הוא דתל"ש, היא דתיה, והאהבה מנצחת
הקשר המיוחד בין מור לבין נוה התחיל על אופנוע בים במקום טיול לברצלונה והתחזק דווקא בגלל תאונת דרכים
נוה ומור יחיאל רחיפור נשואים שלושה חודשים בדיוק וגרים בקרית גת. הם חולקים אהבה אינסופית וגם עסק שהקימו יחד. הם עברו תלאות עד שהגיעו לאושר המיוחל, וסיפורם מהווה דוגמה יוצאת דופן לכוח חיובי עצום שיכול להתגבר על פערים ותפישות עולם.
מור, בת 24, התגוררה עם משפחתה באשקלון כשהכירה את נוה. לדבריה, הסיפור התחיל בטיול שבוטל ב-7 באוגוסט 2007: "אמא שלי, אחותי ואני תכננו במשך חודשים טיול לברצלונה. ברגע האחרון זה לא יצא לפועל, מפני שההורים שלי התאהבו בבית שגרו בו והחליטו לקנות אותו. מתוך תחושות אכזבה מהולות בשמחה ובלבול כללי, לקחתי את עצמי ונסעתי למקום הראשון שהצלחתי לחשוב עליו - לים באשקלון".
בעודה מנסה לסדר את המחשבות הגיע רכוב על אופנוע נוה, בן 30 מקרית גת: "ישבתי שם ובהיתי קדימה, כשפתאום עבר מולי אופנוען, עצר את האופנוע שלו וישב לידי", היא משחזרת. בהתחלה מור סירבה לדבר איתו: "אני דתייה והוא לא נראה דתי בכלל, עם אופנוע, מעיל עור ובלי כיפה".
מור אמרה לו בנחרצות: "אני לא מדברת עם גברים חילונים". בתגובה נוה שלף כיפה מהכיס ואמר - "ועכשיו?" מור חייכה והשיחה התחילה להתגלגל. "הוא הלך לרגע, וכשחזר הניח לי גלידה ביד, בלי לשאול אותי אם אני רוצה אפילו, והכי חשוב, קנה גם בקבוק מים גדול! נדהמתי מהעובדה שהוא חשב על זה. תמיד אחרי שאני אוכלת גלידה אני חייבת לשתות, בגלל כל המתוק-מתוק שמצמיא".
שש שעות בים
בלי ששמו לב עברו להן שש שעות על שפת הים וכבר נהיה מאוחר. נוה ליווה את מור הביתה ברגל ונתן לה את מספר הטלפון שלו. "כשהגעתי הביתה התקשרתי לחברה הכי טובה שלי וסיפרתי לה הכל. היא שמחה בשבילי. הוא נשמע לה נחמד, אבל גם קצת חשוד. לבסוף כדרך אגב, היא שאלה אותי אם הוא דתי. היה לה ברור לה שאם לא - אין שום סיכוי שאני אצא איתו בכלל".מור לא היתה בטוחה מה לענות, היא לא ידעה אם נוה דתי או לא, והחברה הגיבה בהתאם: "היא השביעה אותי שברגע שאני מנתקת את הטלפון איתה אני מוחקת את המספר שלו ומתקשרת אליה בחזרה, להודיע לה שאכן עשיתי את זה".
הואיל ונושא הדת חשוב מאוד למור, קול ההיגיון היה אומר לעשות בדיוק את מה שהחברה ייעצה. אבל זה לא מה שקרה בפועל. כוחות אחרים פעלו כאן: "ניתקתי את השיחה ממנה, והתקשרתי אליו".
כך הפכו השניים, שגם חולקים את אותו תאריך לידה בהפרש של שש שנים, לזוג.
מור היתה שמחה להגיד שמאותו רגע "הכל היסטוריה", אבל הסיפור שלה ושל נוה עדיין לא נגמר, בעצם הוא רק התחיל: "אחרי חודש וחצי מטורפים של ימים שלמים ביחד, ולילות ושיחות נפש, כשכבר הייתי מאוהבת נורא, הוא נפרד ממני בגלל הפערים הדתיים בינינו. עם הזמן גיליתי שנוה דתי לשעבר. לא היה שום סיכוי שזה יעבוד, והוא רצה מערכת יחסים אמיתית. הוא רצה אהבה שתוביל לחתונה".
מור כיבדה את ההחלטה של נוה, למרות הכאב ותחושת הפספוס. ואז, כשנראה היה שהכל כבר נגמר ונחתם, חודש בדיוק אחרי הפרידה, חל שינוי: "שמעתי בבוקר ברדיו שיר שהתנגן ברכב שלו בדייט הראשון אחרי הפגישה ההיא בים, דייט מדהים שהיה קסום כל כך. כל הרגשות אליו מילאו אותי שוב במכה אחת. הרמתי את הפלאפון ואמרתי לעצמי - חייגי אליו מהר, לפני שתתחרטי".
