"התבגרה" ב-3 שנים, בגלל תמונה מהמעברה
צילום מלפני 59 שנים הוביל את בית המשפט לפסוק לטובתה של תושבת הצפון שביקשה לקבוע כי גילה האמיתי הוא 64 ולא 61, כפי שמצויין בתעודת הזהות שלה. הסיבה לבלבול: הוריה שיקרו בנוגע לגילה, על מנת שיוכלו לעלות מעיראק
אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אך במקרה של תושבת הצפון, מסתבר שהיא שווה שלוש שנים: לבקשת ynet הותר אתמול (ב') לפרסום כי בית המשפט לענייני משפחה בנצרת פסק לאחרונה לטובתה של אשה שהציגה צילום מלפני 59 שנים, כהוכחה לכך שגילה האמיתי הוא 64 ולא 61.
האשה, שעלתה מעיראק כפעוטה, ביקשה מהמדינה להכיר בכך ששנת לידתה היא 1946 ולא 1949. המדינה מצדה ניסתה להתנער מהאחריות וטענה כי לא ניתן לקבוע על סמך הצילום את גילה האמיתי של האשה, מכיוון שלא מופיע עליו תאריך, אך בית המשפט קבע כי "מהתמונה ניתן להבחין בנקל כי היא בת חמש שנים ובוודאי לא בת שנתיים בלבד".
הבלבול בסוגיית גילה של האשה החל בשנת 1951, אז ביקשו הוריה לעלות לישראל. בשל מצבם הכלכלי הקשה לא היה ביכולתם לרכוש כרטיסי טיסה לכל המשפחה, ופקיד הרישום בעיראק אמר להם כי "יחסיר" שלוש שנים מהגיל של ילדיהם, כדי שלא יידרשו לשלם על כרטיסי טיסה עבורם. התוכנית הצליחה והמשפחה עלתה לארץ, שוכנה במעברת "הרטוב" ואפילו צולמה למזכרת.
הצילום שהכריע את הכף: הילדה במרכז בת 5
לפני כמה שנים, לאחר שנפל למשכב, כינס אביה של האשה את בני המשפחה וסיפר כי בתו הבכורה נולדה בשנת 1946 ולא ב-1949, כפי שמצויין בתעודת הזהות שלה. האשה, שחשה מבולבלת, מיהרה להיוועץ בעו"ד והגישה לבית המשפט בקשה לקביעת גיל. הראיה העיקרית הייתה הצילום הישן מהמעברה.
"במשך כל השנים היא הייתה בטוחה כי שנת לידתה 1949", כתבה בבקשה עו"ד מיטל ניסן, שייצגה אותה. "הידיעה החדשה הפכה את שגרת חייה, היא חשה מבולבלת לגבי זהותה".
"לא בשביל הפנסיה"
הדיונים בבקשת של האשה התנהלו במשך מספר שנים, ובמהלכם העידה האשה ופרטה את סיפור חייה - כיצד הכירו הוריה בעיראק לאחר שהאב השתחרר מהצבא ואיך שנה לאחר מכן היא נולדה בחג השבועות. כשנשאלה אם היא מבינה כי אם ייקבע שהיא בת 64 תהיה זכאית לקבל את כספי הפנסיה, השיבה: "אני מבינה, אבל לא זה מה שחשוב לי. אני לא רוצה לצאת לפנסיה".
אביה, בן 94, העיד גם הוא וסיפר לבית המשפט כי לא הייתה בידו ברירה אחרת אלא לשקר בנוגע לגיל של ילדיו, כדי שיוכל לעלות לארץ.
נציג המדינה ניסה לסתור את הטענות וטען בין היתר כי התמונה אינה יכולה לשמש כראיה כיוון
שאין עליה הטבעה של שנת הצילום, לא ידוע מי הצלם, וקשה להוכיח מי מהאחים הוא הקטן יותר. אולם השופט סארי ג'יוסי החליט לקבל את טענותיה של האשה וציין כי עדותה ועדותו של אביה הותירו עליו רושם אמין. "מהתמונה ניתן להתרשם כי מדובר בילדה שחזותית נראית מעל לשנתיים", ציין.
עו"ד ניסן בירכה על ההחלטה: "תביעות לתיקון גיל נשקלות על-ידי בתי המשפט בכובד ראש ולא בכדי, שהרי אותו מבקש יכול לקבל זכויות או הטבות מוקדם יותר ולכן בית המשפט בוחן את הראיות באופן יסודי ומעמיק ונוטה ליתן יותר משקל לראייה בכתב מאשר לעדות בעל פה. במקרה זה אין ספק כי התמונה, אשר למעשה הייתה הראייה היחידה בכתב, העידה כאלף עדים בדבר גילה של המבקשת".
לפנייה לכתב/ת 
