מדריך לחוזרים מחו"ל: מסלול אדום או ירוק?
עונת הנסיעות בפתח, ואלפי ישראלים שישובו לארץ מחופשה יתקדמו אל עבר פקידי המכס ויתלבטו - להצהיר או לא להצהיר. מומחה בתחום היבוא והיצוא מסביר על מסלולי המכס השונים, מה מותר להכניס למדינת ישראל, מתי ועל אילו חפצים צריך להצהיר ומה עלול לקרות לאלה שינסו להתחמק - וייתפסו
עם ישראל אוהב לנסוע לנופש לחו"ל, במיוחד בתקופת החגים. ובמידה שווה לכך ואף יותר - עם ישראל גם אוהב לקנות דברים בחו"ל. רבים מהישראלים שחוזרים לארץ מחופשה או מביקור אצל קרובים, ומזוודותיהם עמוסות בכל טוב שקנו במיטב הסיילים העונתיים, מוצאים עצמם תוהים באיזה נתיב עליהם לבחור כדי לצאת "בשלום" אל אולם מקבלי הפנים.
- נעלי לקוסט ונייקי החשודות כמזויפות נתפסו במכס
- המבקר: בתי המכס - גן עדן למבריחים
- המכס חושד: הבימבות הסתירו את הקורקינטים
האם הם צריכים לעבור במסלול המכס הירוק? או אולי במסלול האדום? ומהם בכלל שני המסלולים האלה? האם באמת צריך להיענות לדרישה לפיה עלינו להצהיר על הדברים שרכשנו, או שאולי זוהי רק המלצה? עו"ד גיל נדל, בעל משרד המתמחה בדיני יבוא ויצוא וסחר בינלאומי, עושה לכם סדר בדברים.
האם אדם הנושא עימו חפצים ביציאה מן הארץ, צריך לדווח על כך?
כן - אם אנחנו לא מעוניינים לשלם מסי יבוא (מכס, מס קניה ומע"מ) כשנחזור עם המוצר לישראל. אדם הנושא עמו חפצים ששוויים מעל 200 דולר ובכוונתו להוציאם ולהחזירם לישראל, חייב לדווח על כך לפקיד המכס באולם היוצאים, באמצעות טופס מכס מיוחד לכך. בכניסה לישראל יש להציג טופס זה בפני פקיד המכס על מנת שלא נחויב בתשלום מסים. זה יכול להיות לפ-טופ, מצלמה וכל פריט אחר ששוויו כאמור מעל 200 דולר.
אילו חפצים נחשבים כפטורים ממסי יבוא, איתם אני יכול לעבור במסלול הירוק?
החפצים הפטורים ממסי יבוא הינם מוצרי הלבשה, הנעלה וצרכי טואלטיקה אישיים בכמויות הנהוג להביא במטען יד (רבע ליטר תמרוקים כוהליים). מבחינת משקאות חריפים: 1 ליטר משקה חריף ו-2 ליטר יין לכל אדם מעל גיל 18. לגבי סיגריות - 250 גרם מכל סוגי הטבק לכל אדם מעל גיל 18. בחפצים ששוויים אינו עולה על 200 דולר נכללים גם סוגי מזון שמשקלם של כל אחד אינו עולה על 1 ק"ג, ומשקלם הכולל אינו עולה על 3 ק"ג, אשר משמשים לשימוש עצמי או למתנה.
המגבלה בעניין צרכי ההלבשה וההנעלה האישיים הינה שהם יובאו בכמויות שנהוג להביאן במטען יד. כלומר, הגבלה היא כמותית אך אינה נגעת לעניין השווי. לפיכך, אם אדם הביא מעיל אחד ששוויו מעל 200 דולר – אין צורך לעבור עבורו במסלול האדום. ההקלה בכל הנוגע לסיגריות, יינות ומשקאות חריפים, ניתנת לכל אדם שמעל גיל 18.
