שמחת המחלבות

ביום רביעי הקרוב נפתחים אירועי "שמחת החלב" של מועצת החלב בישראל - עשרה ימים שבהם מרוכזות פעילויות שונות שקשורות בחלב ובגבינות, ונערכים לכל אורכה של ישראל.

הרעיון הכללי הוא להביא את הקהל אל הרפתות ואל הדירים, וגם אל המחלבות עצמן, בצורה מרוכזת ובתקופה שהיא יחסית לא עמוסה מדי, כך שהחלבנים והגבנים יכולים באמת להתפנות ולפגוש את הקהל. צריך לזכור שגבינות, ובמיוחד גבינות "בוטיק" של מחלבות קטנות, הן מוצרים חקלאיים, ומעצם זה מחוברות מאוד לעונתיות ולזמינות החלב. למעשה, התקופה שבין סוף פברואר לתחילת מרץ מבשרת את תחילת עונת שיא תנובת החלב.

את האירועים פותח פסטיבל הגבינות והמחלבות של מקוה ישראל, שחל השנה ב-11-10 במרץ (שרן בוק, אחד ממארגניו, הוא שותפי לכתיבת הטור "קוראים בגבינה") . הארוע פתוח לקהל הרחב מ-16:30 ועד לשעות הערב המאוחרות (כניסה עד 22:00). בתשלום, אמנם, אבל הכרטיס (25 שקלים) כולל מגש גבינה ראשון, חניה והשתתפות בסדנאות קצרות שנערכות לאורך הערב: הסברים על גיבון גבינה, הצגה של המחלבות המשתתפות, חיבורי גבינה ויין ועוד. בית הספר החקלאי מקוה ישראל פותח את אתר היקב ההסטורי שלו, יתקיימו סיורי טרקטור במקום ואפשר יהיה לקנות מהתוצרת החקלאית של בית הספר, שחוגג 140 שנה להיווסדו. בשנה שעברה היה כיף לראות רבים שבאו לאירוע, קנו בקבוק יין וגבינות, וחלקו אותם עם חברים על המדשאה הרחבה שמול היקב.

בין המשתתפות באירוע: מחלבת הרדוף האורגנית, חלב עם הרוח, ברקנית, לוטן, עז עברית, יקבי ברקן וסגל, בירות סמואל אדמס ופאולנר, המתאימות במיוחד להרבה מהגבינות שלנו, ואחרים.

חלק מהמחלבות יציגו גבינות חדשות, או כאלה שהושקו רק לאחרונה. "שירת רועים" המצוינת, למשל, תציג מהמגוון שלה במרכז המבקרים בכפר קיש. מיכל מלמד הוציאה לאחרונה כמה גבינות חדשות, ובינהן נציין שתיים: גבינה כחולה בשם "כנרת" מחלב כבשים. הגבינה מגיעה בככרות של חצי קילו בערך, והיא רכה יחסית, מעודנת ולא מלוחה מדי, כמו הרבה גבינות כחולות. את העובש מלמד זורעת בהכנה ואחר כך עושה "פירסינג" כדי להחדיר אוויר לגבינה, להבשלת העובש.

"פרי מגדים" היא גבינת כבשים בשלה מטיפוס Perail (ומכאן נולד השם), שמבשילה שבועיים. היא לא נראית משהו מרשים, אבל היא חמאתית וקרמית, וכשהיא מבשילה היא נותנת מעט מתקתקות עם עוקצניות. טעמי חלב הכבשים נשמרים בה היטב, לצד אגוזיות נחמדה. כמו הגבינה הצרפתית המקורית, גם היא מגיעה בככרות של 150 גרם לערך. אפשר להשיג אותה כבר גם בתל אביב, וכמובן בכפר קיש, ואצל חני ושמוליק גולדווסר בחנות היין "ויין דרופ" בפתח תקווה.

"שירת רועים" (צילום: אלעד גרשגורן) 

מה עוד יהיה?

החל ב-12.3 יפתחו לסיורים מחלבות שונות בארץ, מהצפון ועד לדרום: "שירת רועים" המצוינת תציג מהמגוון שלה במרכז המבקרים בכפר קיש. במהלך השבוע מתקיימות סדנאות ייצור גבינה בנות חמש שעות במחלבה עצמה ברשפים. אנשי "עז עברית" יחגגו בחנות המחלבה שלהם עם טעימות של מוצרי המחלבה, גלידה מחלב עיזים ופינות ליטוף של עיזים במיוחד לילדים. "משק ברגר" בכפר הס ישמח לארח אתכם עם פינות ליטוף שונות, האכלת כבשים והגמעת עגלים (תודו שזאת פעם ראשונה שאתם נתקלים בשם פעולה הזה) ועוד.

ב"הר הרוח" תוכלו לשוטט עם העיזים בשבילי הרעייה עם מדריכי קק"ל, ולשמוע על חשיבות העז בניהול וטיפוח היערות שלנו. עוד פעילויות של הקרן הקיימת יתקיימו בסביבות באר יעקב, גם כן בדגש על יערנות וצאן, כולל ביקור במחלבת "טל טלה". בכלל: אנשי הקרן הקיימת לישראל התחברו מאוד לפעילות הזאת של מועצת החלב, ויש לא מעט אירועים וסיורים שהם מקיימים, וכדאי להתעדכן. שימו רק לב שברוב המקרים, למרות שהסיורים חינם, הפעילויות במחלבות עצמן הן בתשלום.

סיור נוסף שאותנו עניין במיוחד הוא זה שיערכו אנשי קיבוץ לוטן שבערבה, סמוך לאילת: לוטן הוא ישוב אקולוגי, ויש בו מרכז שמתמחה בתכנון ופיתוח בר קיימא של מפעלים והתישבות. המחלבה המקומית מבוססת על דיר עיזים ומחלבה מחלב זה. אנשיה מייצרים הרבה מוצרים שמבוססים על יוגורט עיזים - כעשרה טעמים שונים של משקאות ויוגורטים - לצד גבינות קשות וחצי קשות וגבינות מובחלות. הקיבוץ נמצא כ-10 קילומטר צפונית ליוטבתה. בלי להוריד מחשיבותו של המפגש המסורתי ביוטבתה, אם אתם מגיעים מאילת ומוכנים להתאפק עוד 10 קילומטר, צפויה לכם חוויה שונה לגמרי. ואם אתם מגיעים מצפון – אפשר לעצור שם ולהצטייד בדרך לאילת.

פרטים נוספים, מסלולים, הצעות וגם סרטון עם דנה פרידר – איך יכולנו לשכוח – אפשר למצוא באתר החגיגות. בילוי נעים לכולם!