בחירות בעיראק: מבחן לדמוקרטיה ערב הנסיגה
מיליוני עיראקים יילכו היום להצביע, בפעם השנייה מאז הפלישה האמריקנית. האם העיראקים יצליחו להקים ממשלה יציבה שתלווה את נסיגת הכוחות עד לסיומה המתוכנן ב-2011? במערב חוששים מהשפעת מקורבי המשטר בטהרן על הממשלה החדשה
בפעם השנייה מאז הפלישה האמריקנית ב-2003 יילכו היום (א') כ-19 מיליון עיראקים בעלי זכות הצבעה אל הקלפיות. הבחירות לפרלמנט העיראקי, שיוגדל מ-275 ל-325 מושבים, קריטיות במיוחד הפעם כיוון שלתוצאותיהן צפויה להיות השפעה ישירה על קצב התקדמות הנסיגה האמריקנית, וכפועל יוצא מכך על ההתפתחויות במזרח התיכון.
במרכז מערכת הבחירות עומדות שתי שאלות מרכזיות: האחת - האם יצליחו השיעים והסונים
חוששים מהידרדרות
ארה"ב תיסוג?
יצחק בן-חורין, וושינגטון
הנשיא אובמה הבטיח לפנות את כל הלוחמים האמריקנים עד אוגוסט השנה ואת יתר החיילים ב-2011. אולם כעת ניתן לשמוע קולות אחרים בפנטגון, המביעים חשש מפני הידרדרות המצב הביטחוני בעיראק בשל הבחירות הצפויות
קמפיין הבחירות הנוכחי לפרלמנט העיראקי היה עמוס במועמדים (6,172), פוסטרים וסיסמאות בחירות, אך גם עמוס בפיגועים. לפחות 130 בני אדם נהרגו תוך פחות מחודש בשרשרת של מתקפות טרור שרובן בוצעו על-ידי ארגונים סונים קיצוניים הקוראים להחרמת הבחירות, עקב אפליה והניסיונות של השיעים לדחוק את הסונים ממוקדי הכוח. ארגון אל-קאעידה - שנמצא בקצה הקשת הזו - איים בסוף השבוע לכפות עוצר בכל רחבי עיראק ולהשתמש "בכל האמצעים הלגיטימיים העומדים לראשותו, כולל אמצעים צבאיים, כדי למנוע את ההצבעה".
המועמדים המובילים בבחירות הכלליות בעיראק (צילום: רויטרס)
הזעם הסוני התעורר בין היתר עקב הקטנת ייצוגם בפרלמנט של כשני מיליון עיראקים - רובם סונים - שנמלטו מהמדינה בשנים שאחרי הפלישה האמריקנית, ואינם יכולים להשתתף בהצבעה. סיבה אחרת וחשובה יותר היא "הרשימה השחורה" שפרסמה הממשלה השיעית, הכוללת כ-500 מועמדים שנאסר עליהם להתמודד בבחירות. רבים מהמועמדים המופיעים ברשימה זו הם סונים בעלי קשרים למפלגת הבעת' ההיסטורית, קצינים לשעבר בצבא עיראק או כאלה ששירתו במשטרה החשאית של סדאם חוסיין. הרשימה אמנם בוטלה בסופו של דבר בלחץ אמריקני, אך היא הגבירה מאוד את החשש הסוני מפני השתלטות שיעית. למרות זאת, מרבית תושבי מחוז אנבאר - הנחשב למעוז סוני מובהק - צפויים להשתתף בהצבעה ולא להדיר רגליהם מהקלפיות בדומה לחרם שהטילו ב-2005.
