. אמרתי להם 'תסמכו עלי, זה בשביל השפיות שלי, כדי שאוכל להיות אמן ולהיות מאושרת'. אחרי שעזבתי הייתי חייבת להחלים, לעשות ריסטרט ולחזור להיות מי שאני, כי בלהקה גרמו לי לאבד את הזהות שלי. כל מה שאנשים חשבו על ה'פוסיקאט דולז' - הם צדקו. פשוט אז לא יכולנו לדבר על זה".

בלי החממה של חברת התקליטים, המכירות והקהל, יהיה לך קשה יותר להצליח.

"אל תדאג. תמיד היתה לי את המנטליות הזאת, החוצפה הישראלית, אני קוראת לזה. הייתי מציקה לאנשים, ותמיד הייתי קופצת על הדבר הבא שאני רוצה לעשות, ועושה את זה".