בית המשפט: יש להעלות את רף השכרות
הרכב מיוחד של שלושה שופטי בית המשפט לתעבורה בירושלים קבע בפסיקה חריגה במיוחד - על המשטרה להעלות את רף אכיפת השכרות בבדיקות נשיפה בלא פחות מ-66%. עיקר ההשפעה של הפסיקה צפוי להתבטא במשפטים עתידיים. באגף התנועה אומרים כי "פסק הדין יילמד"
מכה קשה למכשיר אכיפת האלכוהול המשטרתי: הרכב מיוחד של שלושה שופטים קבע כי רף אכיפת השכרות בבדיקות נשיפה יעלה בלא פחות מ-66%. בפסק דין שפורסם היום (א') קובעים שלושה שופטי בית המשפט לתעבורה בירושלים, כי יש להגדיל משמעותית את "טווח הביטחון" המיושם בבדיקות שכרות של המשטרה. זאת, לאור בעיית אמינות העולה מהפעלת המכשיר בידי המשטרה.
- בית המשפט: גם ממצאי הממל"ז לא אמינים
על-פי החוק כיום, נהג נחשב שיכור אם בבדיקה באמצעות מכשיר "הינשוף" נמצא ריכוז של יותר מ-240 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר. אולם, לדעת שלושת שופטי ההרכב המיוחד, יש לקבוע כי נהג ייחשב שיכור רק אם תוצאת המדידה במכשיר הינשוף תהיה 400 מיקרו-גרם אלכוהול.
עוד קבעו שלושת השופטים כי יש להפחית 20% מכל תוצאה המתקבלת בבדיקת הינשוף. לדוגמה, אם בבדיקה מתקבל ריכוז של 600 מיקרו-גרם אלכוהול, התוצאה הסופית של הבדיקה תהיה 480 מיקרו-גרם. על-פי החלטת השופטים, על תוצאת המדידה לאחר ההפחתה להיות "שווה או גבוהה מ-320 מיקרו-גרם".
(צילום: תומריקו)
יש לציין כי קביעת ההרכב הירושלמי, אינה מתייחסת לתיקים שכבר התקבלה בהם החלטה בבית משפט, ואינה מחייבת בתי משפט אחרים. זאת, מאחר שאין מדובר ב"הלכה פסוקה" של בית משפט עליון, או "הלכה מנחה" של בית משפט מחוזי.
ראוי גם לזכור כי לאחרונה ספגה המשטרה ביקורת חריפה מצד בתי המשפט, בנוגע להפעלת מכשירי אכיפה אחרים שברשותה. בשבוע שעבר, קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, רחל ברקאי, כי ממצאי מכשיר הממל"ז - המשמש למדידת מהירות נסיעה - אינם אמינים. זאת מאחר שהמשטרה אינה מכיילת אותו במעבדה מוסמכת. בחודש אוקטובר, קבעה השופטת ברקאי כי גם ממצאי מצלמת המהירות הנייחת, "מולטנובה", אינם אמינים - וגם זאת, בגלל שהמשטרה אינה מכיילת אותה.
סטיות ואי-דיוקים
שופטי ההרכב - אברהם טננבוים, אביטל חן ויוסף ריבלין - מציינים כי ברקע החלטתם עמדה דילמה לא פשוטה: "מחד, עמד לנגד עיננו החשש המתמיד של הרשעת חפים מפשע, ומנגד הצורך הבלתי מסויג בקיומו של מכשיר אכיפה המונע מנהגים שיכורים לסכן את עצמם ואת ציבור משתמשי הדרך".
לאור זאת, ניהל ההרכב בדיקה מעמיקה, ראשונה מסוגה, של מכשיר הינשוף ואופן הפעלתו בידי המשטרה. למעשה, כבר לפני כשנתיים החלה להתנהל הבדיקה, כאשר הורה השופט טננבוים לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לערוך ניסוי מדעי, לבדיקת אמינות הממצאים של הינשוף.
בפסק הדין המתפרסם היום, המשתרע על-פני 123 עמודים, קובעים שופטי ההרכב כי מכשיר הינשוף "מבצע מלאכתו כהלכה, ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים". אם כן, מדוע בכל זאת נקבע כי יש להעלות באופן דרמטי את רף השכרות בבדיקות הינשוף?
"דיוק לוקה בחסר"
כך מסבירים השופטים את השינויים המומלצים באכיפת המשטרה: "לפי כל ההפחתות כתוצאה מסטיות ואי דיוקים אפשריים, ראינו להפחית 20% מכל תוצאת בדיקה אותה מספק המכשיר. על התוצאה המתקבלת להיות שווה או גבוהה מ-320 מק"ג בליטר נשוף. בפועל, המשמעות היא שרק תוצאה של 400 מק"ג ומעלה בליטר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות".