מאמצים תדמית ממלכתית
ראש הממשלה המכהן, נורי אל-מליכי, הוא שיעי מתון והמועמד המוביל לניצחון עם כ-30 אחוזי תמיכה - לפי מרבית הסקרים בעיראק. בניגוד לבחירות שהתקיימו בדצמבר 2005, בחר הפעם אל-מליכי להיפרד מ"הברית הלאומית העיראקית", הכוללת מפלגות שיעיות קיצוניות יותר בהן "המועצה האסלאמית העליונה" וזו של המטיף הקיצוני מוקטדא א-סאדר. במהלך מערכת הבחירות עשה אל-מליכי מאמצים גדולים להרחיק את עצמו ואת מפלגתו החדשה - "מדינת חוק" - מההשפעה האיראנית. הוא ניסה לסגל לעצמו תדמית ממלכתית המתבססת על הישגיו בחיזוק המצב ביטחוני, קרץ לסונים כשהבטיח להם חלוקה צודקת של רווחי עסקאות הנפט, ואף הורה על החזרתם לצבא עיראק של כ-20 אלף אנשי הבעת' שהודחו ב-2003.מי שעוד רואה את עצמו כמועמד פוטנציאלי לחזור לראשות הממשלה, הוא איאד עלוואי, ראש הממשלה לשעבר. עלוואי, שיעי חילוני, עומד בראש התנועה הבין עדתית "אל-עיראקיה" אליה חברו גם סגן הנשיא הסוני טארק אל-האשמי, ונציג הבעת' סאלח אל-מוטלק שהשתתפותו בבחירות נאסרה. מטרתו העיקרית של עלוואי היא לנצל את החשדנות הסונית כלפי אל-מליכי ואת הפיצול במחנה הסוני, שרבים מנציגיו נתפסים ככאלה המייצגים מיעוטים דתיים או כבעלי קשרים עם אל-קאעידה. עלוואי נתפס בבגדד כ-"עיראקי מערבי" ורבים מהתומכים בממשלה לאומית בין עדתית, סבורים שקואליציה בראשותו תצליח למתן את השפעת השיעים הקיצונים.
קלפי בבחירות המקדימות (צילום: AFP)
המחנה השיעי השמרני יותר כולל נאמנים למטיפים דתיים שונים, שהבולט בהם הוא מוקטדא א-סאדר. לצדם ניתן למצוא גם דמויות חילוניות כמו ראש הממשלה לשעבר איברהים אל-ג'עפרי, ואחמד צ'לבי - הנתפס על-ידי האמריקנים כבעל קשרים מפוקפקים ביותר עם איראן והיה זה שעמד מאחורי פרסום "הרשימה השחורה". הנהגת הכורדים תישאר בידי שני הוותיקים מסעוד ברזאני וג'לאל טלאבני, שכבר אמר בראיון ל-BBC כי הוא רואה את עצמו ממשיך בתפקידו כנשיא עיראק.
מבחן ליציבות הדמוקרטיה
עבור ארה"ב ישמשו הבחירות בעיקר כמבחן בגרות למערכות השלטון העיראקיות וליכולתן לכונן דמוקרטיה יציבה גם ללא סיוע אמריקני. מפקד הכוחות במזה"ת, הגנרל דיוויד פטריוס, להוט לצמצם את מספר חייליו במדינה ל-50 אלף עד חודש אוגוסט, אך כל זה לא יוכל לצאת אל הפועל אם הבחירות בעיראק יביאו לשפיכות דמים מחודשת. מסיבה זו נמצאים כוחות הביטחון העיראקים בכוננות שיא. השוטרים, החיילים והמאבטחים הצביעו כבר בסוף השבוע על-מנת שיוכלו לשמר על השקט בעמדות ההצבעה, במחסומים ובמרכזי האוכלוסין ביום הבוחר. כעת רק נותר לראות מה יוליד יום."עבורנו אין בבחירות האלה 'סוס' שאנו מתכוונים לתמוך בו. אם נגבה את אחד המועמדים הוא בוודאות יפסיד", אמר בשבוע שעבר בכיר במחלקת המדינה. "הרכבת הממשלה ומינוי בכירי ממשל אחרים הן החלטות שהעיראקים יצטרכו לקבל בעצמם". אך אסור להמעיט בחשיבותם של האמריקנים בקידום ההליך הדמוקרטי. ההחלטה כי לפחות רבע מהמושבים בפרלמנט יוקצו לנשים, היא הנחיה שניתנה על-ידם ישירות.
לפי שעה, ספק אם אחת המפלגות המובילות בסקרים תצליח לגייס את הרוב הדרוש לבחירת ראש ממשלה מבלי להזדקק לקואליציה. בוושינגטון מעריכים כי במצב כזה הדיונים על הרכבת המוסדות תימשך כחצי שנה. "באופן כללי אנו חושבים שהבחירות יעברו בצורה חלקה, אך נצטרך להמתין ולראות", אמר בשבוע שעבר מפקד הכוחות האמריקנים בעיראק, הגנרל ריי אודיירנו, במסיבת עיתונאים בפנטגון. "יש לנו תוכניות מגירה ואנו עשויים להשתמש בהן אם תיווצרנה בעיות".
לפנייה לכתב/ת 
בחירות בעיראק
צילום: AFP
משדר ממלכתיות. אל-מליכי
צילום: AFP
מועמד המחנה השמרני. א-סאדר
צילום: AP
מומלצים