ברשותי חפץ ששוויו גדול מ-200 דולר. האם אוכל לשלם מס רק על ההפרש?
לא. במידה ששווי של חפץ עלה על 200 דולר, לא ניתן לקבל פטור ממסים על 200 דולר ולשלם מסים על ההפרש. אותו אדם יאלץ לשלם מסים על סכומו הכולל של החפץ.
מי רשאי לעבור במסלול הירוק ומי צריך לעבור במסלול האדום?
רק אדם הנושא עמו חפצים אישיים רשאי לעבור במסלול הירוק. כאשר אדם עובר במסלול הירוק, הוא למעשה מצהיר שהוא נושא רק חפצים הפטורים ממסים. כאשר אדם נושא עימו חפצים וכמויות מעל המותר, כלומר חפצים וכמויות שאינם פטורים ממסים, עליו לעבור במסלול האדום ולהצהיר על כך.
איני יודע באיזה מסלול עלי לעבור. מה לעשות?
בכל מקרה שבו יש לאדם ספק באיזה מסלול עליו לעבור, האפשרות המומלצת והעדיפה היא לעבור במסלול האדום.
כיצד אדם מצהיר על חפציו בשדות תעופה בהם אין מסלול אדום או ירוק?
במקומות כניסה בהם לא נהוגה שיטת המסלול "האדום/ירוק", אדם הנושא חפצים וכמויות שאינם פטורים ממסים, חייב להצהיר על כך בפני פקיד המכס הנמצא במקום.
מהי הסנקציה המוטלת על אדם הנושא חפצים המחויבים ממסים ולמרות זאת לא עבר במסלול האדום?
אדם שייבא חפצים וכמויות שלא פטורים ממסים ולא הצהיר על כך במסלול האדום, עובר עבירה שבגינה יחויב בקנס מנהלי ו/או העמדה לדין. כמו כן, רשאי המכס לחלט את המוצרים לטובת המדינה. במקרים של חילוט, רשות המכס נוהגת להציע לאדם שמידיו נתפסו המוצרים לשלם כופר כספי ולקבל לידו את המוצרים בחזרה.
במקרים מסוימים ניתן לסגור את העניין כבר ב"מעמד התפיסה" עצמו; לשלם את הקנס המנהלי ואת הכופר. במקרים אחרים העניין מובא בפני ועדת תפיסות של המכס, שתפקידה לקבוע את הענישה שתיושם באותו מקרה. בתקופת הביניים, המוצרים נשארים בידי המכס ומחויבים בדמי אחסנה.
לאחרונה, נדרש יבואן יהלומים, שלא הצהיר על תכשיטים שלטענתו צורפו בטענות למשלוח יהלומים שהובא על ידו, לשלם כופר בגובה של למעלה מ-400 אלף שקל על מנת שיוכל לשחרר את היהלומים מידי רשות המכס. במקרה אחר, תפסה רשות המכס חלקי אופנוע שיובאו על ידי נוסע (הגם שניתן להם אישור של משרד התחבורה) ולא הסכימה כלל לשחררם, גם לא כנגד תשלום כופר כסף. העניין כעת נבחן בבית המשפט.
מה אני עושה אם ערך החפצים שהבאתי נמוך מ-200 דולר, אבל פקיד המכס חושב אחרת?
גם המכס יכול לטעות. רצוי, מראש, לשמור את כל חשבוניות הרכישה, על מנת שניתן יהיה להציגן בפני פקיד המכס. שנית, ניתן לפנות לגורמים הרלוונטיים באותו בית מכס (ועדת תפיסות) במכתב מנומק ולנסות לשכנע אותם בצדקת עמדתנו, או להגיע להסדר פשרה.
כמובן, תמיד ניתן לפנות לבית המשפט ולערער על החלטת המכס. יחד עם זאת, כדאי להביא בחשבון גם שיקולי עלות מול תועלת: לעיתים עלויות האחסנה של החפצים שנתפסו, בתקופת הביניים, עלולות להיות גבוהות יותר מהחיסכון של תשלום הקנסות.
