מנהל פרויקטים

הופעת הבכורה של הפרויקט של אלן פרסונס בישראל, שהתקיימה אמש (א') בהיכל התרבות, הביאה לתל אביב זכרונות מעשורים אחרים, בהם אלבום שהגיע בעטיפה בגודל 30 ס"מ ואפשר היה להשתית יצירה שלמה סביב קונספט אחיד.

אבל איך מתרגמים לבמה אלבומי אולפן מהוקצעים כל כך, שיצר מפיק וטכנאי מיומן - שזכה להותיר טביעות אצבע צליליות על "אבי רואד" של הביטלס ולמעלה מכך, על "Dark Side of the Moon" של פינק פלויד? בעיקר עם הרבה לופים מסומפלים ונגן גיטרה דומיננטי (גודפרי טאונסנד).

אולסן (משמאל) לא הסתיר את הערצתו לפרסונס (צילומים: דודו אזולאי) 

הערב נפתח, כמסורת אלבומי האולפן של הפרויקט, בקטע אינסטרומנטלי: נעימת הנושא לאלבום "I, Robot" (או, כפי שהתבדח פרסונס בהמשך, "I, Rabbi"). אחר כך בא תמהיל יפה בין להיטים (למשל "Don't Answer Me", בה היה פרסונס עצמו הסולן, ו"טיים" הכובש) לקטעים מפורסמים פחות, אינסטרומנטליים ועם מילים, כשפרסונס נע בין הקלידים לבין הגיטרה.

גם איש עסקים לא רע

פרסונס בן ה-61, מוקף בנגנים מיומנים (כולל נציגות ישראלית: הבסיסט גיא ארז), הוא איש מקצוע ותיק ומשופשף. הוא גם איש עסקים לא רע, שניסה לקדם על הבמה כמה פרויקטים שלו וביקש מהקהל לא לצלם וידאו מהמופע, כדי לא לפגוע במכירות ה-DVD הממשמש ובא של הפרויקט.

"Eye In The Sky" החזיר לתקופה אחרת

הזמר פי-ג'יי אולסן, אמריקאי צעיר יותר שלא הסתיר את הערצתו לפרסונס, לקח על עצמו להיות הרוח החיה בהרכב סטטי למדי, שכוחו בצליליו ולא בכריזמה שלו. אך עם כל הכבוד לאולסן וליכולותיו להגיע לצלילים הגבוהים, רוב שירתו היתה אנמית ועוררה געגועים לאריק וולפסון, שותפו ליצירה של פרסונס, שהלך למרבה הצער לעולמו לפני מספר חודשים ולא לקח חלק מעולם בהרפתקת המופעים החיים של הפרויקט.

געגועים לאריק וולפסון

במחצית השנייה של המופע חיכתה לקהל הפתעה נעימה במיוחד: פרסונס הודיע כי הצד השני של האלבום "Turn of a Friendly Card" (כן, ילדים, פעם היו צדדים לאלבומים) יבוצע לראשונה במלואו, על חמשת חלקיו. כך הוגשה לה מנה מרוכזת של נוסטלגיה מקסימה, ושירתו של פרסונס ב-"You've Got Nothing Left To Lose" העלתה תהייה מדוע מעולם לא שר גם באלבומיו (מלבד גירסה מסונתזת של קולו באחד השירים).

איך משחזרים אלבום? עם הרבה לופים מסומפלים

גם בהדרנים היתה למעריצים עדנה, עם ביצועים לבלדה "Old And Wise", ו-"Games People Play". כשהגיע תורו של הלהיט הגדול ביותר, "Eye In The Sky", נהר הקהל הצמא קדימה כדי לשיר את השיר האהוב, שהחזיר אותו לתקופה אחרת.