סקעת באירוויזיון: מה הסיכוי?
מילים משעממות, עיבודים ירודים, פאתוס חסר הצדקה ומחסור באלמנטים בינלאומיים לא יתרמו לסיכוי של הראל סקעת להביא את האירוויזיון לישראל. ולמרות זאת, תימורה לסינגר בוחרת את השיר המועמד שלה
הראל סקעת ניחן בנתונים הנכונים כדי לייצג את ישראל באירוויזיון. מראה נאה, קול טוב, אישיות בימתית נעימה והגשה רגשנית שהולמת את השואו ההמוני. נותרה בעיה אחת: השירים.
אלה, עשויים השנה מחומרים ירודים במיוחד, והתאמתם לאירוויזיון גובלת בטמטום שערורייתי ובחוסר טעם. כיוון שכך, גם מבלי לשמוע את השירים של יריבותינו, ניתן לקבוע בוודאות כי אין שמץ סיכוי שישראל תנצח הפעם, ולמרבה הבושה הלאומית, השיר של סקעת - ובכלל לא משנה איזה מהם - ייבלע אי שם במקומות האחרונים.
כל ארבעת השירים לוקים בחוסר גיוון, כולל בנושאים שלהם, העוסקים כולם במערכות יחסים, רובן בעייתיות.
המוזיקה והמילים משעממות, הפאתוס חסר ההצדקה לא מציל אותן, וכך גם העיבודים הירודים.
בעוד שבשנים הקודמות הכניסו לחלק מהשירים גימיק - מילה בינלאומית קליטה וזכירה, השנה כנראה התייאשו. מובן שלא מוכרחים להתחנף בשפות זרות ואפשר בהחלט להישאר נאמנים לעברית, ובלבד שהיא תישמע נפלא. זה לא קרה הפעם, באף אחד מהשירים.
"מילים"
הנושא: שיר פרידה.
מילים ולחן: סתמי ובנאלי. בהתאם לתבנית השחוקה, מתחיל שקט ומתעצם בסערה חסרת פשר.
התאמה אירוויזיונית: אפסית. שיר חסר ייחוד וללא שום יתרון או חן.
"לאן"
הנושא: שיר פרידה.
מילים ולחן: מזכיר את השיר הקודם בבנאליות ובחוסר המעוף.
התאמה אירוויזיונית: אפסית גם הפעם.
"אלייך"
הנושא: שיר אהבה.
מילים ולחן: המילים סבירות יחסית, הלחן נחמד, נמרץ וקצבי. סקעת נשמע טבעי וזורם בשירה שלו, שהפעם פחות מאולצת. מדובר בסוכריית פופ נעימה לכרסום, ולטעמי, מבין ארבעת השירים, זהו השיר המתאים לייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית.התאמה אירוויזיונית: עומד בקריטריונים, עדיין לא ברור באיזה מקום.
"להתקרב"
הנושא: מערכת יחסים לא ממש ברורה.
מילים ולחן: הטקסט מליצי אך עמום, הלחן וההגשה דרמטיים. ככל הנראה, דווקא השיר הזה יישלח לאוסלו, כי יש בו מקצב מהסוג החביב על הישראליים.
התאמה אירוויזיונית: בשל למחצה.
לפנייה לכתב/ת 
