אלוף הפיקוד: "לא תהיה פאניקה ברעש אדמה"

"אין אסונות טבע, יש אירועי טבע, שמעשי אדם יקבעו האם הם יהפכו לאסונות או לא" - כך אמר היום (ד') אלוף פיקוד העורף, יאיר גולן, בפורום האקדמי הראשון לניהול מצבי חירום של התוכנית להתמודדות עם אירועי אסון באוניברסיטת חיפה. על פי עדויות של דוברים אחרים בכנס, נראה כי למרות האזהרות, לא נעשה בישראל די כדי לחזק מבנים ולמנוע אסון, ובצר לו - האלוף גולן תולה כנראה תקוות באורך הרוח של הציבור הישראלי.

בכנס באוניברסיטת חיפה, שעסק בעיקר בתפקיד הרשויות המקומיות בעת אסון טבע, התייחס האלוף גולן להבדלים בין תוצאות רעידות האדמה בצ'ילה ובהאיטי, וציין כי למרות שהרעידה בצ'ילה הייתה חזקה הרבה יותר מזו בהאיטי, הנזק ומספר ההרוגים היה נמוך משמעותית. הוא הוסיף כי להערכתו, הציבור הישראלי יישאר רגוע ויתפקד גם במקרה של אסון.

"אין שום סיבה שמי שעומד בראש מערכת ציבורית כלשהי יחשוב שהציבור הישראלי הוא סוג של המון נבער, שלא יידע כיצד להגיב במקרה של אירוע אסון. אם נצא מתוך נקודת המוצא הנכונה שבה האזרח יידע כיצד להגיב, ההיערכות שלנו תהיה נכונה יותר", אמר.

לדבריו, מחקר שנערך על תקופת מלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991, מגלה כי מקבלי ההחלטות היו בטוחים לקראת המלחמה שנפילת טילים בישראל תגרום פאניקה בציבור. "בפועל, כמובן, לא הייתה פאניקה. חלק מה'פאניקה' המיוחסת לציבור נובע מהערכות שגויות של מקבלי ההחלטות, וחלק נובע מלחץ תקשורתי בלתי פרופורציונאלי. אני מרשה לעצמי לקבוע שלא תהייה פאניקה בקרב הציבור במקרה של אירוע חירום".

מ-100 אלף, רק מאות בניינים חוזקו

בכנס דיבר גם יו"ר ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, ד"ר אבי שפירא, שהזהיר כי רעידה גדולה עלולה לפקוד את ישראל בכל רגע. "בישראל מתרחשת בממוצע רעידת אדמה חזקה אחת ל-80 שנים, וכיוון שהאחרונה הייתה ב-1927, אנחנו נמצאים כיום באזור הטעות הסטטיסטית. כמובן שיכולות לעבור עוד כמה עשרות שנים עד הרעידה, אבל היא יכולה להתרחש גם עכשיו. אנחנו יודעים גם שככל שמשך הזמן בין רעידה לרעידה הוא ארוך יותר, כך עוצמת הרעידה תהיה גדולה יותר", הוסיף.

לדברי שפירא, חלק מהבעיה היא בפערים בין השלטון המקומי לארצי. הוא ציין כי תקן הבנייה טוב, אולם לגורם האוכף את התקן, הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, אין כלים לבדוק ולאכוף את התקן. שפירא הוסיף כי הדרך להימנע מאסון גדול היא חיזוק מבנים, אולם עד כה לא הייתה היענות לתוכנית תמ"א 38, שכבר ב-2005 העניקה אחוזי בנייה גבוהים לקבלנים שיחזקו מבנים לקראת רעש אדמה. גם באזורים שבהם הדבר משתלם כלכלית, לדבריו, הפרויקט מתקדם לאטו.

"מתוך כ-100 אלף בניינים הזקוקים לחיזוק, רק מאות חוזקו בפועל", אמר. "הסיבה היא חמדנות וטיפשות של האזרחים

מצד אחד, ומאידך סירוב של הרשויות המקומיות להעניק אחוזי בנייה נוספים לקבלנים מסיבות שונות ומגוונות - חלקן צודקות וחלקן פחות".

ראש יחידת המחוזות ברשות החירום הלאומית, אפרים קרני, ציין כי אין גוף אחר מלבד הרשות המקומית שיוכל לסייע במשך הזמן הראשוני שלאחר רעידת אדמה. "זה לא משנה אם מדובר ברשות חזקה או חלשה, רשות מתפקדת או לא, רשות מוכנה או לא - זוהי הרשות שתצטרך לעשות את העבודה", אמר. נציג השלטון המקומי בכנס, שרון עזריאלי, אמר כי השלטון המרכזי מגביל את צעדיהן של הרשויות ומקשה עליהן.