הצעת הנישואים הביאה רעיון לפתוח עסק. נוי ונוה רגע אחרי ההצעה
היא הגיעה אליו לבית החולים
מור פעלה על פי צו ליבה, בלי הכנות מיותרות. ממילא שום מחשבה מוקדמת לא היתה מכינה אותה לתשובה שקיבלה: "כשענו לטלפון בצד השני זאת היתה אחותו הקטנה. היא אמרה לי שבחצות בלילה הקודם נוה עשה תאונה עם האופנוע והוא מאושפז בבית חולים בטיפול נמרץ".
במשך שלושה ימים היא לא ידעה מה לעשות: "התהלכתי כמו זומבי וכל ערב התקשרתי לשאול את אמא שלו לשלומו, כשהיא עונה לי בסבלנות, בלי לדעת מי אני בכלל. ביום הרביעי כבר לא יכולתי להתמודד עם הדאגה, הגעגוע וכל הרגשות והחלטתי ללכת לבקר אותו. כשהגעתי הלב שלי דפק. לא ידעתי איך הוא יגיב, פחדתי שאולי הוא יכעס, או לא יבין".
מור מצאה את נוה בבית החולים הוא שכב במיטה מפורק, כל הגוף שלו פצעים פתוחים ותחבושות: "ברגע שהוא הביט בי הוא חייך. נרגעתי וישבתי איתו קצת. כשרציתי כבר לקום וללכת הוא לחש לי 'תישארי עוד קצת'. זה שימח אותי. ומאז, הפעם באמת , השאר- היסטוריה", היא אומרת.
מצאו את הפשרה בין דתיה לחילוני
מור מספרת שיחד הם התגברו על הפערים והמכשולים בדרך: "הבית שבנינו יחד שווה את הכל. רוב המשפחה שלו דתית, ומאותו זרם כמוני, אז המשפחות וההורים במיוחד התחברו ומסתדרים טוב".
היא מוסיפה: "היה לנו מאוד קשה והיינו רבים כל הזמן, אבל תמיד היתה שם אהבה שלא נגמרת. הרגשתי שזה פשוט לא יכול להיות אף אחד אחר חוץ ממנו, ושלא יכול להיות שזה לא יכול להיות, אז חיפשנו את הדרך".
"זה לא היה יכול להיות מישהו אחר" (צילום: אסף תמם)
הזוג התייעץ עם רב שהיה באולפנה של מור, שאלו שאלות יחד והגיעו להסכמה על הנקודות החשובות ביותר: "בקשר בין חילוני לדתיה בדרך כלל החילוני זה שיצטרך להתפשר, כי אני למשל לא יכולה להפסיק לשמור שבת. הסכמנו שהבית יהיה דתי, ישמור כשרות ושבת ושהילדים שיבואו יחונכו בחינוך דתי".
מור מעידה על נוה שהוא שף בחסד באופן טבעי, מבלי שהיה צריך ללמוד את המקצוע. הם הקימו עסק שהם מנהלים מהבית: "פתחנו חברת קייטרינג שכוללת גם סדנאות בישול בשם 'אסדר לסעוד תא' בארמית, על שם שיר של אהוד בנאי. אנחנו עושים כל מיני אירועים קטנים, וזה כיף גדול".
הבית הנטוש הפך לארמון
הדבר הנוסף שהיה השראה לפתיחת העסק היתה הצעת הנישואים, שהיתה הפקה בפני עצמה. היא הגיעה כשנתיים אחרי שהשניים היו יחד. מור מעידה שהיא ידעה שזה הולך לקרות, אבל לא ידעה איך.
"הוא עשה לי יום פינוק שלם ואני לא חשדתי בכלום. בבוקר הגעתי לעבודה וחיכתה לי מחליפה שלקחה ממני את המפתחות. אמא שלי אספה אותי ליום פינוק בספא, עם ג'קוזי וארוחת בוקר. משם חברה שלי הפתיעה אותי עם הרכב באמצע האוכל ונסענו לירושלים - הוא שלח אותי לעשות קניות".
בכל שלב בדרך מור קיבלה מעטפה עם הנחיות מנוה, שהובילו אותה לתחנה הבאה. "בהמשך נסעתי לכיוון בית נטוש שראינו באחד הטיולים ואמרתי שהייתי רוצה לגור בו. לאורך כל הדרך היו שלטים שכיוונו אותי".
הבית קושט על ידי נוה בעזרת המשפחה והחברים, שהציפו את מור בפלאשים של מצלמות כשנכנסה: "אל הבית הוביל שביל עם נרות, ובפנים חיכתה לי ארוחת מלכים. אני אוהבת מאכלים חלביים ונוה מעדיף בשרי, אבל הפעם הארוחה היתה על בסיס כל המאכלים המועדפים עליי, רק שמרוב התרגשות לא יכולתי לאכול כלום. זה היה כל כך מתסכל, כי האוכל היה מעולה".
הכתבה היא הפתעה של מור לנוה, עם הקדשה:
"זו הפתעה קטנה לחגיגות שלושת חודשים לנישואינו. אני מקווה שנמשיך לגדול ולהתפתח ביחד עם עוד הרבה שנים של אושר ואהבה אינסופית".
- זוגות שסיפורם המלא ותמונותיהם יתפרסמו בערוץ יחסים יקבלו במתנה ספר רומנטי אישי בכיכובם, מתנת יוליה - הפתעות מתוקות
לפנייה לכתב/ת 