ובמלים פשוטות: לאור סטיות אפשריות במדידות של מכשיר הינשוף, החליטו השופטים להגדיל משמעותית את "שולי הביטחון" - רף אכיפת השכרות יעלה ל-400 מיקרו-גרם אלכוהול בבדיקת הינשוף, לעומת 240 מיקרו-גרם כיום. יש לציין, כי המשטרה מיישמת כיום טווח ביטחון מינימאלי, לפיו כתבי אישום מוגשים נגד מי שתוצאות בדיקת הינשוף שלו עולות על 255 מיקרו-גרם. בנוסף, מכל תוצאה של בדיקה באמצעות מכשיר הינשוף, יופחתו 20% - כאשר תוצאה מתחת ל-320 מיקרו-גרם תיחשב לנמוכה מרף אכיפת השכרות.
הסיבה להגדלת שולי הביטחון, היא רצון השופטים למנוע מצב שבו נהג ייחשב שתוי, בשעה שרמת האלכוהול בדמו נמוכה מהרמה המותרת בחוק. בהתייחסם לסיבת השינויים, כותבים השופטים כי "דיוק תוצאותיו (של הינשוף, ש.ה) לוקה לעתים בחסר. יצרנו שולי ביטחון המגינים על הנבדקים באמצעות המכשיר, במקומות ובתנאים בהם מצאנו ספקות, ופעלנו בהתאם לנדרש בדין הפלילי כאשר הספק יפעל תמיד לטובת הנאשמים".
יש לציין כי על-פי החלטת ההרכב, מי שרמת האלכוהול שלו תהיה בין 240 ו-395 מיקרו-גרם, תוכל המשטרה "לדרוש (מהנהג) להיבדק בבדיקת דם. למותר לציין כי סירוב להיבדק במקרה שכזה על ידי נהג עלול להיחשב כמקים חזקת שכרות כאמור בחוק".
"המכשיר הושלך לשטח"
בפסק הדין, מתייחסים השופטים לליקויים שונים בהליך הכנסתו של הינשוף לשירות המשטרה. השופטים אמנם מציינים כי על-פי החוק הקיים, המשטרה אינה מחוייבת להעביר מכשירי אכיפה בדיקות כלשהן: "נראה כי החוק עצמו אינו מחייב בבדיקות כלשהן בטרם הכנסת מכשיר אכיפה לשירות, ובטרם תחילת השימוש בו... המכשיר למעשה 'הושלך' לשטח ולבית המשפט, ללא כל הוכחה מוקדמת של אמינותו".
אלא השופטים סבורים כי המצב החוקי אינו פוטר את המשטרה מהחובה לבדוק את מכשירי האכיפה באופן מהימן ובלתי-תלוי. "מן הראוי היה לבדוק את הינשוף קודם כניסתו לשימוש בישראל מכל בחינה שהיא, לרבות אמינותו וזאת על-ידי גורמים מקצועיים ובהתאם להנחיות בית המשפט העליון בנושא".
יש לציין כי דברים דומים אמרה בשבוע שעבר השופטת ברקאי מבית המשפט המחוזי בבאר שבע: בהתייחסה למכשיר הממל"ז, "אקדח הלייזר", ציינה השופטת כי "גם אם לא ראה המחוקק (צורך) להכפיף את מכשירי מדידת המהירות לבדיקות כיול במעבדות של רשות המעבדות, אין זה אומר כי הדבר תקין".
"האכיפה נפגעה אנושות"
בשיחה עם ynet, אומר עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, כי החלטת ההרכב היא "סטירת לחי מצלצלת למערך האכיפה של המשטרה". לדבריו, בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב מחכים כיום כ-2,000 תיקים הממתינים להחלטת ההרכב, ולהערכתו חלק גדול מהם עשוי להימחק, וזאת אם תחליט המשטרה לאמץ את פסק הדין של ההרכב מירושלים.
"אכיפת המשטרה נפגעת בצורה אנושה", ממשיך עו"ד גלעד. "המשטרה לא הייתה קשובה לרחשי לבו של בית המשפט העליון ולטענות הרבות שהועלו נגדה". לדבריו, בית המשפט העליון קבע בעבר כי כאשר נכנס לשימוש מכשיר אכיפה חדש, על המשטרה לערוך הליך בדיקה מסודר ומעמיק, בהשתתפות כל הגורמים - ובכלל זאת, סנגורים.
"אלא שהמשטרה התעלמה מדברים אלה", מסכם גלעד, ומוסיף - "המשטרה גם התעלמה ממה שזועק הציבור כבר תקופה ארוכה - שגם אם המכשירים עצמם אמינים, יש לדאוג לכך שהם יהיו אמינים לאורך זמן, באמצעות בדיקות תקופתיות במעבדות מוסמכות".
מאגף התנועה במשטרה נמסר בתגובה כי פסק הדין של ההרכב יילמד.
לפנייה לכתב/ת 
