ים המלח: החופים "ינדדו" והבולענים ימשכו תיירים

מפעילי החופים בצפון ים המלח הורגלו כבר ב"מרדף" הבלתי פוסק אחר המפלס הנסוג של הימה המלוחה. בכל שנה יורד קו החוף בכמטר שלם בממוצע - עובדה שמרחיקה בכל פעם את המבנים מהמים, מערערת את התשתיות ומותירה את חופי הרחצה הציבוריים ברמת פיתוח ירודה.

תוכנית מתאר חדשה (תמ"א 13) שמקדמת המדינה, ופרטיה נחשפים כאן לראשונה, ממליצה להפסיק את המרדף אחר קו המים המתרחק ולשנות את הגישה אל מול בעיות הסביבה באזור: במקום "להילחם" בבעיות הסביבתיות הנוצרות סביב ים המלח מציעה התוכנית לנסות ולהתמודד עימן בדרכים יצירתיות, כל עוד המצב לא יוחרף.

כך למשל מציעה התוכנית לפתח באזור ים המלח חופי רחצה "דינמיים", שיתבססו על מתקנים זמניים, בנייה "קלה" ומערך הסעה של הרוחצים אל החוף. החופים הנודדים יאפשרו למפעילים להתמודד עם נסיגת המפלס והתרחקות קו המים.

מטיילים על שפת הבולען

עורכי התוכנית ממליצים על התייחסות שונה גם לתופעת הבולענים: במקום לראות בהם תוצר לוואי דרסטי ומאיים של התייבשות ים המלח, תאמץ אותם המדינה לחיקה ותהפוך אותם לאטרקציה תיירותית.

תופעת הבולענים נפוצה בעיקר ברצועת החוף המערבית של ים המלח, שם אותרו כ-2,000 בולענים בלמעלה מ-30 אתרים פעילים. הבולענים מאיימים כבר שנים על התשתיות, התיירות, החקלאות והתושבים באזור.

עוד על הבולענים ופיתוח ים המלח:

• הייצור במפעלי ים המלח יגבר; המפלס - ירד
• התוכנית להגנת (מפעלי) ים המלח יצאה לדרך
• 2008: מפלס ים המלח ירד ב-1.35 מטר
• מבקר המדינה: האדמה רועדת ולאיש לא אכפת
  

התחזיות מלמדות שהתופעה רק תתגבר בעתיד אך מחברי התוכנית טוענים כי מדובר ב"אטרקציה מיוחדת" ומוקד משיכה לא רק לחוקרים וגיאולוגים אלא גם לציבור הרחב. "שימוש בתופעות הייחודיות הנגרמות כתוצאה מהשינויים בגובה המפלס, מהווה הזדמנות ליצירת פלח תיירות מתמחה", הם כותבים.

בולענים שהתמלאו במים בים המלח (צילום: דביר אלמוג)

איך הופכים טרגדיות סביבתיות לאטרקציות תיירותיות? תוכנית המתאר החדשה ממליצה על יצירת דרכים ממוגנות שיאפשרו גישה לבולענים. הדרכים הללו ימוקמו בחוף האגן הצפוני וניתן יהיה לנסוע בהן בהסעות מיוחדות או להגיע דרכן רגלית. כלי רכב, כך על פי התוכנית, יישארו במגרשי חנייה מחוץ לאזור. באזורי הבולענים מוצע גם לפתח שבילי סיור ונקודות תצפית שיוקמו לאורך כביש 90.

מעתה אימרו: "פארק ים המלח"

התוכנית היא המסמך הסופי בכל הקשור למדיניות הפיתוח והשימור של אזור סובב ים המלח. היא הושלמה לאחרונה בתום כחמש שנות עבודה של נציגים ממנהל התכנון במשרד הפנים, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות והמכון הגיאולוגי. 

הפיכת הבולענים לאטרקציה ושינוי התפיסה בחופי הרחצה הן שתי דוגמאות הממחישות את העיקרון המנחה של התוכנית - שינוי תפיסתי בכל הקשור לים המלח והפיתוח סביבו. אחד הדברים המרכזיים שתוכנית המתאר מציעה היא יצירת גוף ניהולי אחד לאזור שיפעל בדומה מאוד לאופן שבו פועל איגוד ערים כנרת, שהוקם לאחרונה.

כיום, שורה של גופים באזור "מושכים" כל אחד את הפיתוח האזורי לכיוונו: המפעלים מעוניינים בפיתוח שיטיב את מצבם; משרדי הממשלה מחזיקים באינטרסים שונים ולעיתים מנוגדים, יזמי התיירות והרשויות המקומיות שואפות לפתח את הענף הזה, ואילו מכוני המחקר מזהירים מפני אסון סביבתי בלתי הפיך. תוכנית החדשה חוזה הקמה של גוף ניהול אחד, המשותף לאזור כולו, כדי ליצור את "פארק ים המלח": יחידה מרחבית אחת, שבה מתקיים איזון בין הגורמים השונים, הצרכים השונים והרגישויות הרבות של האזור.  

על מנת לממש את התוכנית ממליצים עורכי התוכנית לשתף פעולה עם ממלכת ירדן ועם גורמים ברשות הפלסטינית, החולקים גם הם אזורי שליטה בסביבת ים המלח. "שיתוף פעולה ברמה אזורית יאפשר שיווק של האזור כ'פארק ים המלח' בו נוצר מפגש בין תרבויות שונות, תופעות טבע ייחודיות ונופי בראשית שונים בשני צידי האגן", הם כותבים. התוכנית ממליצה לא להסתפק בכך, אלא לגבש חוק מיוחד לאזור ים המלח, בדומה לחוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, שנכנס לתוקף לפני כשנתיים.