מבחן בגרות
להקת "בויזון" מנסה להתאושש ממות החבר סטיבן גייטלי ומוציאה את אלבומה החדש, "Brother", עם שני שירים בהם השתתף. לדעת המבקרים, הלהקה לא תצליח לשחזר את ההצלחה, אבל המכירות המוקדמות דווקא מפתיעות
היה זה רגע עצוב למעריצי להקת "בויזון" כשחבר הלהקה לשעבר, סטיבן גייטלי הלך לעולמו במפתיע באוקטובר של השנה שעברה, והוא רק בן 33. הלהקה, ששיגעה את נערות בריטניה בשנות התשעים, התקמבקה ובאותה עת עמדה לקראת הוצאת אלבום ראשון מזה 12 שנים. אבל אז גייטלי מת, והלהקה שאמורה היתה לחזור לשגרה, עכשיו מקדישה את עצמה לאחד מחבריה.
האלבום החדש. שירים בוגרים במקום הפופ הקלישאתי של פעם
רגע לאחר הטרגדיה, ידיעות רבות פורסמו על כך שהלהקה האירית תגנוז את האלבום החדש. אבל המנהיג רונאן קיטינג לא ויתר, והשבוע יוצא האלבום הרביעי והחדש של חבורת הבנים. ליצירה החדשה החליטו חברי הלהקה לקרוא "Brother" ("אח") וקולו של האח גייטלי אף מופיע בשני שירים, "Stronger" ו-"Gave It All Away".
האחרון הוא שיר שהיה לסינגל הראשון מתוך היצירה החדשה, אותו כתב והלחין הזמר מיקה. באירוניה מצמררת השיר נפתח במילים, "אני אלמד לחיות לפני שאמות", שורה אותה שר גייטלי. כשיצא בינואר האחרון, השיר הצליח להתברג במקום הראשון במולדתה של הלהקה באירלנד, ולמקום התשיעי בבריטניה. "נהדר להיות מספר אחד בבית", אמר באחרונה מנהל הלהקה לאינדפדנט, "מגיע לבחורים".
צעירים לא יבינו את ההיסטריה
עם יציאת האלבום החדש של הלהקה, מבקרי המוזיקה בממלכה הבריטית, וכן בשאר העולם, בטוחים בדבר אחד: "בויזון" כבר לא תשוב להצלחה האדירה שהיתה לה לפני יותר מעשור וכבר לא תזכה לשבעה סינגלים במקום הראשון בבריטניה. עשור לאחר שהתפרקה, וכשהנערים האירים כבר לא נערים וחצו את גיל השלושים, "בויזון" שייכת לנוסטלגיה. גם אם השירים יפים, ההפקה מלוטשת וההגשה מצוינת, סביר להניח כי מעריצים, או יותר נכון מעריצות חדשות, לא יגיעו, בלי קשר לטרגדיה שעברה בחודשים האחרונים.
בויזון עם גייטלי. מעריצים נאמנים (צילום: Gettyimages)
"זהו בהחלט אלבום ידידותי לאימהות", נכתב השבוע בגרדיאן הבריטי, "כנראה במיוחד עבור תקופת הקניות ל'יום האם'". ללא ספק מאז היתה "בויזון" בשיאה, דור הפופ התחלף, וב-BBC הבריטי מציינים כי "האלבום החדש הוא אלבום שמיועד למעריצי הלהקה הישנים. אוזניים צעירות המורגלות לפופ ולמקצבים המהירים של היום בכלל לא יבינו על מה היתה ההיסטריה בשנות התשעים.
באתר "אקספרס" הבריטי הוסיפו כי אכן מדובר במהפך עבור הלהקה. "הסינגל הראשון שנכתב על ידי מיקה וגם פותח את האלבום נותן את הטון לאלבום בוגר הרבה יותר, עם שירים רוקיסטיים בוגרים יותר מאשר הפופ הקלישאתי שהתרגלנו מכיוון הלהקה". עם זאת מציינים באתר כי האלבום מצוין ומעניקים לו ציון ארבע מתוך חמש.
ועם המבקרים מגיעות גם המכירות: למרות נתונים יפים שהראה הסינגל העצוב שיצא
בסימן המוות של גייטלי, בבריטניה מעריכים כי הסיכוי לכבוש שוב את הממלכה במקום הראשון הוא קלוש. מנהל הסחר של חנויות HMV הבריטית, ג'נרו קסטאלדו, סיפר ל"אינדיפנדנט" כי ככל הנראה האלבום לא יהפוך לרב מכר היסטרי בשבועות הראשונים ליציאתו. "אבל למרות זאת", אומר קסטאלדו, "למרות ש'בויזון' לא היתה בסביבה והוציאה שירים כבר הרבה שנים, היא עדיין מראה תוצאות מדהימות של מכירות מוקדמות. היא מוכיחה שוב עד כמה מעריציה נאמנים".