מחקר: בוגרי חינוך עיוני מרוויחים יותר

תלמידים בוגרי החינוך המקצועי מרוויחים פחות מבוגרי חינוך עיוני הדומים להם בכישורים ובתנאי הרקע. כך עולה ממחקר שערכה חטיבת המחקר בבנק ישראל ושבחן את הישגי בוגרי מערכת החינוך בשלהי שנות השישים ותחילת שנות השבעים

במחקר נבחנה התרומה של חינוך המקצועי לעומת עיוני בלימודים תיכוניים לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה. מהמחקר עלה כי בוגרי החינוך המקצועי רכשו פחות השכלה על-תיכונית, עסקו בעבודה יוקרתית פחות ופעמים רבות גם מרווחים שכר נמוך לעומת בוגרי החינוך העיוני.

המחקר ערך על ידי נעם זוסמן ושי צור והתבסס על תוצאות "מבחני הסקר" שנערכו לכל התלמידים בכיתה ח' בישראל בשלהי שנות השישים, מבחנים שבדקו בין השאר את כישוריהם הקוגניטיביים ושימשו למיון התלמידים בין נתיבים בתיכון. "מבחני הסקר" זווגו עם נתוני ההשכלה, התעסוקה והשכר ממפקדי האוכלוסין והדיור של 1983 ו-1995.

התוצאות מלמדות שהישגי התלמידים בוגרי החינוך המקצועי היו בדרך כלל נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי חינוך עיוני הדומים להם במאפייני הרקע המשפחתיים, בכישוריהם הקוגניטיביים ובהעדפותיהם הנוגעות ללימודים על-יסודיים.

בוגרי החינוך המקצועי רכשו פחות השכלה על-תיכונית, היוקרה של משלחי ידם הייתה פחותה, ועל פי חלק מהתוצאות שכרם החודשי ושכרם לשעת עבודה היה נמוך יותר, אפילו כאשר משווים בין בעלי כישורים קוגניטיביים נמוכים שהיוו אוכלוסיית יעד לחינוך המקצועי.

בד בבד התברר כי לחינוך המקצועי לא היתה השפעה שונה מזו של החינוך העיוני על שיעורי התעסוקה של הבוגרים, וחלק מהממצאים מלמדים שהוא מילא אחר אחד מיעדיו המרכזיים - סיוע בצמצום הנשירה מהתיכון.

"תוצאות המחקר - עדיין רלוונטיות"

עורכי המחקר מציינים כי בשונה משנות ה-60 וה-70, אז הלימודים המקצועיים התמקדו במקצועות מסורתיים ולרוב לא אפשרו לבוגריהם להשיג תעודת בגרות, נערכו בחינוך המקצועי רפורמות מקיפות, שמאפשרות לבוגריו להשיג תעודת בגרות שוות ערך לזו של בוגרי החינוך העיוני.

משום כך הם מציינים כי יש לנקוט משנה זהירות כאשר מסיקים מתוצאות המחקר לגבי התרומה של החינוך המקצועי לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה כיום. עם זאת מסיפים עורכי המחקר, כי תוצאות המחקר רלוונטיות גם היום משום התגברות הקולות הקוראים להרחבת החינוך המקצועי בדגש על הקניית מקצוע ברוח מטרותיו בעבר.

סוגיית היקף החינוך המקצועי בישראל ותכניו מעסיקה את קובעי המדיניות, על רקע ירידה מתמשכת של שיעור הלימודים בחינוך המקצועי, קיצוץ בתקצוב וטענות בדבר מחסור בבעלי מיומנויות טכנולוגיות. 

המצדדים בהגדלת שיעור החינוך המקצועי טוענים כי הדבר יכול להעלות את כושר ההשתכרות של בעלי מיומנויות נמוכות או שונות, המתקשים להתמודד עם לימודים עיוניים, ולהקל על המחסור בכוח אדם מקצועי, הפוגע בצמיחה הכלכלית.

מנגד זאת יש הטוענים כי החינוך המקצועי גורם לתיוג קבוצות אוכלוסייה, מוביל להישגים לימודיים פחותים, אינו מספק את המיומנויות הבסיסיות הנדרשות לאדם בחברה המודרנית, ואינו יעיל על רקע עלות הלימודים הגבוהה יחסית.