יהיה בסדר? 6 שלבים מובנים להתנהלות כלכלית

כלכלת המשפחה בנויה על מערכת היחסים שבין הכנסות להוצאות. ניתוח והבנת מערכת יחסים זו ובנייתה באופן בריא ונכון תוך ביצוע פעולות לתיקונה - משפיעים באופן ישיר על ההכנסה הפנויה שתהיה מצויה בידי התא המשפחתי, על איכות החיים שלה והיכולת שלה להגשים את מטרותיה ואת מטרות הפרטים המרכיבים אותה, בהווה ובעתיד, במלואן.

להשתחרר מהנטיה להתנהל מהבטן

על מנת להשיג יעדים אלה, יש לנתח את המצב כפי שהוא, לבחון מהן הסיבות לפערים בין רצוי למצוי, לקבוע יעדים רצויים ולצאת לדרך שמטרתה הטמעת השינויים הנדרשים להשגת המצב הרצוי. צריך להתבסס בתהליך על נתונים ועובדות, להשתחרר מהנטייה להתנהל מהבטן - "להתגלגל" ו"להסתדר" - ולהתכוון להתנהלות שתכליתה, ניתוח, תובנות, התמודדות עם העובדות, יישום הדרגתי של התובנות, בחינה ומדידת הצלחה לאורך התהליך.

בכתבות שפורסמו עד כה, פרטתי מדי שבוע את הפעולות השונות שיש לעשות בכדי להחזיר את השליטה על החיים הכלכליים לידיכם. הפעולות הללו, במידה והן מיושמות, מקרבות אותנו אל המטרה הנכספת של איזון תזרימי וחיסכון, שהם בבחינת אמצעי לדבר האמיתי – הגשמת היעדים האישיים שלנו ומיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון בחיים ברי החלוף שלנו.

איך יוצאים לדרך? איך בונים תהליך ומיישמים כך שנוכל להתקרב מעט אל המטרות הנכספות הללו ולישון בשקט, לפחות חלק מהזמן?

לעשות סדר בבלאגן

לכל משפחה יש מאפיינים יחודיים משלה שהמכלול השלם שלהם הוא המפתח לתהליך שינוי שיהיה בעל השפעה לאורך זמן ואשר יהיה עמיד בפני תהפוכות הזמן. אין דרך טובה מזו של טולסטוי להביע את את ההבדלים בין משפחות שעליהן לעבור שינוי כלשהוא, כמאמרו בפתיחת ספרו 'אנה קארנינה': "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה על פי דרכה."

בדיוק בשל כך, הגישה לתהליך צריכה להיות גישה מערכתית כוללת המבקשת מצד אחד לחשוף את הנתונים המרכיבים את המצב הפיננסי ומן הצד השני את הפרטים המרכיבים את היחידה על הפוטנציאל שלהם, החלומות שלהם והמימוש העצמי שלהם בהווה ובעתיד

ברמות כאלה ואחרות, אצל כל אחד מאיתנו כמעט קיימת אנדרלמוסיה בחיינו הכלכליים שמתגלגלת אל החיים הבין-אישיים, אך יש דרך לעשות סדר בבלגן.

1. מבנה המשפחה – גודלה, גילאי הפרטים וצפי עתידי של צרכים פיננסיים כנגזרת מהנ"ל.

2. מבנה הוצאות והכנסות.

3. פירוט התחייבויות פינססיות – הלוואות, משכנתאות, אשראי חוץ בנקאי.

4. פירוט חסכונות – קופות גמל, קרנות, חסכון פנסיוני.

5. הוצאות שוטפות מול חסכונות לעתיד.

בין הרצוי למצוי

השלב השני יהיה שלב הגדרת המצב הפיננסי הרצוי למשפחה אשר יכלול:

1. מבנה הוצאות והכנסות רצוי.

2. מבנה ההתחייבויות הפיננסיות הרצוי.

3. מבנה החסכונות הרצוי.

בשלב השלישי, יבוצע ניתוח הגורמים לפער בין המצב בהווה (המצוי) לבין המצב העתידי הרצוי תוך התייחסות למרכיבים הבאים:

1. פערי ידע ומיומנויות בתחומים הרלבנטיים למצב המצוי והרצוי כאחד.

2. הפרטים השונים במשפחה וההשפעה שלהם על הפערים.

3. המצב התעסוקתי ורמת ההכנסה בהווה.

בשלב הרביעי, יש לגבש תוכנית המתארת את החלופות האפשריות:

1. מרכיביהן.

2. הפעולות הכרוכות ביישומן.

3. המשאבים שיש להקצות להן על מנת ליישמן בצורה המיטבית.

1. איזון תזרימי שוטף – סגירת גרעון תזרימי קיים כנגזרת משינוי במבנה ההוצאות בפועל ומבנה ההכנסות במידה וניתן.

2. הסדרי חובות מול נושים בהסכמי החזר שהמשפחה יכולה לעמוד בהם לאורך זמן באיזון תזרימי שוטף.

3. ניהול מסודר של הוצאות והכנסות.

4. תכנון הוצאות והכנסות לטווח קצר וארוך.

כמו ניהול של חברה עסקית

השלב האחרון, הוא בבחינת הערכת התהליך ותוצאותיו – השלב הזה הוא שלב המתבצע באופן תמידי ומהווה אמצעי לשליטה ובקרה מתמשכים שמטרתו להבטיח שהתהליך שבוצע אינו תהליך חד פעמי, אלא התנהגות נרכשת שמיושמת בפועל לאורך זמן. שלב זה מאפשר בחינה מחודשת, אחת לתקופה של התוצאות ותיקון שלהם במידת הצורך לאור יעדים חדשים שהיחידה מציבה לעצמה.

1. מדידת יעילות הפעולות שבוצעו.

2. מדידת יעילות הדרך בה הן בוצעו.

3. בחינת המידה בה פעולות אלו השיגו את התוצאות המתוכננות באופן שניתן לבחון את העלות תועלת של התהליך כולו.