יצוא מהשטחים לאירופה: עם או בלי מכס?
בשבוע שעבר קבע ביהמ"ש באירופה כי יוטל מכס על מוצרים מההתנחלויות, כיוון שהם לא נכללים בהסכם הסחר החופשי של ישראל עם האיחוד האירופי. בדקנו עם מומחה מהתחום מה יעלה בגורל היצוא למדינות האיחוד של מוצרים שיוצרו ביו"ש
לפני כשבוע נתן בית המשפט האירופי לצדק פסק דין בשאלה האם זכאים מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון (יו"ש) ליהנות מהקלות מכס בהתאם להסכם אזור סחר חופשי עם האיחוד האירופי.
כידוע, ישראל חתומה על הסכמי אזור סחר חופשי עם מספר מדינות בעולם, וביניהן האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה ומקסיקו. אחד העקרונות המרכזיים של הסכמי אזור סחר חופשי הוא, שניתן פטור ממכס או הקלות מכס למוצרים שמקורם בשטחן של המדינות החתומות על ההסכם, ולשם כך כוללים ההסכמים כללים מפורטים הקובעים מתי ייחשב מוצר ככזה שמקורו בשטחה של המדינה המסוימת.
עניין זה התעורר בהמבורג שבגרמניה בשנת 2002, לאחר שחברת בריטה ייבאה מוצרים מתוצרת חברת סודה קלאב הישראלית בצירוף מסמך (הצהרת חשבונית) המצהיר שמקור הטובין הינו בישראל, בהתאם להוראות הסכם הסחר עם האיחוד האירופי.
ישראל נתנה תשובה חלקית
בית המכס של המבורג קיבל זמנית את עמדת בריטה, אך פנה למכס הישראלי על מנת לברר האם המוצרים מיוצרים בגבולות הקו הירוק או שמא ביו"ש. המכס הישראלי נתן תשובה חלקית, לפיה המוצרים מיוצרים בשטח שבאחריות המכס הישראלי, ואולם בית המכס של המבורג לא התרצה ודרש תשובה מפורטת לשאלה.
משהמשיך המכס הישראלי להתעלם מהשאלה הספציפית, ביטל בית המכס של המבורג את הקלת המכס, ודרש מחברת בריטה לשלם את הפרשי המס. חברת בריטה ערערה על כך לבית המכס בהמבורג, אשר מצידו הפנה את השאלות העקרוניות לבית המשפט האירופי לצדק.
חשוב לציין בנקודה זו, כי במקביל לקיומו של הסכם אזור חופשי עם ישראל, קיים הסכם בין האיחוד האירופי לבין אש"פ, לפיו מוצרים המיוצרים בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, ייהנו מהקלת מכס בעניין הכניסה לאיחוד האירופי. בהתאם לכך, נשאל בית המשפט האירופי האם ראויים מוצרי סודה קלאב ליהנות מהקלת המכס, והאם הקלת המכס מגיעה להם מכח ההסכם עם ישראל או שמא מכח ההסכם עם אש"פ. עוד נשאל בית המשפט האירופי, האם רשאי בית המכס של המבורג לפסול באופן חד צדדי את מעמד המקור מבלי לכנס את הוועדה המשותפת שהוקמה על פי הסכם הסחר.
הכל פוליטיקה
שאלת הטריטוריה ומעמדם של שטחי יו"ש הינה שאלה פוליטית בעליל, אשר עמדת האיחוד האירופי לגביו ידועה. בית המשפט האירופי פסק, כי הואיל ושטחי יו"ש - הגדה המערבית - מכוסים במסגרת ההסכם עם אש"פ, כי אז לא יכולה להינתן הצהרת מקור מכוח ההסכם שבין ישראל לאיחוד האירופי, אלא רק מכוח ההסכם שבין אש"פ לאיחוד האירופי, דבר שלא נעשה במקרה זה. כמו כן, פסק בית המשפט, כי עניין פרשנות ההסכם – מה נכלל בטריטוריה של מדינת ישראל – אינו בתחום טיפולה של הוועדה המשותפת.
את פסק הדין הזה ניתן לפרש ולנתח מזוויות רבות, אולם ראוי להרחיב את הדיבור על שתי נקודות:
האחת – בית המשפט התעלם מההסכם שבין ישראל לאש"פ בעניין חלוקת האחריות בשטחי יו"ש - הגדה המערבית - שהרי אילו רצה, היה יכול לומר שבכל הנוגע לאתרים שתחת שליטה ישראלית על פי ההסכם עם אש"פ, תספיק לגביהם הצהרה בעניין המקור, מכח ההסכם עם ישראל או עם אש"פ.
השניה – מדינת ישראל נערכה זה מכבר לתוצאות פסק דין זה, וכבר בשנת 2004 הגיעה להסדר עם האיחוד האירופי בעניין מוצרי היישובים ביו"ש. מצד אחד, מבחינה מדינית-פוליטית, ישראל לא יכלה להימנע מלהמשיך ולהצהיר כי המפעלים ביו"ש נמצאים תחת פיקוחה, שכן זהו המצב האמיתי, ולמתן הצהרה אחרת עלולות להיות השלכות מדיניות משמעותיות. מצד שני, ישראל הבינה כי מוטלת עליה חובה לפתור את המצב, על מנת למנוע הכבדות על כלל היצוא הישראלי לאירופה.
לפיכך הגיעה מדינת ישראל להבנה עם האיחוד האירופי בדבר עניינים טכניים, ולפיהם בכל תעודת יורו 1 (המקנה פטור ממכס) או הצהרת חשבונית המוצאים על ידי יצואן ישראלי יצוין שם העיר או הישוב, או אזור התעשייה ומספר המיקוד שבו נרכשה הסחורה.
על פי הסדר זה, המכס הישראלי והיצואנים ימשיכו להוציא תעודות מקור גם כאשר הסחורה מיוצרת ביו"ש, אולם לרשויות המכס של האיחוד האירופי יתאפשר בנקל לדעת האם מדובר בייצור בשטחי הקו הירוק או שמא מעבר לו.
בהתאם להסדר זה, יצואנים ישראליים שבקו הירוק ייהנו מהמשך המצב הרגיל, על פי ההסכם, ללא שינוי, ורק בנוגע ליצואנים שמעבר לקו הירוק, ימנע האיחוד האירופי את הקלת המכס.
הכותב הוא מומחה ליבוא, ליצוא ולסחר בינלאומי
לעיון בנוהל שהוצא בעניין זה - באתר רשות המכס
לפנייה לכתב/ת 
