עיני מתנגד להעברת תקציב דו שנתי
לדברי יו"ר ההסתדרות, התקציב הדו שנתי הנוכחי נוצר מחוסר ברירה, אולם כיום יש לקיים דיון בתקציב מדי שנה. מנכ"ל התמ"ת שרון קדמי טוען לעומת זאת: "הייתי שמח אף אם היה תקציב תלת שנתי. זהו כלי ניהולי ממדרגה ראשונה"
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר היום (ה') כי הוא מתנגד לתוכנית שר האוצר, יובל שטייניץ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר תקציב דו שנתי גם לשנים 2012-2011.
לדבריו, התקציב הדו שנתי הנוכחי נוצר מחוסר ברירה, אולם כיום יש לחזור לתקציב במתכונת שנתית. "בשנת 2009 היו בחירות ולכן התקציב הועבר רק בחודש אוגוסט כך שהיה כמעט בלתי אפשרי להעביר תקציב רק לשנה אחת ומיד אחר כך להתחיל לדון בתקציב ל-2010", אמר עיני, "היום, כשאין את המגבלה הזאת, יש לחזור להתנהלות תקינה של תקציב חד שנתי".
עיני הוסיף: "בשנת 2009 אף היה משבר כלכלי חריף, שבינתיים התמתן למרות שעדיין לא דעך לחלוטין. לכן, אין דחיפות להעביר תקציב דו שנתי".
עיני הוסיף כי "תקציב דו שנתי לא יאפשר את ההתאמות לשינויים הכלכליים הדינמיים. אני חושב שיש לקיים דיון בתקציב מידי שנה. אני לא רואה סיבה שלא לחזור להתנהלות תקינה".
מנכ"ל התמ"ת: הייתי שמח לגמישות בניהול התקציב
בתוך כך, אמר היום מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי: "אני שמח שהממשלה עומדת לאשרת תקציב דו שנתי, והייתי שמח אף אם היה תקציב תלת שנתי. זהו כלי ניהולי ממדרגה ראשונה, שיאפשר לנו לנהל ולתכנן את הפעילות בצורה טובה יותר. הייתי שמח בנוסף, אם הייתה ניתנת לנו בצד זה גם גמישות בניהול התקציב".
קדמי, שדיבר בכנס מחק ופיתוח 2010 שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, אמר: "חזונו של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הוא להוביל את הכלכלה החברתית בישראל והוא מתורגם לכדי פעילות ענפה הנוגעת לחיי היום-יום של כל אחד מאזרחי המדינה.
"המחקר והפיתוח בישראל הינו מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית, ובנוסף להיותו מחולל תעסוקה, הוא גם המפתח להצלחת התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים. משרד התמ"ת, באמצעות לשכת המדען הראשי, אמון על יישום המדיניות הממשלתית בנוגע למו"פ תעשייתי.
"בחודש האחרון, הגשנו את בקשת התקציב לשנים 2012-2011 למדען הראשי - 2.1 מילארד לכל שנה - זהו גידול משמעותי המביע אמון ביכולת של המדען הראשי, ואני בטוח שעם היכולת של השר נקבל את התקציב הזה.
"משרד התמ"ת הינו משרד של ניגודים - מצד אחד אנחנו מעניקים כסף ומצד שני אנחנו מפקחים, וזה מעמיד אותנו בדילמה יום יומית "בעד" מי אנחנו. דילמה מרכזית לדוגמא, שאני כמנכ"ל מתמודד איתה, היא האם צריכים להכניס כללים של עמידה בתנאי עבודה הוגנים לחברות שמקבלות סיוע מהמדען, האם הרצון שלנו לדחוף את המשק קדימה משתלב עם הרצון להגן על העובדים?".