נניח וניסיתי להערים על המכס ולעבור בירוק. מה הסיכוי שלי להיתפס?
ראשית, מן הראוי שלא לגנוב את אוצר המדינה גם אם לא נתפסים. שנית, מדובר בביקורות אקראיות שעורכים פקידי המכס במעברים, וגם בביקורת הנעשות על פי סימנים מחשידים שבהתנהגות הנכנס. לא פורסמו סטטיסטיקות בנושא, אבל אם אי פעם תתפסו לשיחה מישהו שנתפס - תגלו די מהר כי המציאות הייתה די כואבת עבורו.
האם מותר להכניס כל מוצר למדינת ישראל?
לא. בחוק ישנם איסורים והגבלות על מוצרי יבוא שונים. למשל, אסור להכניס לישראל חפצים גנובים, זיופים של מטבעות ומסמכים, כרטיסים ודברי פרסומת להגרלה והימורים שלא ניתן היתר מראש לעריכתם, זיופים של חשבון מכר, שקים משומשים ששימשו לאריזת חומר צמחי, סכינים (למעט אולר וסכינים המשמשים למקצוע או לבית), משבש מד מהירות לייזר, כלי ירייה דמוי עט או דמוי אקדח הזנקה או המופעל בגז, גז מדמיע שצורתו צורת כלי ירייה, משחקים אסורים, חומרי נפץ וחומרים מתלקחים, יצורים חיים כגון נחשי צפע, ציוד משומש לגידול דבורים, חפצים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, חפצים המגלים הזדהות עם ארגון טרור או אהדה כלפיו, ועוד.
האם ישנם חפצים המצריכים אישור מראש לייבואם לישראל, גם אם מדובר ביבוא אישי?
כן, ישנם חפצים שמצריכים אישור של הרשויות המוסמכות, לדוגמא: יבוא קורקינט ממונע מותנה באישור משרד התחבורה; יבוא חומרי גלם מותנה באישור משרד התמ"ת; ייבוא צמחים מותנה באישור משרד החקלאות, ועוד.
האם יש לדווח על כספים בעת כניסה או יציאה מישראל, וכיצד מדווחים על כך?
תושב ישראל שיוצא או שנכנס לישראל, ונושא עימו סכום כסף (מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים), בסך 90 אלף שקל ויותר, חייב לדווח על כך. הדיווח נעשה לפקיד המכס באולם הנוסעים היוצאים או בעמדת הכניסה לישראל (כאשר אין עמדת מכס עושים זאת בעמדות היציאה), באמצעות טופס מיוחד שנקרא "דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים". אדם הנכנס לישראל מדווח לפקיד המכס במסלול האדום, באמצעות טופס מכס 84. במידה ובמקום הכניסה לא נהוגה שיטת המסלול הירוק/אדום, על אותו אדם לדווח לפקיד המכס הנמצא במקום הכניסה.
האם יש לדווח על כספים הנשלחים בדואר?
כן, על כספים הנשלחים בדואר יש לדווח לפקיד המכס הנמצא במקום קבלת המשלוח, באמצעות טופס מכס מיוחד, או לשלוח בדואר למוקד הארצי לאיסור הלבנת הון לפני מועד הוצאת הכספים מרשות השולח, או תוך 72 שעות משעת קבלת המשלוח.
והאם מישהו בכלל אוכף את העניין הזה?
ועוד איך. המכס מבצע ביקורות גם בעניין הלבנת הון מסוג זה ומטיל קנסות על העבריינים. למשל, אדם שנתפס לפני זמן מה בנתב"ג עם 71 אלף אירו, נקנס ב-200 אלף שקל.
הכותב הוא מומחה ליבוא, ליצוא ולסחר בינלאומי
לפנייה לכתב/ת 
