שתף קטע נבחר

 

היסטוריה בירושלים: "החורבה" חוזרת

בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי בירושלים נבנה ב-1700 ונחשב לחשוב בארץ ישראל. הוא נחרב ב-1948 וכעת לאחר שנים של שיפוצים הוא ייחנך וייפתח לקהל הרחב. קבלו הצצה

אחרי 62 שנה: בית הכנסת "החורבה", שהיה מרכז החיים בירושלים העתיקה עד לחורבנו בשנת 1948, ייחנך מחדש ביום שני הבא, בפעם השלישית.

 

 

בית הכנסת "החורבה", הממוקם במרכז הרובע היהודי, הוקם לראשונה לפני 300 שנים על ידי חסידי רבי יהודה, ונהרס על-ידי המוסלמים. לפני 150 שנה הוא הוקם מחדש ונבנה על ידי משה מונטיפיורי. במשך עשרות שנים הוא נחשב בית הכנסת הגדול, המפואר והחשוב ביותר בארץ ישראל ולמרכז החיים ברובע. ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" כינוסים, הרצל ביקר במקום ב-1898 והרב אברהם יצחק הכהן קוק התפלל בו. המבנה, שעמד על תילו עד מלחמת העצמאות, הוחרב בשנית עם כיבוש העיר העתיקה על ידי הירדנים, מייד לאחר נפילת הרובע במטרה למחוק את הנוכחות היהודית בבירה, ומאז לא נבנה מחדש.

 

כעת, לאחר ששוחזר במהלך 4 השנים האחרונות על ידי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, בית הכנסת ייחנך ביום שני הבא, בנוכחות שרים, חברי כנסת, רבנים ואישי ציבור ולאחר מכן יהיה פתוח לקהל הרחב במתכונת שתאפשר תפילות סדירות לצד ביקורים וסיורים במקום.
 
ומה יהיה אופי בית הכנסת? כבר לפני חנוכת המשכן החל בית הכנסת להתעורר לחיים בעקבות מאבקי שליטה בין החרדים לדתיים-לאומיים ברובע היהודי. לפני שלוש שנים הוכתר כרב "החורבה", רב העיר רחובות, שמחה הכהן קוק. על כתב ההכתרה לרב המקום, חתמו הרבנים הבולטים ביותר ביהדות החרדית, ביניהם, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב עובדיה יוסף והרב הראשי, הרב שלמה עמאר. לנוכח העובדה שהאתר היה בשיפוצים ועבודות שיקום. היו רבים שתמהו על המינוי ואמרו ל-ynet כי מינויו של הרב קוק נועד למנוע מאנשי הכיפות הסרוגות "להשתלט" על המקום. את חששם של החוגים החרדיים ברובע ניתן להבין לנוכח העובדה ש"החורבה" ממוקם במרחק קפיצה קלה מישיבת הכותל המשתייכת לזרם הציוני-דתי.


השיקום המורכב

  

בצד האסתטי, עמד קושי אדריכלי בפני הגופים המשקמים את בית הכנסת. בפני המשחזרים עמד הצורך לבחור לפי איזו תקופה ייערך השחזור של הבניין לאחר שבמהלך השנים הוחלפו הפרוכות, ציורי הקיר, המנורות וכל הציוד שלו. בסופו של דבר, הכריע צוות, הניהול בראשותו של מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע נסים ארזי, שלפי רוח ציורי העבר יתנוסס על כל אחד מקירות בית הכנסת ציור של אתרים בארץ-ישראל: מגדל דוד, קבר רחל, טבריה (נוף הכנרת והישוב הישן) וחברון (מערת המכפלה).

  

את הציורים החדשים תיכנן אדריכל "החורבה" נחום מלצר תוך התבססות על חומר המחקר, וביצעה האמנית יעל קילמניק. מלצר בחר להיצמד לעיצוב הראשוני שאיפשר מבחינה ויזואלית הדגשה של ארון הקודש והבימה על רקע הקירות החלקים והבהירים לעומת צבע העץ, ובמקביל מתן דגש שני למבט העולה מעלה – לפנדטיבות ולכיפה.

 

עבור קילמניק שעבדה והוכשרה אצל קבוצת אמני ציורי הקיר הצרפתית סיטה דה-לה קראסיון, וביצעה את כל ציורי הקיר הגדולים בירושלים בשנים האחרונות, הייתה עבודה זו יוצאת דופן: "לראשונה הפכתי לחלק בשרשרת היסטורית של מקום" - אומרת קילמניק - "ברגיל אנחנו מציירים היסטוריה, הפעם אני חלק מההיסטוריה". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אז
באדיבות אוסף שוקי פריימן
והיום. הדגם שייחשף בשבוע הבא
באדיבות מוזיאון חצר הישוב הישן
מומלצים